שנתיים לאחר פרוץ מגפת הקורונה ושנה אחרי אישור החיסונים במבוגרים, מגיע השלב המכריע אולי בבלימת מגפת הקורונה: מבצע חיסוני הילדים צפוי להתחיל גם בישראל, לאחר שארצות הברית כבר החלה בחיסון המוני ומדינות נוספות מצטרפות למהלך, שעשוי להפחית משמעותית את שיעור ההדבקות.
קראו עוד על חיסוני הילדים:
החיסון הוכיח את עצמו בקרב מאות מיליוני מבוגרים ובני נוער ברחבי העולם, ומיליון ילדים כבר חוסנו בשבועיים האחרונים בארה"ב לבדה. מאחר שילדים מהווים את מאגר ההדבקות העיקרי במרבית המגפות שעוברות באוויר, חיסונם עשוי להיות משמעותי ביותר במניעת הדבקות המבוגרים. אבל לא רק: חיסוני הילדים יגנו עליהם גם מפני תחלואה קשה ביותר. אחד מכל 900 ילדים הנדבקים בקורונה יאושפז במצב בינוני עד קשה, ובארץ לפחות 150 ילדים כבר אושפזו כשהם סובלים מתסמונת ה-PIMS, חלקם בקריסת מערכות.
החיסונים יגנו מפני צרה צרורה נוספת של המחלה: הקורונה הכרונית, "לונג קוביד", נותנת את אותותיה גם על אוכלוסיית הילדים הסובלים ממגוון עצום של תסמינים, החל מקשיי נשימה ועד הפרעות נוירולוגיות, בעיות נפשיות, והפרעות זיכרון וריכוז שנמשכים גם חודשים ואולי אף שנים אחרי המחלה – גם אם במהלכה לא היו להם תסמינים בכלל.
אז איך עובד החיסון מרגע שהמחט חודרת לעור ועד להגנה הנדרשת? מסע אל התגובה של המערכת האימונולוגית לחיסון.
1. סוגי החיסונים
ישנם שני סוגי חיסונים עיקריים: חיסון פסיבי, המכיל נוגדנים מוכנים המוחדרים לגוף; וחיסון אקטיבי, המכיל חלבונים הגורמים לגוף להכין נוגדנים משל עצמו. חיסון פסיבי פועל מהר יותר, אך מגן לתקופת זמן קצרה מאוד, בעוד חיסון אקטיבי, כמו מרבית החיסונים, מגן לתקופה ממושכת יותר.
קיימת חלוקה נוספת של החיסונים, לחיסון חי-מוחלש (כמו החיסון לשפעת בתרסיס לאף) – המכיל נגיף שטופל במעבדה כך שלא יוכל לגרום למחלה ולא יוכל להשתכפל עם חדירתו לגוף; חיסון מנגיף מומת (כמו החיסון לשפעת בזריקה); וחיסון המכיל חלקיקי חלבונים שיוצרים תגובה חיסונית.
2. האחסון
חיסונים חייבים תמיד להיות מאוחסנים בטמפרטורה הנכונה כדי להבטיח שיישארו אפקטיביים. כל שינוי של הטמפרטורה גורם להרס מרכיבים. השמירה בקירור חייבת להישאר רציפה מהייצור ועד להזרקה. מסיבה זו, העברת חיסונים בעולם השלישי מאתגרת, בהיעדר חשמל ואפשרויות קירור.
מרבית החיסונים נשמרים בטווח טמפרטורות של 2 עד 8 מעלות, חיסונים אחרים דורשים טמפרטורה של מינוס 15 מעלות. עם זאת, חלק מחיסוני הקורונה, כמו אלה של מודרנה, דורשים טמפרטורה של מינוס 70 מעלות. לפני מספר חודשים אישרו פייזר ומודרנה לאחסן את החיסונים גם בטמפרטורות קירור רגילות.
3. ההזרקה לגוף
מרבית החיסונים (למעט החיסון לשפעת בתרסיס לאף או החיסון לפוליו הניתן דרך הפה) ניתנים בהזרקה לאחד משלושה שרירים: השריר המועדף להזרקה הוא הדלטואיד שבזרוע, בשל נגישותו הנוחה. יחד עם זאת, בגילים צעירים השריר עדיין קטן ובלתי מפותח, ומסיבה זו מזריקים בו רק מגיל שלוש והלאה. שרירים נוספים שבהם ניתן להזריק הם שריר הירך הצידי החיצוני. אזור זה מועדף בתינוקות ופעוטות, או באנשים שאצלם לא ניתן להזריק לשריר הדלטואיד.
מדוע מזריקים את החיסון דווקא לשריר? הזרקה כזו חודרת לגוף באופן איטי ומדורג, ומאפשרת למערכת החיסון להגיע למקום ולהתחיל ליצור את ההגנה הנדרשת, האורכת ימים עד שבועות. הזרקה לעור אינה יעילה, כיוון שהיא אינה מכילה מספיק כלי דם שיגרמו לתנועה של תאי דלקת ויצירת נוגדנים. מנגד - הזרקה לווריד אסורה ומסוכנת ביותר, משום שהיא עלולה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים.
