מדי שנה מתחילים זוגות רבים תהליך פונדקאות במטרה לאחוז בזרועותיהם ילד משלהם ולהקים משפחה. התהליך מורכב וארוך וכולל היבטים רבים שלעיתים הזוגות הנכנסים אליו אינם מודעים אליהם עד סופם.
קראו עוד:
"תהליך פונדקאות הוא תהליך משולש, הכולל צד רפואי, לוגיסטי ומשפטי, והשילוב של כל הזרועות האלו חיוני להצלחתו", אומר עו"ד מאיר רובין, היועץ המשפטי של חברת מנור מדיקל מקבוצת דנאל, המלווה זוגות בתהליך תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל. "הזוגות מרוכזים בעיקר בחלק הרפואי, ופחות מודעים להיבטים הלוגיסטיים והמשפטיים המורכבים".
ynet ומוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" גיבשו באמצעות עו"ד רובין מדריך המשיב על שאלות רלוונטיות לתחום הפונדקאות ותרומת ביצית.
מה זה פונדקאות, ומהי תרומת ביצית?
בתרומת ביצית, האמא נושאת את ההיריון בעצמה. מדובר בהיריון מעובר שנוצר מביצית שנתרמה לאמא והופרתה בזרע של האב המיועד (או תורם זרע אנונימי). בפונדקאות, אישה נושאת ברחמה היריון שנוצר מעובר שאינו שלה, אלא של ההורים המיועדים. ברור מראש כי האישה שבהיריון אינה האימא של התינוק וכי הוא שייך להורים המיועדים. העובר שייך להם בין שנוצר מגנטיקה של שני בני הזוג ובין שנוצר מגנטיקה של אחד מהם בלבד.
מה חשוב לוודא ולדעת כשפונים לפונדקאות?
עו"ד רובין מדגיש כי חשוב לוודא שהחברה שאיתה מבצעים את התהליך עומדת בדרישות המשפטיות בכל אחת מהמדינות שבהן היא עובדת. "אנחנו מחויבים לחוק הישראלי, באופן טבעי", הוא מסביר, "אבל גם לחוק בגיאורגיה ובארמניה, שם נמצאות הפונדקאיות שלנו. אם הזוג נזקק גם לתרומת ביצית, והתורמת היא מאוקראינה, אז צריך לעמוד גם בדרישות החוק האוקראיני. אנחנו צריכים לוודא, לדוגמה, מגבלת גיל של האם המיועדת באותה מדינה וגיל מקסימלי של העובר. בגיאורגיה, למשל, מותר להקפיא עובר עד עשר שנים".
זה תקף גם למי שמבצע את התהליך בארה"ב ובקנדה: חובה לעמוד בחוקים של המדינות (States), שבהן מבוצע בפועל תהליך הפונדקאות.
עו"ד רובין מוסיף: "בישראל קיים חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) המסדיר את נושא הפונדקאות. החוק התיר בתחילה רק לזוגות ישראלים, אישה וגבר, אזרחי המדינה לבצע תהליכי פונדקאות. ב-2018 הורחב החוק גם לנשים יחידניות, וביולי 2021 קבע בג"ץ כי גם זוגות מאותו מין רשאים לבצע תהליכי פונדקאות בישראל.
"רשאיות לגשת לתהליך פונדקאות נשים שיש להן אינדיקציה רפואית. כלומר, נשים שקיבלו מהרופא שלהן חוות דעת שבגין בעיה בקליטת היריון ו/או נשיאתו, ולנוכח הניסיונות שבוצעו בעבר ללא הצלחה, מומלץ להן לפנות לפונדקאות. זה נכון גם לגבי נשים שעקב בעיה רפואית מומלץ שלא יישאו היריון בעצמן אלא יפנו לפונדקאות. כעת, לאור פסיקת בג"ץ, זה מותר גם לגברים.
"החוק מתיר לבצע תהליכי פונדקאות בישראל, אבל אין מספיק נשים בארץ שמוכנות לשמש כפונדקאיות. גם בארץ וגם בחו"ל הנשים המוכנות לכך מקבלות תמורה כספית, אבל השיפוי הכספי אינו הגורם המניע אותן, ודאי שלא פונדקאיות בישראל. אף פונדקאית לא נכנסת לפרויקט בלי אבחון של פסיכולוג שמאשר שזה לא רק עניין כספי".
כמה עולה תהליך פונדקאות?
לדברי עו"ד רובין, בישראל משלמים ההורים המיועדים עבור תהליך פונדקאות כ-300 אלף שקל, כולל כל ההוצאות. "הפונדקאית בישראל מקבלת החזר הוצאות המגיע לכ-165 אלף שקל בלבד. כל שאר התשלומים הם עבור ההוצאות הרפואיות, הביטוח ועוד. העלות במדינות מזרח אירופה, כגון גיאורגיה וארמניה, בליווי רופאים ישראלים בכירים בתחום ה-IVF, מעקבי ההיריון והילודה - עומדת על סך הדומה לישראל.
