גם בעולם הרפואה המתפתח והדינמי, ישנם טיפולים ופרוצדורות שנעצרו והתקבעו בנקודה מסוימת. לפעמים דרוש מישהו מבחוץ, שיבוא וישאל את השאלות הנכונות או פשוט יתבונן לרגע. זה מה שעשה רועי בורקין מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, שפרויקט הגמר שלו עוסק בעיצוב פרוטזה בקוד פתוח וייצור שלה במדפסת תלת ממד.
קראו עוד:
"במסדרונות בצלאל פגשתי במקרה בחור בשם יטיב, סטודנט לאומנות שנה ראשונה, שיש לו גדם מולד קרוב מאוד למרפק. בעזרתו גיליתי שבעוד שהרבה פרוטזות מנסות להעתיק אורך יד פרופורציונלי ליד השנייה או לגוף - גדועי יד רבים מעדיפים דווקא שהפרוטזה שלהם תהיה קצרה יותר, קרובה יותר לגדם, כי זה נוח יותר לתפיסה ואחיזה. זה דרש רק לבוא ולשאול אנשים – מה לא נוח לכם, מה צריך לשנות?"
7 צפייה בגלריה
"אין למעצב הרבה הזדמנויות לעשות שינוי שיעזור באמת למי שצריך את זה". רועי בורקין
(צילום: איה אילקנייב)
בורקין, בן 27, מתגורר בירושלים (מחדרה במקור) ובוגר טרי של בצלאל. "תמיד אהבתי ליצור ולחפש פתרונות לבעיות שמקיפות אותי. כשהגיע הרגע שבו חשבתי על לימודים אקדמיים, ידעתי שזה צריך להיות קשור לאמנות או לפתרון בעיות. בבצלאל יש תחושה של הדדיות ולמידה, של עיצוב דרך התנסות". לפרוטזות הוא הגיע לפני שנה, בהתמחויות הקיץ שעושים הסטודנטים בין השנים ג' ל-ד'. "הגעתי ל-TOM - תיקון עולם מייקרס, ארגון שמחבר בין מייקרים לבין אנשים עם מוגבלויות מורכבות, וכך נחשפתי יותר לתחום הפרוטזות.
"אני מאוד טכנולוגי וראיתי שהרבה פעמים מעצבים מתוך ההכרח ולא מהדרך הנכונה, ומרגישים מחויבים לכלים מסוימים. ביקשתי לגשר בין עולם העיצוב לשאר עולמות התוכן, ליצור כלי חדש לעיצוב ולעשייה. בהתחלה עסקתי בכיסאות, אחר כך באופניים ובסוף הגעתי לפרוטזה. התחלתי לפגוש אנשים מתחומים שונים ולחפש כלים לאו דווקא של מעצבים - אנימטורים של משחקים, מהנדסי מכונות וחשמל, והשילוב איתם ועם ארגון TOM עזר לי להתמקד.
"בפרויקט הגמר שלי השתחררתי מהמגבלות של ארגון ועשיתי דברים בדגש על הדרך והגישות שלי. לפעמים עיצוב זו לא רק אסתטיקה, אלא גם הדרך לתוצאה. ביכולתנו להנגיש עולמות שלמים לזקוקים לכך. אני שמח שבחרתי בפרוטזה כפרויקט גמר, אין למעצב הרבה הזדמנויות לעשות שינוי שיעזור באמת למי שצריך את זה".
כל אחד יכול להיכנס ולהוריד את הפרוטזה שמתאימה לו
פרויקט הגמר של בורקין נקרא OSTHESIS – "שילוב של המלים אופן סורס (קוד פתוח) ופרוסטזיס (פרוטזה)", ומאפשר למעשה תכנון של פרוטזה מותאמת אישית בעזרת קוד פתוח וייצור מהיר וזול שלה באמצעות מדפסת תלת-ממד.
"ניסיתי להשאיר את האגו שלי כמעצב בצד ולתכנן פרוטזה אידיאלית, ורק אז התעסקתי בנראות"
איך זה עובד?
"בשלב ראשון נכנסים לאפליקציה ומייצרים את כלי המדידה שעוזר למדוד את היד באופן המדויק ביותר. הכלי עצמו מורכב מרצועות חכמות, בעזרת כמה חיישנים זולים שניתן להזמין מעלי אקספרס, והמדידה נעשית תוך כדי תנועה. בשיטה הישנה היו עושים יציקה של הגדם וגם בשיטות החדשות של סקירה בתלת ממד – עדיין מדובר במדידה קפואה, סטטית.
"באמצעות שילוב של רצועות חכמות שנכרכות סביב היד, נתוני המדידה מועברים לממשק אינטרנטי. כלי המדידה לוקח חמש מידות - שלושה קטרים (קרוב לגדם, מעל המרפק והמרפק עצמו) ואת המרחק בין הקטרים. החיישנים לומדים את תנועת הגוף ואת האוריינטציה של היד לעומת הגוף. הם יודעים לקרוא הגבלה של פתיחת המפרק אם ישנה, ולזהות שינויים באזור המרפק של הקטרים בסגירה ובפתיחה. נתונים שלא היו מתאפשרים במדידה קפואה.
