מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
ההכרה בהשמנה כמחלה כרונית משקפת שיח חדש ומתקדם יחסית, שמקפל בתוכו גם שינוי גישה כלפי דרכי הטיפול. אם בעבר היא נתפסה כגורם למחלות אחרות, והטיפול העיקרי היה בהן, שהרי היום ברור שגם היא (ואולי בראש ובראשונה היא) דורשות טיפול רב מערכתי. בוועידת יום ההשמנה, שנערכה ב-4 במרץ, פרשו שורה של אנשי מקצוע את שלבי הטיפול, שמתפקדים כמעין מדרגות וקווי התמודדות עם המחלה. ידע שכזה ראוי שיהיה לא רק נחלתם של אנשי הצוות הרפואי, אלא גם של המטופלים עצמם, שהיותם חלק פעיל ומשתתף בתהליך קריטי להצלחתו. "היום אנחנו במקום שונה", מסביר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. "היום יש לנו בעצם יכולת לבנות סרגל למטופל, שיבטיח לו בצורה זאת או אחרת, לא רק את הורדת המשקל, אלא בעיקר את שמירת המשקל".

ועידה השמנה פאנל 2

אבחון
אמנם לא מדובר במדרגת טיפול, אבל כבר בשלב האבחוני ניכר השינוי שמתחולל ביחס להשמנה. "נכון, אנחנו עדיין משתמשים ב-BMI כמדד סקר לא רע", מסביר ד"ר מיכאל וינפאס, רופא סוכרת והשמנה. "כשהמדד הוא בין 25-30 מדובר בעודף משקל, ומעל 40 אנחנו כבר מדברים על אוביסיטי. זה כבר יהיה לרוב המדד שלוקח אותנו לאזורי הניתוחים. אז כמדד סקר הוא לא רע, וגם צריך לזכור שבמשרד הבריאות עדיין משתמשים בהם כדי להתוות מי זכאי לתרופה להשמנה. אבל, וזה אבל גדול - אני רוצה לטפל באדם עצמו לא בסקר. כשיוצאים מהמדד ומסתכלים על האדם, אנחנו צריכים למדוד גם את הקפי המותניים שלו. כי אולי הוא 'נופל' במדד התרופה, אבל רואים שיש לו הרבה שומן ויסראלי (בטני), וזה מסוכן. אז כשמטפלים בבני אדם צריך להסתכל מעבר למספרים גם לפרופיל השומנים שלו".

4 צפייה בגלריה
ד"ר מיכאל ויינפאס
ד"ר מיכאל ויינפאס
להסתכל מעבר לתוצאות ה-BMI. ד"ר מיכאל ויינפאס
(צילום מסך)
שלב ראשון: אורח חיים בריא
הגם ששמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ועוד הרגלים בריאים נוספים הם בבחינת "קו הטיפול הראשון" בהתמודדות עם מחלת ההשמנה, מדובר ב"מרשם" שצריך להינתן בצורה נכונה. ראשית מפני שהנחת היסוד היא שאדם שסובל מהשמנה מגיע לרופא כבר אחרי שנאבק במשך רוב חייו בניסיון להתכנס לאורח חיים בריא – ונכשל. שנית מפני שגם ההמלצה הרפואית הזאת נכונה וחשובה גם במדרגות הטיפול הבאות. כלומר גם אם, למשל, יגיע מטופל לניתוח בריאטרי, עדיין יידרש (כפי שנבין בהמשך) לסגל אורח חיים בריא כדי שהניתוח יצליח.
שלב שני: טיפול תרופתי
הכניסה של התרופות לטיפול בהשמנה לשוק חוללה מהפכה של ממש. רבים מהסובלים מהמחלה מיהרו וממהרים לגשת לרופא שלהם לקבל מרשם, מבלי להבין לעומק את מנגנון התרופה, ובעיקר את השינוי שהם יידרשו לעשות על מנת שהטיפול יצליח. שירי נקש, דיאטנית קלינית, מדגישה כי התרופות אינן מחליפות את הצורך בשינוי אורח החיים. "הרבה פעמים כשמטופלים יודעים שיש להם את הכלי הזה של התרופה, הם חושבים שהם לא צריכים דיאטנית", היא אומרת, "מפני שהתרופה משקיטה את הרעב ומגבירה את תחושת השובע. אבל כמובן שלא מדובר בתרופת קסמים. ברור לנו היום, וחשוב לתווך את זה למטופלים, שלדעת לאכול נכון זה נכס שהם חייבים לסגל לעצמם. התרופה ללא ספק עושה חלק מהעבודה, אבל היא חייבת לבוא עם טיפול מקיף. בין היתר חשוב לטפל בהיקף הבטן, לשמר את השרירים (בעיקר בקרב מבוגרים) ועוד".
לדברי ד"ר ויינפאס, חלק גדול מהטיפול בהשמנה טמון בדיוק בהסברה ובהנגשה של המידע למטופלים. "במקרה הזה התפקיד שלנו זה להסביר למטופל איך התרופה עובדת", הוא אומר. "לפעמים יש מטופלים שמבקשים דרך האפליקציה של קופת החולים 'תן לי תרופה להשמנה'. רופא טוב יגיד למטופל – בוא אליי, אני אראה אותך, נדבר. אני מסביר להם למשל שהקופה הקופה דורשת לראות דיאטנית כדי לקבל סבסוד לתרופה. אבל בלי קשר לעניין הרגולטרי המטרה היותר חשובה של ההתקשרות עם הדיאטנית זה באמת תהליך ארוך טווח איתם".