"בארה"ב ובקנדה העלות גבוהה משמעותית מאשר בישראל. לעיתים פי 2 ואף יותר".
מה העלות של תרומת ביצית?
קורה שלאישה אין בעיה רפואית המונעת ממנה לשאת היריון, אולם היא זקוקה לתרומת ביצית. במקרה כזה ניתן ליצור עובר מהזרע של בן הזוג ומתורמת ביצית אנונימית: משנעים את הזרע ליחידת IVF במדינה שבה נמצאת התורמת, ויוצרים את העוברים; העוברים משונעים לישראל וכאן מחזירים את העובר לרחם האישה- האמא.
עו"ד רובין: "עלות תרומת ביצית באוקראינה ובגיאורגיה מגיעה לכ-34 אלף שקל, תלוי במספר העוברים במסלול. בארה"ב העלות גבוהה משמעותית ויכולה להגיע אף לפי 3. גם בישראל יש תהליך של תרומת ביצית על פי חוק, אולם מספר הנשים המוכנות לתרום ביציות בארץ נמוך מאוד לעומת נשים מחו"ל".
מהו הליווי הפסיכולוגי והרפואי?
על הפונים לתהליכי פונדקאות ו/או תרומת ביצית בכלל ובחו"ל בפרט, לוודא שהפונדקאית כמו גם תורמת הביצית מקבלות ליווי פסיכולוגי לאורך כל התהליך. יש לוודא שהנשים שמוכנות לבצע את התהליך למען האחרות, יקבלו את הליווי גם לאחר הלידה. יש לוודא גם שהנשים, הפונדקאית ותורמת הביצית, מבצעות בדיקות רפואיות מקיפות על מנת לוודא את בריאותן התקינה. בין יתר הבדיקות בודקים גם שהן אינן מעשנות, שותות אלכוהול או צורכות סמים. צריך גם לוודא שיש פיקוח רפואי על כך.
על הזוגות לצאת לבדיקות רפואיות לצורך יצירת העוברים, לרבות בדיקות גנטיות. כשמדובר בעוברים שנוצרים מגנטיקה של שני בני הזוג, הבדיקות מבוצעות לשניהם. כשמדובר בעוברים שנוצרים מתרומת ביצית ומזרע של האב המיועד, הבדיקות יבוצעו לאב המיועד ולתורמת. גם פונדקאית חייבת לעבור בדיקות רפואיות, אולם לא מהסוג של הבדיקות הגנטיות הרלוונטיות ליצירת העובר, אלא כאלה הקשורות לקליטת הריון, נשיאתו ולידה תקינה.
כשהפונדקאית אינה יהודייה, והביצית היא מאם יהודייה, האם התינוק יהודי, או שנדרש גיור?
"אנו לא רבנים ולא מוסמכי רבנות", אומר עו"ד רובין. במקרים מסוימים, כשההורים מעוניינים בכך, יש צורך בגיור התינוק. כשהעובר נוצר מביצית של האמא המיועדת, והיא יהודייה, התינוק נרשם אוטומטית כיהודי במשרד הפנים. במקרה שמדובר בתרומת ביצית, צריך לפנות לתהליך של גיור קטינים.
האם תינוק שנולד מתרומת ביצית של אישה לא יהודייה, אבל מי שנשאה את ההיריון הייתה אמו היהודייה, נדרש גיור?
לא. התינוק נרשם אוטומטית כיהודי במשרד הפנים.
טיפים משפטיים חיוניים למי שמעוניינים בתהליך פונדקאות בחו"ל
- ודאו כי החוק במדינת החוץ מתיר לבצע תהליכי פונדקאות לאזרחים מישראל. ודאו קיומה של חוות דעת משפטית עדכנית מהחודשים האחרונים, לפיה המדינה מתירה פונדקאות לאזרחי מדינות זרות בתחומה. לא אחת ישנם תיקוני חקיקה ו/או תקנות חדשות, וחובה להיות ערניים לשינויים.
- ודאו מהן הדרישות המקדימות במדינת החוץ לשם ביצוע תהליך פונדקאות. לדוגמה, בגיאורגיה הזוגות הפונים לתהליך צריכים להוכיח נישואים או זוגיות מעל שנה.
- ודאו שבהסכם שלכם עם החברה שמלווה אתכם יהיה סעיף שמחייב אותה לשפות את הפונדקאית במידה שייגרם לה נזק גופני במסגרת תהליכי ההיריון והלידה.
- ודאו שבהסכם שלכם עם החברה יהיה סעיף שמחייב אותה להטיס את התינוק לישראל במידה שייוולד תינוק שבמצבו הרפואי עדיף שיקבל טיפול בישראל ולא במדינת החוץ.
- ודאו שבמידה שתתרחש הפלה, טבעית או יזומה, בהסכם שלכם עם החברה יהיה סעיף שמחייב אותה לבצע את תהליך הפונדקאות מהתחלה ללא תוספת תשלום.