משרד הבריאות עדכן היום (ו') על ארבעה פעוטות כבני שנתיים מתל אביב שחלו בחצבת וילד נוסף מאותו הגן עם חשד לחצבת שמטופל בקהילה. כולם במצב טוב. המשרד מבצע חקירה אפידימיולגית.
עוד בנושא זה:
ממשרד הבריאות נמסר כי "מדובר באירוע מאוד לא שכיח, חמשת הילדים מחוסנים במנת חיסון אחת, על פי גילם, כאשר בכיתה א' ניתנת המנה השנייה של החיסון". מקרי הדבקה של חצבת בילדים מחוסנים במנה הראשונה נדירים, אך אפשריים, שכן המנה הבודדת אינה מעניקה חסינות מלאה.
חצבת היא מחלה נגיפית מידבקת ביותר שמתבטאת בחום ופריחה ועלולים להיות לה סיבוכים קשים ואף מסכני חיים.
בשנים האחרונות דווחו מקרי הדבקה רבים של חצבת, רובם ככולם באנשים שאינם מחוסנים. לפני חמש שנים דווח בישראל מקרה המוות הראשון מחצבת לאחר 15 שנים שלא דווח על מקרה מוות. שנה זו היתה רוויה במקרי הדבקות רבים במגפת חצבת שהשתוללה בישראל. משרד הבריאות החל אז במבצעי חיסונים נרחבים, אולם הכיסוי החיסוני בישראל עומד על כ-92 אחוזי התחסנות, כך שעדיין קיימים מוקדים של בלתי מחוסנים שעלולים להפיץ את המחלה ומחלות נוספות שצצו בשנים האחרונות כמו שעלת ופוליו.
חום גבוה ופריחה
נגיף החצבת, ובשמו הרפואי "נגיף רובאולה" שייך למשפחת הנגיפים "מורבילי וירוס", המסוגל להתקיים רק בגוף בני האדם. הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
המחלה מתבטאת לרוב בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), דלקות אוזניים, נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים ייחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
אין תרופה לחצבת
מוות מנגיף החצבת מתרחש ב-1 על כל אלף נדבקים לא מחוסנים. הסיבוך המיידי והמסוכן מהמחלה, הגורם לתמותה, הוא דלקת ריאות. מצב זה מתרחש בשל תגובה חיסונית רבת עוצמה של הגוף המנסה להשמיד את הווירוס שמתחלק ומתפשט במהירות.
התופעה מתרחשת במערכת הנשימה, כאשר חלקי הריאות לוקים בדלקות קשות עד לכשל נשימתי. חיידקים מצטרפים ותוקפים אף הם את הריאות, באופן שגורם לזיהום משני מסכן חיים.
מאחר שאין כל מרפא למחלה, הדרך היחידה לטפל בחולה היא באמצעות אשפוז מיידי בטיפול נמרץ, וחיבור למכונת הנשמה או מכונת לב ריאה, עד להתאוששות של הגוף, שלעיתים לא קורית.
לנדבקים אורבת סכנה נוספת: במקרים נדירים הנגיף חודר לרקמת המוח, לעיתים גם שנים אחרי ההדבקה, כשהחולה לכאורה החלים לחלוטין, שם היא גורמת למחלה מוחית המכונה SSPE – דלקת נרחבת ברקמת המוח. דלקת זו מתחילה לרוב בכאבי ראש, עייפות, ותוך יומיים עד שישה ימים גורמת לשינויים במצב רוח, הפרעות חשיבה ותפיסה, עד לפרכוסים, דמנציה, ותרדמת. מוות מתרחש לרוב לאחר שישה עד תשעה חודשים מפרוץ המחלה.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל שש. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
