"זה הצד המכוער של הסרטן – אני נלחם על החיים שלי"
(צילום: ירון ברנר)
שחר עבוד לא העלה על דעתו שבגיל 38 יחלה בסרטן המעי הגס, מחלה שפוקדת בדרך כלל אנשים מבוגרים יותר. אבל זה קרה לו, וכיום הוא מאושפז בבית חולים, מבודד בשל שלבקת חוגרת שהופיעה כתופעת לוואי של הכימותרפיה שהוא מקבל. "לפי הכתמים שעל פניי נראה כאילו חטפתי מכות מאנשים", הו אומר בריאיון לאולפן ynet, "אבל זה לא, זו שלבקת חוגרת. תענוג זה לא, אבל לשמחתי, אני כבר בלי כאבים. עכשיו אני נלחם, ולא רק על חיי: אני חושב על חיים של המון אנשים אחרים".
קראו עוד:
עבוד גילה שיש לו סרטן לפני כשנה. "זה לא סטנדרטי", הוא אומר. רק 10% מהחולים הם בגיל הזה. אבל מדי שנה יש עלייה מדאיגה של 5% במספר הצעירים שלוקים במחלה, אז צריך לשים לב לזה. אני מרגיש שהמלחמה שלי היא לאו דווקא על החיים שלי, אלא על כך שאין מספיק מודעות למחלה, ושאנשים לא הולכים להיבדק. זה סרטן שאפשר למנוע אותו ב-90% מהמקרים".
1 צפייה בגלריה
שחר עבוד. "50% מהחולים עלולים למות בתוך חמש שנים. זו סטטיסטיקה קשה, ואפשר למנוע אותה"
(צילום: סמדר כפרי)
ההערכה היא שסרטן המעי הגס פוקד אנשים מבוגרים יותר, ולכן צעירים לא נבדקים.
"זה נכון. יש המון סטיגמות לגבי סרטן המעי הגס. בכלל, זה סרטן שלא מדברים עליו הרבה, כנראה כי לאנשים לא נעים לדבר על הבדיקות, על אופיין, על הסיטואציה. אבל זה סרטן שאפשר למנוע, בוודאי בקרב אנשים מעל גיל 50. בעולם התחילו לעשות בדיקות כבר בגיל 45. צעירים לפעמים מגלים שיש להם כאבים, דימומים, שינויים ביציאות, ובכל זאת הם לא הולכים להיבדק או נמרחים חודשים רבים עד הבדיקה, וזו טעות. לפעמים גם הרופאים לא מבינים שזו הסיטואציה.
שחר עבוד: "זה סרטן שאפשר למנוע, בוודאי בקרב אנשים מעל גיל 50. בעולם התחילו לעשות בדיקות כבר בגיל 45. צעירים לפעמים מגלים שיש להם כאבים, דימומים, שינויים ביציאות, ובכל זאת הם לא הולכים להיבדק או נמרחים חודשים רבים עד הבדיקה, וזו טעות. לפעמים גם הרופאים לא מבינים שזו הסיטואציה"
"מחקרים שנעשו בעמותת 'צו מניעה והתמודדות עם סרטן המעי הגס', שאני מתנדב בה, מראים שלצעירים לוקח חצי שנה עד שנה עד שהם מגיעים לטיפול. הם לא מבינים שזה נוגע אליהם. המצב בקרב נשים יותר גרוע: אחת מתוך שני חולים תהיה אישה, אבל נשים לא מודעות לכך. הן עוברות ממוגרפיה ובדיקה של סרטן צוואר הרחם, אבל נמנעות מבדיקה של סרטן המעי הגס. זה עובר לידן, ופתאום הן חולות".
ועכשיו אתה בבידוד, לא יכול לבלות עם המשפחה. לא ככה תכננת שחייך ייראו בגיל 39.
"נכון. חסר לי איתן, בני בן השנתיים וחצי. חסרה לי אשתי. היא אמנם יכולה לבוא לבקר אותי, אבל בלי מגע ובלי חיבוק, אז זה קשה. להתעסק בסרטן זה רע. הכימותרפיה היא מאוד רעילה לגוף וגם לא נעימה. אפשר לחסוך את זה. אשמח אם אנשים יבינו שאפשר למנוע את כל זה, וילכו להיבדק. גילוי מוקדם יכול להציל חיים. זה סרטן שמגיע להמון אנשים, יותר מ-3,000 בשנה, ו-50% מהם עלולים למות בתוך חמש שנים. זו סטטיסטיקה קשה, ואפשר למנוע אותה".
