כוויות או שאיפת עשן הפכו לצערנו לחלק מהמציאות בימי המלחמה. חשוב לדעת איך לטפל בצורה נכונה עד הגעתם של צוותי הרפואה. תומר מן, חובש מדריך במד"א, התארח באולפן ynet Live והסביר כיצד יש לנהוג במקרים מסוג זה. פרק רביעי בסדרת מדריכי עזרה ראשונה מצולמים.
איך מטפלים בכוויות ושאיפת עשן תומר מן
(צילום: ירון ברנר)
הכתבות הקודמות בסדרה:
"הדבר הכי חשוב בכוויות זה כמובן דבר ראשון להוריד בגדים שעלולים להידבק כתוצאה מהחום", אומר מן. "כל מה שעוד לא נדבק יש להוריד. גם צמידים או טבעות. הדברים האלה יכולים ליצור המון לחץ לאחר מכן ואפילו חוסם עורקים".
ברגע שמישהו נכווה להפשיט אותו מהכול?
"כן, באזור של הכוויה. לא צריך את כל הגוף אם רק היד נכוותה, אבל הסכנה הכי גדולה שלנו בעצם בכוויות זה זיהום. בגלל זה הפתרון שלנו לאחר ההפשטה יהיה לשטוף כמה שאפשר את האזור במים זורמים פושרים במשך 10 דקות לפחות, או עד שהאמבולנס מגיע. אם האמבולנס לא מגיע יש להמשיך לשטוף את האזור".
במקרים של כוויות גדולות ונרחבות על הגוף, הטיפול הוא מעט שונה. "במקרים שבהם שליש מהגוף סובל מכוויות יש סכנה של היפותרמיה, של איבוד חום", מתריע מן. "זה מעט מוזר לאנשים כי הכוויה אמנם נגרמת מחום, אך כתוצאה ממנה אנו מאבדים את חום הגוף. במקרים האלה נרצה לכסות את הבן אדם כדי להשאיר את הגוף שלו כמה שיותר חם".
במה ניתן לכסות? בשמיכה שמצאנו בבית?
"כן, שמיכה או כל דבר ששומר חום יכול לעבוד. זו הסיבה אגב שאנחנו שוטפים את אזור הכוויה במים פושרים ולא קרים. מצד אחד נרצה להוריד דברים שעלולים להידבק, אך מצד שני אם אנחנו מרגישים שהאדם נכנס למצב של היפותרמיה כן נרצה לעטוף אותו".
לגבי שאיפת עשן, רוב הטיפול יתבצע בבית החולים, אך גם כאן ניתן לנקוט באמצעים מניעתיים. "במקרים של שאיפת עשן, אדם צריך חמצן ובית חולים", מסביר מן, "אך אם אתם נמצאים בחדר סגור עם המון עשן, חשוב לזכור שעשן עולה למעלה, לכן חשוב להיצמד למטה כמה שיותר. אנחנו רוצים להיות כמה שאפשר במקום שבו אין עשן. זה הטיפול המניעתי הכי טוב שאפשר לעשות".