"בשלב הבא, המידות נכנסות אוטומטית לאפליקציה ומתקבלים קבצים מוכנים לייצור של הפרוטזה, כולל בחירת הצד, יד ימין או שמאל, ביוני או לא, אזור גדם מוסתר יותר או פחות. יש אנשים שמתביישים יותר בגדם שלהם אז נתתי אופציה לגדם פחות חשוף, כי הפרוטזה עצמה יחסית פתוחה כדי לאפשר גם קלילות ואווריריות. את הפרוטזה ניתן לייצר בעזרת מדפסת תלת ממד SLS על בסיס אבקת ניילון בתוספת צבע – זהו חומר חזק מספיק ואפשר אפילו להדפיס עליה כיתובים".
יותר פשוט מלהרכיב ארון של איקאה
(אנימציה: רועי בורקין)
הפרוטזה שלו, מבהיר בורקין, לא אמורה להחזיק עשר שנים, כמו פרוטזות רגילות. "אלא שנה עד שלוש ואז אפשר לייצר אחת נוספת, בהתאם לצורך. בגלל שיטת העיצוב והייצור - זה עדיין יהיה זול משמעותית. פרוטזה הכי פשוטה היום עולה כ-50 אלף שקל. כדי לשמור על עלות נמוכה והתאמה מרבית, אפשרתי שחיקה גבוהה יותר ופחות עמידות והמחיר ירד בהתאם. עלות הייצור מתחילה ב-200 שקל וגם עם שדרוגים – כמו חיבורים בקצה, יד ביונית והחלפת 'כפות ידיים' – זה עדיין זול משמעותית".
שלב ההרכבה אף הוא אינו מסובך: "אני לא מצפה מאדם בלי יד שיעשה את זה בעצמו אבל בעזרת אדם נוסף ההרכבה אינה מסובכת. מדובר בעשרה ברגים ושני בורגי צירים שצריך לחבר".
מה לגבי המשקל של הפרוטזה?
"היום עושים פרוטזות גם מסיבי פחם, קרבון או מסיליקון. כדי לאפשר נגישות – התפשרתי על שיטת הייצור ועל משקל החומר. אבל יש בה חללים והיא קצרה יותר".
מה כוללת היד הביונית?
"השארתי מקום בפרוטזה לאפשר חיבורים של סוללה, מוח קטן – מחשב קטן - וחיישנים. כל הדברים האלה היום הם מאוד מאוד זולים – אפשר לבנות מערך שקורא את העצבים כמו יד ביונית רגילה ב-100 דולר, ולזה מותאמת כף יד שיודעת להיפתח ולהיסגר לפי הקריאה של העצבים. זה מוסיף מורכבות אבל עדיין – יותר פשוט מלהרכיב ארון של איקאה".
מעבר למחיר, לפרוטזה של בורקין יש יתרון משמעותי נוסף – מהירות וקלות ההכנה שלה. "שיטת ההתאמה מקילה מאוד על התהליך ומקצרת אותו. היום בשיטה הרגילה עוברים כחודשיים מהמדידות ועד שהפרוטזה מוכנה, וברוב המקרים גם לא תהיה התאמה בפעם הראשונה ונדרשות התאמות נוספות. זה מאוד מתסכל לחכות כל כך הרבה זמן למשהו שגם לא מתאים בסוף. כאן מדובר על ייצור של שלושה ימים לכל היותר, שמאפשר את ההתאמה הזו הרבה יותר מהר".
צמצום משך ההכנה משמעותי במיוחד כשמדובר בילדים ומתבגרים, "בעיקר בגלל המחיר ומשך ההתאמה – הם פשוט גדלים מהר מדי". לתהליך הפיתוח של בורקין הצטרף ילד בן 10, קטוע יד בעקבות תאונה, "ילד חמוד בכיתה ה' שהוריו חיפשו לו עוד פתרון. הפרוטזה הקיימת לא הייתה לו נוחה וגם הגדילה המהירה הקשתה עליהם. כבר בדקנו את ההתאמה והוא שמח לראות את המוצר, ובקרוב יקבל את הפרוטזה החדשה שלו".
יתרונות המוצר הופכים אותו לפתרון גם במדינות עולם שלישי או דלות תקציב. "למעשה, אפשר לייצר את הפרוטזה בכל מקום בתוך כיומיים", מציין בורקין.
במסגרת פיתוח הפרוטזה נפגש בורקין עם אנשים גדועי ידיים במגוון גילים ומצבים. "ניסיתי להשאיר את האגו שלי כמעצב בצד ולתכנן פרוטזה אידיאלית, ורק אז התעסקתי בנראות. למדתי הרבה משיחות ומתצפיות. גיליתי למשל שבהרבה מאוד פרוטזות המרפק לא נשאר חשוף, אבל המרפק הוא כלי מרכזי לגדועי ידיים – הם משתמשים בו לא מעט לאחיזה של דברים, למשל נשענים איתו על הלחם בזמן שהם פורסים עם היד השנייה, כי קצה הגדם מציק להם הרבה פעמים, ולא כדאי לחסום את היכולת הזו".
כעת בורקין עובד לסיים את האפליקציה, שנמצאת בשלב הבטא, וגם נמצא במגעים עם ארגון TOM להעלאת המיזם לפלטפורמה שתנגיש אותו לקהל רחב יותר. "הפרויקט רק בתחילת דרכו. אני מתכנן להעלות את האפליקציה לרשת בקרוב ואני מחפש עוד ארגונים שישמחו לשיתוף פעולה. מבחינתי – שזה יהיה נגיש לכולם כדי שיהיה הכי זול שאפשר".
ניתן לפנות לרועי בורקין במייל: royborkin@gmail.com. "אשמח לעזור לכל מי שירצה וזה גם יעזור לי, כדי שהפרויקט יגיע לשלב הסופי".