4 צפייה בגלריה
שירי נקש
שירי נקש
לדעת לאכול נכון זה נכס שחייבים לסגל. שירי נקש
(צילום מסך)
נקש מדגישה כי גם אם המטופל מפחית בקלוריות, יש צורך לבדוק את איכות הקלוריות. "דיאטנית לא רק נותנת רשימה של מה מותר או אסור לאכול", היא מסבירה, "אלא מדריכה איך להימנע מכל מיני חוסרים ותופעות דוגמת סרקופניה (איבוד שריר). בנוסף, המפגש עם דיאטנית, בניגוד לרופא, הוא מפגש שבועי. בשל כך יש לנו אפשרות לתת מוטיבציה, להניע את המטופל קדימה ולעזור לו בשינוי שהיה ועודנו מאוד קשה עבורו".
שלב שלישי: ניתוח בריאטרי
הקריטריונים לניתוח בריאטרי גם הם משתנים לאורך השנים, אך גם במקרה כזה מי שלא עומדים בהם לא יקבלו אישור לעבור את הניתוח. באופן כללי ניתן לומר כי מי שה-BMI שלהם הוא מעל 40 ללא מחלות רקע, ומי שה-BMI שלהם הוא מעל 35 ויש מחלות רגע דוגמת סוכרת, לחץ דם גבוה, כבד שומני וכן הלאה, יהיו זכאים. כיום נכנס קריטריון נוסף שאנשים עם סוכרת עמידה אחרי שנתיים של ניסיון לטיפול יהיו זכאים לניתוח גם מ-BMI 30. זאת מפני שמדובר בניתוח שהוא גם מטבולי, כלומר הוא מיטיב לא רק בענייני ירידה במשקל אלא גם מטפל ישירות במחלות שצמודות למחלת ההשמנה.
ד"ר אילנית מלר, מומחית לכירורגיה כללית ובריאטרית, מנהלת ירדן קליניק, מסבירה כי לקלינקה שלה מגיעים מטופלים שכבר גמרו אומר לעבור את הפרוצדורה. "גם במקרים כאלה אני מדריכה אותם שהניתוח הוא לא סוף הדרך. הוא חלק מאוד מאוד מסוים, מאוד מוגבל בזמן, והוא בעיקר חלק מתהליך הרבה יותר משמעותי שמטופל צריך לעבוד. והתהליך הזה לא יצליח בוואקום בלי ליווי. גם המטופלים האלה, למשל, לא מבינים למה הם צריכים דיאטנית. דיאטנית הרבה פעמים אומרים לי 'למה אני דיאטנית, אני בגיל 6 אצל דיאטנית?'. אבל חשוב להבין שהניתוח משנה בצורה מאוד דרמטית את האנטומיה של מערכת העיכול, בלי ללמוד את הכלים הנכונים הם לא יצליחו לנצל ולהפיק מהניתוח את המקסימום מבחינת ירידה במשקל, מבחינת איכות חיים ומבחינת השפעה על המחלות האחרות שנלוות לזה".

4 צפייה בגלריה
ד"ר אילנית מלר
ד"ר אילנית מלר
הניתוח הוא לא סוף הדרך. ד"ר אילנית מלר
(צילום מסך)

פרופ' רז מדגיש כי חשוב לראות את הניתוח כחלק מסרגל הטיפול הכללי. "בישראל רק 1-1.5% מהאנשים שיכולים ליהנות מניתוח קיצור קיבה באמת עושים את זה", הוא מסביר. "אנשים נרתעים מניתוח קיצור קיבה, ולכן הגישה של הסרגל היא נכונה מאוד. מה אומר הסרגל? בוא נעשה את כל המאמצים כדי להימנע מניתוח. אבל בחלק מהמקרים הניתוח יהיה האפשרות הבריאה ביותר כדי להאריך את חייו של אדם. יחד עם זאת יש אנשים שלא מגיבים כל כך לניתוח קיצור קיבה, הם לא יורדים מספיק במשקל או יש כאלו שמשקלם חוזר. במקרה כזה יש לתרופות יש ערך רב מאוד.
האותיות הקטנות
ואולי לא פחות חשוב מהאפשרויות הטיפוליות, מדגיש פרופ' רז את חשיבותה של האמפתיה וההבנה במפגש עם מטופלים שסובלים המשנה. "רופא צריך להיות איש שיעצים את המטופל, שיתווה לו את הדרך וייתן לו ביטחון. זה רלוונטי גם בכירורגיה. יש כירורגים שבאים עושים ניתוח והולכים. כשאני ישבתי עם הכירורגים ובנינו את כל נושא הניתוח הבריאטרי בישראל עמדתי על זה שהם יגיעו למטופל. יום לפני כן ידברו איתו יעצימו אותו ויעקבו אחריו".

4 צפייה בגלריה
פרופ' איתמר רז
פרופ' איתמר רז
רופא צריך להיות איש שיעצים את המטופל. פרופ' איתמר רז
(צילום מסך)
כל משתתפי הפאנל הבהירו כי מדרגות הטיפול השונות לא בהכרח מוציאות זה את זה. למעשה, גם הבחירה בניתוח, יכולה וצריכה לשלב אפיקי טיפול נוספים, לרבות הטיפול התרופתי. "וחשוב שנזכור שגם התרופות לא באות בלי תופעות לוואי", מבהיר פרופ' רז. "יכול להיות גם אחוז קטן שאצלם זה לא יעבוד, ובדיוק בגלל זה הצוות הכולל גם תזונאי הוא חשוב כל כך. יש לנו היום כלים בלתי רגילים כדי להביא את מטופל עם השמנת יתר למצב בריאותי תקין".
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 13:22, 18.03.24