שיתוק פנים, פציאליס, הוא תופעה של פגיעה בעצב הפנים, שהוא אחד מ-12 העצבים שיוצאים מגזע המוח אל הראש והצוואר. העצב השביעי, המכונה עצב הפנים, אחראי על עצבוב שרירי הפנים ועל תפקודי היום-יום הכי שכיחים - דיבור, אכילה וכמובן תקשורת והבעת רגשות. בשנים האחרונות עלתה התודעה לשיתוק פנים בגלל תסמונת בל שממנה סבלו בין היתר מיכל אנסקי ואנה זק.
ד''ר טל קאופמן גולדברג, רופאה בכירה במערך לכירורגיה פלסטית משחזרת ואסתטית במרכז הרפואי איכילוב, מסבירה שהסיבות הכי שכיחות לשיתוק פנים הן ממקור ויראלי, "וירוס שתוקף את העצב עצמו. יש גם גורמים נוספים כמו גידולים, סיבות מולדות או מחלות אוטואימוניות".
על אילו וירוסים אנחנו מדברים?
"יש שני וירוסים עיקריים שיודעים לתקוף את עצב הפנים, ושניהם וירוסים שאנחנו רוכשים בילדות שלנו. וירוס ההרפס ווירוס אבעבועות הרוח. הם נמצאים רדומים על עצב הפנים שלנו שנים רבות, והתעוררותם גורמת לדלקת מקומית. עצב הפנים נמצא בתעלה צרה בבסיס הגולגולת ובעת הדלקת הוא נלחץ בתעלה, ההולכה החשמלית נפסקת ונוצר שיתוק הפנים".
מה מרגישים בעקבות ההתפרצות?
"מי שהווירוס מתפרץ אצלו רואה תוך כמה שעות ירידה תפקודית במחצית הפנים. מאותו רגע קשה להרים את הגבה, לפתוח את העין, לחייך, לעשות פעולת נשיקה ולהוריד את השפה התחתונה. בגלל הקושי של סגירת העין יכול להיווצר יובש בקרנית וריבוי דמעות. בנוסף, מכיוון שהפה עובד רק בצד אחד של הפנים - יש זליגת נוזלים, קשיי הגייה ודיבור בעיקר באותיות שדורשות את סגירת הפה (אותיות בומ"ף). זה מלווה גם בהשלכות נפשיות וחברתיות קשות. זאת תחושה מאוד לא נעימה".
למה דווקא בחצי פנים?
"יש שני עצבי פנים, אחד לכל צד. במקרים נדירים נראה שיתוק פנים דו-צדדי".
ד"ר טל קאופמן גולדברג: "המטופלים מתארים מתח ועייפות בפנים מהרגע שהם קמים בבוקר, כאילו הפנים היו 24 שעות בחדר כושר. הם מספרים שנמנעים מתנועות פנים מסוימות כדי להקטין את הנראות של העווית. הם מרגישים שלא באמת מבינים את מידת הסבל שלהם, מה שמוביל לבדידות והתכנסות"
מה גורם להתפרצות?
"הסברה היא שההתפרצות נגרמת מירידה יחסית במערכת החיסונית, כמו לאחר מחלת חום, סטרס גופני או נפשי משמעותי, שינויי מזג אוויר קיצוניים ולפעמים גם בלי סיבה ברורה".
4 צפייה בגלריה
מפיזיותרפיה ועד ניתוחים מורכבים. ד"ר טל קאופמן גולדברג על אופן הטיפול במקרים של שיתוק פנים
(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)
צריך להגיע מיד לרופא?
"כן, בשלב הזה חשוב להגיע לרופא המשפחה כדי לקבל אבחנה נכונה וטיפול מיידי. את הטיפול צריך לקבל תוך 72 שעות והוא כולל סטרואידים למשך שבוע עד שלושה שבועות, ולפעמים גם טיפול אנטי ויראלי, כל זה כדי להקל על הדלקת בעצב ובכך לאפשר לעצב הפנים לחדש את ההולכה שלו. וירוס ההרפס סימפלקס גורם ל'שיתוק פנים על שם בל', ואילו וירוס אבעבועות הרוח גורם לשיתוק פנים כחלק מ'סינדרום ראמזי האנט'. רמזי האנט נחשב ליותר אגרסיבי מכיוון שהוא מסוגל לפגוע גם בעצב 8, לגרום לירידה בשמיעה, לסחרחורות, לכאבי פנים נוירופתיים קשים, בעיות שיווי משקל ולפעמים גם לפריחה עורית באפרכסת, בחלל הפה או בפנים".