4. כניסת החיסון לגוף
תהליך הזריקה מהיר מאוד: המחט מוחדרת לרוב בזווית של כ-90 מעלות ישירות לשריר. בניגוד לזריקות אחרות המכוונות למשל לתת-העור, אורך המחט מכוון כך שיגיע בערך אל אמצע השריר. החומר שבחיסון – נגיף מוחלש, מומת או חלבונים שהוחדרו לשריר, נשארים שם ומתחילים לעורר תהליך דלקתי סוער: מערכת החיסון מזהה שלגוף חדר פולש זר, ומסתערת עליו כאילו מדובר בנגיף אמיתי.
מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזור החיסון, כשמטרה אחת לפניהם: להשמיד אותו. כדי שיגיעו, מופרשים לאזור ההזרקה ציטוקינים או אינטרלוקינים המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים זירה דלקתית או אם תרצו "מאבק מלחמתי".
במהלך הימים הבאים יימשכו הקרבות: עוד ועוד תאי דם לבנים יזרמו למקום, ייצרו נוגדנים ותאי T הנחוצים ליצירת הזיכרון החיסוני. במקביל, תאי דם לבנים אחרים יבצעו תהליך הקרוי "פאגוציטוזיס" שבו הם "טורפים" חלקיקים מהחיסון (כשהם משוכנעים שמדובר בווירוס אמיתי) ומסלקים אותו מהגוף.
5. החיסון של פייזר ומודרנה: מהפכת ה-mRNA
החיסונים החדשים של פייזר ומודרנה, המבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA, מערימים על מערכת החיסון בדרך מתוחכמת חדשה: מדובר במולקולה הדומה למולקולת DNA המורכבת מחלקים הקרויים "נוקלאוטידים", המסודרים בצורה כזו שמורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כאשר חיסון המכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים המקודדים על פי ה"תכנות" של ה-mRNA.
כדי להבין עוד יותר כיצד פועלת מולקולת ה-mRNA, נתקרב לתוך תא גוף האדם ולחלק המרכזי בו – גרעין התא. הגרעין מכיל את מולקולת ה-DNA, אותה מולקולה שקובעת את הגנטיקה שלנו. על פי ה-DNA יישק דבר, והקידוד שבו יקבע את צבע העיניים והשיער שלכם ולאיזה גובה תתנשאו. ה-DNA הוא למעשה "המוח" של התא, שמכיל את המידע להפעלת תאי הגוף, ובעיקר – של החלבונים שבגוף. חלבונים הם חלק מאבני הבניין של הגוף, והם אלה שיוצרים את האיברים, את ההורמונים, את תאי הדם השונים, ובעצם את כל פעילויות הגוף. תאי הגוף השונים מייצרים חלבונים שונים, לפי תפקידם ופעילותם.
אבל ה-DNA לא יכול לזוז מהתא, הוא רק "מחשב מרכזי" שמכיל את המידע. כדי שהוראותיו יתופעלו, באה לעזרה מולקולה אחרת, mRNA, או בעברית: רנ"א שליח. המולקולה הזו מעתיקה מה-DNA חלק מהפקודות ליצירת חלבונים, ומתחילה בעבודה הקשה: היא מצטרפת למולקולות נוספות ב"בית החרושת לחלבונים" שייצור אותן על פי סדר קפדני.
וכך זה עובד: מולקולת ה-mRNA "לוקחת" מה-DNA את המתכון ליצירת החלבון, ונעה על פני חלקיקים הנקראים ריבוזומים, המהווים את הפועלים של בית החרושת לחלבונים. כל ריבוזום קורא את הפקודות המקודדות על גבי ה-mRNA, ומתחיל לייצר חלבון. אל הריבוזום מצטרפת מולקולה בשם tRNA שמסייעת לבנייה של חומצות אמינו – הן אבני הבניין של אותו חלבון. ברגע שנוצרת כמות מספיקה של חומצות אמינו, על פי תוכנית האב, החלבון הושלם.
5. אדמומיות, נפיחות וחום
זירת המלחמה הזו, באזור הזרקת החיסון, יוצרת גם את אותן תופעות לוואי מוכרות מחיסונים: התהליכים הדלקתיים, זרימת תאי דם לבנים למקום, הרחבת כלי דם, הפרשת נוזלים בשל דליפה מכלי הדם המורחבים – גורמים לנפיחות במקום החיסון. אזור השריר יהפוך לאדמומי ומעט חם. בשל התהליכים הדלקתיים לעיתים עולה גם חום הגוף למספר שעות, ומופיעות חולשה קלה ונזלת.
האזור הדלקתי בשריר עלול לגרום גם לכאב מקומי. אם מדובר בחיסון רב עוצמה (כמו החיסונים נגד חיידק הפנאומוקוק הגורם לדלקת ריאות, או חיידק המנינגוקוק), נוצר תהליך דלקתי נרחב הגורם לכאבים הנמשכים גם עד שבוע בשריר וביד. הסיבה לכך היא תגובה של סיבי עצב שונים, רובם קולטני כאב, לתהליך הדלקתי.
6. ההגנה
לאחר כשלושה שבועות מרגע החיסון של פייזר וכחודש לאחר החיסון של מודרנה, מתקבלת לרוב ההגנה הראשונית בדמות יצירת נוגדנים. מדובר בחלבונים המשמשים "החיילים" של מערכת החיסון. הם אלה הראשונים שמנטרלים את הווירוס הפולש, ומסמנים אותו באיתות לתאי דם לבנים אחרים שיגיעו למקום ויחסלו אותו.
הנוגדנים גם יוצרים יחד עם תאי דם לבנים מסוג T, מערכת חיסון שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (אסימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet
