הסיפור שלי מתחיל כשעברתי ניתוח לב פתוח לתיקון פגם מולד בלב בגיל שנה. אז, כפי הנראה, נדבקתי גם בהפטיטיס סי (צהבת נגיפית C), מחלה שגרמה לי בסופו של דבר לחלות בסרטן כבד, ובגללה נאלצתי לעבור לפני כחצי שנה השתלת כבד.
ניתוח הלב שלי עבר בהצלחה ועד גיל הנעורים הכול היה תקין, עד שבבדיקת דם שגרתית התגלו מדדים המרמזים על דלקת קלה בכבד. הרופא שעבר על תוצאות הבדיקה, לא ייחס להן אז חשיבות מיוחדת, אבל אז פגשתי למזלי רופא נוסף, שהיה עירני ומעודכן יותר, והוא ייעץ לי להיבדק מיידית לאיתור הפטיטיס C. התוצאות היו כאמור, חיוביות, והמסקנה הייתה שסביר מאוד שנדבקתי במחלה כתוצאה ממנת דם נגועה שקיבלתי מניתוח הלב שעברתי בגיל שנה.
אחד הדברים המאפיינים את נגיף הפטיטיס C הוא שהוא מתנהג כמו פצצה מתקתקת, שדוגרת שנים רבות בגוף ללא תסמינים. אני הייתי דוגמה קלאסית של חולה שהמחלה דגרה אצלו בשקט כעשרים שנה, עד שהתגלתה, כאמור, במקרה. בנוסף לכך, הרופאים דאגו להרגיע אותי ואמרו, שלמרות שהנגיף כנראה בתהליך "התעוררות" ומופיעים סימנים המעידים על דלקת בכבד, אני לא צריך לדאוג, כי צפויות לי עוד שנים רבות עד שאזדקק לכבד חדש, ועד אז אולי תימצא אפילו תרופה למחלה.
מאז הייתי במעקב צמוד, אבל עשרים שנה אחר כך, התגלתה אצלי שחמת בכבד, שהיא מצב שבו נוצרות בכבד צלקות באופן הדרגתי, כתוצאה מהנזקים שהדלקת גרמה לכבד, עד לנקודה שהכבד כבר לא מצליח לשקם את עצמו. בגלל שהכבד אחראי על תפקודים שונים בגוף, חלק מהם מתחילים להיפגע בגלל השחמת ולפגוע באיברים שונים.
המצב הלך והידרדר והיה חשש שהכבד יקרוס. אבל לפני שהכבד שלי הגיע למצב של "אל חזור", הספקתי לעבור את הטיפולים שהיה לרפואה להציע - טיפולים עם אחוזי הצלחה נמוכים יחסית ועם תופעות לוואי רבות וקשות. הכבד המשיך להצטלק במשך השנים, אבל המשיך לתפקד, ולמרות שכבר סבלתי מסיבוכים מסכני חיים כמו התפוצצויות דליות בוושט, הצלחתי לתפקד.
חנן בקון: "הרעיון של השתלת כבד, עם כל מה שמשתמע מכך, היה טאבו עבורי ולא שקלתי את האפשרות הזו בכלל. לא מדובר בעובדה שקשה לעכל את כל מה שכרוך מבחינה פסיכולוגית עם הרעיון של קבלת איבר מאדם זר שנפטר, אלא שמתחילה לחלחל בך ההבנה, שהחיים שלך הולכים להשתנות מהקצה אל הקצה"
לפני כעשור, התמזל מזלי והייתי בין הראשונים שזכו לקבל את התרופה הראשונה שפיתחו למיגור הנגיף. יצוין שגם זכיתי בזכות התרופה הזו, שהיום היא כבר בסל התרופות וזמינה לכלל החולים, להיפטר מהנגיף לצמיתות. התרופה החדשה הייתה בשורה לחולים בכול מובן, כי גם אם היה לחולה צורך בהשתלה, הוא ידע שישנה הסתברות גבוהה יותר שהכבד החדש ישרוד בזכות הטיפול החדש.
במהלך התקופה שקיבלתי את התרופה, עלתה אצלי ואצל חלק מרופאיי התקווה, שאולי הכבד יצליח לשקם את עצמו, אך לצערי, הפעם לא זכיתי לחסד הזה, והרופאים הסבירו לי זה רק עניין של זמן עד שהכבד יקרוס או שיתחילו להופיע בו גידולים סרטניים. במקביל, הייתי בין מקימי עמותת חץ, שפועלת להעלאת המודעות למחלות כבד, ובתוכן גם המודעות להפטיטיס C.