עד כמה הסינדרומים האלה נפוצים?
"הסיכוי לאדם לסבול משיתוק על שם 'בל' הוא 1 ל-60 במהלך כל חייו, זה סיכוי לא מבוטל. 'סינדרום רמזי האנט' מעט פחות נפוץ, הוא השני בשכיחותו".
צפו: מיכל אנסקי התארחה בפודקאסט הברזייה
מהם הסיכויים להחלמה מלאה?
"לשמחתנו 70% מהמטופלים יגיעו להחלמה מלאה תוך כמה שבועות".
מה עם יתר המקרים?
"כאשר העצב כלוא בתעלה לזמן ממושך, חלק מסיביו נפגעים משמעותית יותר, ואז נדרשת התחדשות עצבית. במקרים אלו, הסיבים החדשים לא תמיד חוזרים להיות כמו בדיוק כמו שהיה לפני השיתוק, ונוצרת תופעה שנקראת סינקיניזיס - פעילות עצבית לא מאורגנת שמביאה לפעולות לא מסונכרנות ולא רצויות בפנים. לדוגמה: כאשר עוצמים את העין, זווית הפה עולה באופן לא-רצוני, או כשמנסים לחייך והגבה עולה. בנוסף, במקרים אלו יש טונוס גבוה בשרירי הפנים הגורם למתח משמעותי וקבוע בפנים המקשה מאוד על התפקוד היומיומי".
הסינקיניזיס עובר?
"לצערנו, מדובר בתופעה כרונית, אך יש טיפולים שיכולים להקל על התסמינים לסינקיניזיס יש דרגות מהקל אל הקשה, ולא תמיד הוא יהיה מורגש ולא כולם יצטרכו טיפול".
ומי שצריך טיפול?
"אנחנו מטפלים לפי מדרגות טיפוליות - מהקל אל הכבד. זה מתחיל מפיזיותרפיה של שרירי הפנים, מאמנים את השרירים לעבוד בצורה מסונכרנת כדי שהבעת הפנים תיראה נעימה ולא מעוותת. זה דורש הרבה התמדה מצד המטופל, אבל יש תוצאות טובות. הפיזיותרפיסטים של הפנים מייצרים מפות של שרירי הפנים עם חיצים המסבירים את אופן התרגול מול מראה, בכדי לאמן את המוח לעשות תנועות נינוחות ומאוזנות. כמו כן, הם מלמדים טכניקות של הרפיה ועיסויים לשרירים המתוחים מדי בכדי לשפר את משרעת התנועה שלהם ולהקל על המתח הקבוע".
אנחנו לא שמים לב להבעות הפנים ביום יום
"נכון, כשאין פגיעה אנחנו לא חושבים על הבעות הפנים שלנו. זה קורה בצורה ספונטנית, מסונכרנת ולא מודעת. לסובלים משיתוק פנים יש למעשה 'שני חצאי פנים' שלא עובדים בתיאום ולכן המודעות שלהם לכל ההבעות עולה. הם כל הזמן מתעסקים באיך עוברת הבעת הפנים שלהם, אם חוסר הסימטריה מורגש ואם הדיבור מובן".
הם חוששים לחייך?
"חד-משמעית כן. יש לזה השפעות רגשיות רבות. המטופלים מתארים מתח ועייפות בפנים מהרגע שהם קמים בבוקר ועד שהולכים לישון, כאילו הפנים היו 24 שעות בחדר כושר. הם מספרים שנמנעים מתנועות פנים מסוימות כדי להקטין את הנראות של העווית. במקרים רבים הם מרגישים שלא באמת מבינים את מידת הסבל שלהם, מה שמוביל לבדידות והתכנסות".
מה השלב הבא בטיפול?
"השלב הבא שאנחנו מציעים אחרי הפיזיותרפיה הוא טיפול בבוטוקס. הבוטוקס מחליש באופן זמני את השרירים, ולכן אנחנו נותנים אותו לשרירים במתח גבוה, לשרירים שיוצרים סינקיניזיס, וכן לשרירים בצד הבריא בכדי לשפר תפקוד סימטרי בפנים. יש לנו מרפאת בוטוקס ייחודית בארץ, רק לתופעה של הסניקיניזיס".
