כמה באמת תקבל מערכת הבריאות? רגע לפני שתקציב המדינה יאושר – בהסתדרות הרפואית מזהירים מפני השלכות התקצוב של מערכת הבריאות בשנים 2024-2023. בניגוד להערכות ולהבטחות בדבר תוספת תקציבית של 5.8 מיליארד שקלים, בפועל הוא יעמוד על פחות משני מיליארד בלבד. תוכניות רבות, בהן בבריאות בנפש ובטיפולים הניתנים כיום בקופות החולים צפויות לספוג קיצוץ משמעותי.
קראו עוד:
במכתב ששיגר היום (ב') יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי ציין כי, "ההסתדרות הרפואית נאבקת מזה שנים על מנת שתקציב מערכת הבריאות הישראלית ידביק את הפער מול הממוצע במדינות ה-OECD, פער עצום שעומד על כ-20 מיליארד שקל בשנה.
פרופ' ציון חגי"כל עוד לא יהיה שינוי דרמטי במקדמי הבריאות בתקציב על מנת שיבטאו באופן ריאלי את קצב הגידול הדמוגרפי, את הזדקנות האוכלוסייה ואת התפתחות הטכנולוגיה והתייקרותה, הפער הזה רק ילך ויתרחב. למרבה הפליאה, על אף שההסכמים הקואליציוניים הבטיחו תוספת של 5.8 מיליארד שקל למערכת הבריאות, התברר כי מתוך 14 מיליארד שקל שהוקצו עבור ההסכמים הקואליציוניים, מערכת הבריאות תקבל רק פירורים – 675 מיליון שקל בלבד לכל אחת מהשנתיים הקרובות".
חגי הוסיף, כי "הכספים הקואליציוניים מהווים הוכחה לכך שמערכת הבריאות הישראלית מתוקצבת בחסר לא בגלל קושי תקציבי, אלא משום שהיא נעדרת מסדרי העדיפויות של הממשלה. אישור התקציב במתכונתו הנוכחית יביא לכך שלא ניתן יהיה להצדיק או לתרץ עוד את התורים הארוכים לבדיקות, לטיפולים ולמומחים – לא בפריפריה ולא בכלל. אם לא די בכך שמערכת הבריאות לא קיבלה אפילו מעט ממה שהובטח לה, הרי שבימים אלה ממש אנו מתבשרים על קיצוצים שונים, כדוגמת הקיצוץ התקציבי במערך הקרדיולוגי. בנוסף, המדינה לא עמדה בהתחייבויותיה הנובעות מרפורמת טור-כספא לחיזוק המחלקות הפנימיות, ובהתחייבויותיה כלפי המערך הפסיכיאטרי".
קיצוץ גם בבריאות הנפש
לא רק בהסתדרות הרפואית מותחים ביקורת על התקציב המסתמן והשפעותיו על מערכת הבריאות. מדוח שחיבר מנכ"ל מרכז אדוה ד"ר יובל לבנת ובחן, בין היתר, את תקציב מערכת הבריאות הנפש, עולה כי בפועל – בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש צפויים להתמודד עם תקציב נמוך מזה של 2019, וזאת על אף הגידול באוכלוסייה והעומס על המערך הפסיכיאטרי.
"תקציב הביצוע (המאוזן) של כלל בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש לא השתנה באופן משמעותי בין השנים 2021-2019 חרף משבר הקורונה, וצפוי להישאר באותו סדר גודל לפי התקציב לשנים 2024-2023.", צוין בדוח.
"התקציב המיועד של כל שמונת בתי החולים לבריאות הנפש לשנת 2024 נמוך בעשירית האחוז מתקציב הביצוע שלהם ב-2019". בהמשך ציין לבנת, כי "מצב מערך בריאות הנפש בישראל בכי רע. מגפת הקורונה גרמה לעלייה משמעותית בשיעורי הנזקקים לשירותים אלה, שהיו מדולדלים מלכתחילה. העלייה בתקציבי שירותי בריאות הנפש בתקציב המדינה לשנים 2024-2023 היא מינורית, ובמקרים מסוימים (כמו למשל בנושא השיקום) מדביקה בקושי את הגידול במספר הנזקקים והזכאים לשירות".