הרעיון של השתלת כבד, עם כל מה שמשתמע מכך, היה טאבו עבורי ולא שקלתי את האפשרות הזו בכלל. הייתי נחוש לעשות כל דבר קונבנציונלי ולא קונבנציונלי, כדי לא להגיע למצב של השתלה. אין ספק, שקשה למי שלא חווה את המצב שלי, להבין את תחושתי, אבל לא מדובר בעובדה שקשה לעכל את כל מה שכרוך מבחינה פסיכולוגית עם הרעיון של קבלת איבר מאדם זר שנפטר, אלא כי מתחילה לחלחל בך ההבנה, שהחיים שלך הולכים להשתנות מהקצה אל הקצה.
העובדה שהייתי במעקב הצילה את חיי
בדיעבד ובאופן אירוני, המזל שוב שיחק לי יותר מפעם אחת מעצם העובדה שבמהלך השנים האחרונות, הבחינו לפתע בגידול שהיה חשוד לגידול סרטני ראשוני בכבד, וזמן לא רב אחרי מצאו עוד גידול. לו הייתי אומר עכשיו שאין בגופי וירוס פעיל בגופי ואין צורך יותר במעקבים, הייתי מפספס את עניין הסרטן, שכן בשלב המוקדם שבו התגלה הסרטן, לא היו כל סימנים מוקדמים שהעידו על נוכחותו.
למזלי, לא הייתי צריך להמתין זמן ארוך וממושך להשתלה (כמו שקורה לרוב), וזמן קצר לאחר שנרשמתי רשמית בתור להשתלה, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה שהניתוח קרוב מתמיד ואפילו לא היה לי מספיק זמן להתכונן נפשית למסע החדש הזה.
החלטתי לשתף את הסיפור האישי שלי כדי לקדם כמה מטרות חשובות, ראשית, להעלות את המודעות למחלות הכבד שמובילות לצורך בהשתלה: חשוב שאנשים בעלי סיכון ייבדקו כדי לדעת אם הם נמצאים בקבוצות סיכון לאחת המחלות הללו ויהיו במעקב צמוד. כיום, ניתן לאבחן בקלות את נגיף הפטיטיס C באמצעות בדיקת דם פשוטה.
נושא נוסף שחשוב לי לציין הוא העלאת המודעות לתרומת איברים שמצילים חיים. גם תרומת הכבד שאני קיבלתי הצילה את חיי. הצד האופטימי שלי בסיפור הוא שאני יכול לשמש מודל לאחרים, כדי להעביר המסר שאפשר לחזור לחיים רגילים וטובים, למרות כל האתגרים הכרוכים בכך.
- לחתימה דיגיטלית על כרטיס אדי -לחצו כאן
חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ (ארגון ישראלי לבריאות הכבד), מתייחס לסיפורו של בקון: "סרטן כבד הוא סרטן שניתן לחלות בו במשך זמן רב מבלי לדעת ולכן הגילוי המוקדם של המחלה הוא קריטי כדי להציל חיים. ישנם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה, ביניהם, אנשים שהתפתחה בגופם שחמת בכבד מסיבות שונות, אנשים בעלי עודף משקל, אנשים שאובחנו עם כבד שומני ואנשים שהבריאו ממחלת נגיף הפטיטיס C".
חוליו בורמןצילום: עמותת חץ"חשוב שאלו שנמצאים בקבוצות הסיכון ינהלו מעקב רציף אחר מצב הכבד שלהם מול רופא המשפחה או רופא מומחה לכבד. עמותת חץ מסייעת לחולים בסרטן כבד ובני משפחותיהם במסגרת של קהילה תומכת במתן מידע וליווי מקצועי ", הוא מסכם.
"מודעות וגילוי מוקדם של הנגיף יכולים להציל חיים"
ד"ר מריה ליכטר, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מרכז רפואי קפלן מסבירה על הנגיף ועל השפעתו בגוף: הפטיטיס C הוא וירוס זיהומי, המשפיע על כ-58 מיליון אנשים בעולם ומוכר כ"איום שקט" בשל אופיו הכרוני וההשפעות ההרסניות שלו על בריאות הכבד. לאור העובדה כי רבים מהנדבקים אינם מפתחים תסמינים במשך שנים רבות, וכתוצאה מכך נשארים לא מאובחנים, ההשלכות של המחלה על בריאות הציבור הן מרחיקות לכת.
ד"ר מריה ליכטרהתפתחות נזק כבד מתקדם
אחד החששות המרכזיים בהפטיטיס C הוא התהליך ההדרגתי של הנזק לכבד, במהלכו שיעור של כ-20% מהחולים עלולים לפתח מחלת כבד מתקדמת ואף שחמת (צירוזיס) במהלך 20–30 שנים מאז ההדבקה. הצטלקות הכבד (פיברוזיס), הנוצרת בתהליך הכרוני, היא שלב מתקדם שבו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמת צלקת קשיחה. פגיעה זו בכבד אינה רק מקשה על תפקודו, אלא גם מגבירה את הסיכון להתפתחות גידולים ממאירים בכבד.
סיכון לסרטן הכבד הראשוני (HCC)
חולים המפתחים שחמת כבד נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן כבד שנקרא קרצינומה הפטוצלולרית (Hepatocellular Carcinoma, HCC),אחד מסוגי הסרטן הנפוצים. למעשה, הסיכון לפתח סרטן כבד בקרב החולים עם שחמת כבד מגיע לכאחוז עד ארבעה אחוזים בשנה, ו-HCC הוא מהגורמים המובילים לתמותה מסרטן בעולם.
האבחנה של HCC במרבית המקרים מתבצעת בשלב מתקדם, כשהאפשרויות הטיפוליות מוגבלות יותר. כיום מאובחנים מדי שנה כ-900,000 מקרים חדשים של HCC, ורובם בקרב חולי שחמת שהתפתחה בעקבות זיהום בהפטיטיס C, כאשר שיעור התמותה השנתי מהמחלה עומד על כ-830,000 מקרים.
אמצעי זיהוי מוקדם ומניעה
אחד האמצעים החשובים למניעת HCC הוא איתור מוקדם של זיהום בהפטיטיס C על ידי בדיקות סקר סדירות לאוכלוסיות בסיכון גבוה (אנשים שנחשפו למנות דם, מוצרי דם לפני שנת 1992, שימוש בסמים בהזרקה, עולים מברית המועצות לשעבר).
ד"ר מריה ליכטר: "העלאת המודעות הציבורית לחשיבות של בדיקות סקר לגילוי הפטיטיס C יכולה להביא לצמצום תחלואה ולמניעת התפתחות מחלות כבד כרוניות וסרטן. הכרת גורמי הסיכון והתמדה בבדיקות סקר הם צעדים משמעותיים בהצלת חיים ושיפור איכות החיים של החולים"
זיהוי מוקדם מאפשר טיפול תרופתי אנטי-ויראלי מתקדם ויעיל, שמסוגל להוביל להחלמה מלאה במרבית המקרים (מעל 95%). בכך ניתן למנוע את הפגיעה הכרונית בכבד ולמזער את הסיכון להתפתחות שחמת כבד וגידולים ממאירים.
חשוב לציין שגם לאחר ריפוי מ-HCV בעזרת תרופות אנטי ויראליות חדשות, מטופלים עם פיברוזיס מתקדם או שחמת כבד נותרים בסיכון מוגבר להתפתחות של HCC. לפיכך, מטופלים עם רקע של שחמת כבד או הצטלקות בדרגה מתקדמת (F3-F4) צריכים להמשיך בדיקות סקר הקבועות ל-HCC הכוללות אולטרסאונד ובדיקות AFP (אלפא פטופרוטאין) תקופתיות, כדי לאפשר גילוי מוקדם וטיפול אפקטיבי במידת הצורך.
חשיבות המודעות הציבורית
הפטיטיס C ממשיך להיות איום בריאותי. באמצעות שילוב של מודעות, גילוי מוקדם וטיפולים מתקדמים, ניתן להפחית את השלכותיו הקטלניות, לאפשר החלמה מלאה, ולהקטין את הסיכון לסיבוכים קשים כמו צירוזיס וסרטן כבד ראשוני.
העלאת המודעות הציבורית לחשיבות של בדיקות סקר לגילוי הפטיטיס C יכולה להביא לצמצום תחלואה ולמניעת התפתחות מחלות כבד כרוניות וסרטן. הכרת גורמי הסיכון והתמדה בבדיקות סקר הם צעדים משמעותיים בהצלת חיים ושיפור איכות החיים של החולים.