לפעמים נדרש ניתוח?
"השלבים הבאים כוללים ניתוחים שנועדו להקל על העווית בפנים. אנחנו עושים כריתות חלקיות של שרירים נוקשים וכן כריתות של עצבים בניתוח שבו חושפים את כל עצבי הפנים, מגרים אותם ובוחרים מי מהעצבים חשוב לתפקוד ועל מי אנחנו רוצים לוותר כי יש בו יותר מדי פעילות שמזיקה לפנים. זה ניתוח מאוד מתקדם שהמטרה שלו היא לשפר את היכולת של המטופלים לחייך. החיוך שלהם עולה יפה בצד אחד, אבל מוגבל בצד השני של הפנים. במקרים המורכבים יותר נשחזר חיוך בטכניקה מיקרו-כירורגית דו-שלבית, עם הבאת שריר מהירך".
נשארות צלקות?
"אנחנו עושים חתך כמו בניתוח מתיחת פנים, שמביא לצלקת דיסקרטית ליד האפרכסת בצד הפנים".
יש גיל לתופעות?
"אין גיל מסוים שבו זה קורה והשכיחות זהה אצל גברים ונשים. יש לי מטופלת בת 9 ויש גם בני 90, כמובן שרוב המטופלים באמצע החיים".
פרופ' אייל גור: "הפנים זה האיבר שמציג ומוביל אותנו בעולם. איברים אחרים אפשר אולי להסתיר, אבל את הפנים פחות. לכן אין דבר יותר משמח מלראות את מי שהיה לו שיתוק פנים חוזר לחייך, וזה מה שאנחנו יודעים לעשות"
יש סיבות נוספות לחוסר סימטריה בפנים?
"יש תינוקת שנולדים כך וכבר בבכי הראשון מזהים א-סימטריה בפנים. בהמשך אנחנו מבצעים ניתוח לשחזור החיוך, גם פה בניתוח דו-שלבי שבו לוקחים שריר מהירך שלא יפריע לתפקוד העתידי ומשתילים בפנים. במקרים אחרים נגרמים שיתוקים ובעיות עצביות בפנים בגלל גידולים וגם פה נתאים ניתוחים משחזרים למקרים הספציפיים".
את בעצם משקמת חיוכים?
"הפנים שלנו הם דרך התקשורת שלנו - הוורבלית והלא וורבלית והאנשים עם התופעות האלה מרגישים חוסר ביטחון וקושי רב ביום יום, לכן החשיבות הרבה של ניתוחי שיקום החיוך".
אתם יחידים בארץ בתחום הזה?
"פרופ' אייל גור הקים את היחידה וייסד את התחום בארץ. הוא מנתח כבר שנים רבות ביחידה וצירף אליו את ד"ר דניאל קידר ואחר כך אני הצטרפתי אליהם לאחר תת-התמחות שעשיתי בבוסטון בנושא מיקרו-כירורגיה וכירורגיה פלסטית של הפנים. נדרשת פה מיומנות והכשרה מאוד מדויקת".
4 צפייה בגלריה
"אין דבר יותר משמח מלראות את מי שהיה לו שיתוק פנים חוזר לחייך". פרופ' אייל גור
(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)
פרופ' אייל גור, מנהל תחום שיתוק פנים במערך לכירורגיה פלסטית באיכילוב, מתאר את מצבם המורכב של המטופלים: "התופעה קיימת משחר ימי האנושות. במוזיאון הלובר בפריז יש פסל של פילוסוף רומאי עם שיתוק פנים. זאת תופעה לא חדשה מכיוון שזה עצב מאוד רגיש. זה מאוד מתסכל, עצוב ופוגע בתחושת הערך העצמי כשיש שיתוק בפנים, כשהפנים עקומות".
פרופ' גור מוסיף: "הפנים זה האיבר שמציג ומוביל אותנו בעולם. איברים אחרים אפשר אולי להסתיר, אבל את הפנים פחות. לכן אין דבר יותר משמח מלראות את מי שהיה לו שיתוק פנים חוזר לחייך, וזה מה שאנחנו יודעים לעשות. יש לנו בין השאר שיטות ניתוחיות, כירורגיות. באמצעות חיבור וניתוק של עצבים ושרירים אנחנו מצליחים להחזיר לפנים משותקות את היכולת לנוע".
