חג הפסח המתקרב מביא איתו מדי שנה תלונות על עצירויות: ישראלים רבים סובלים מעצירות במהלך החג עקב אכילת מצות. גם בשאר ימות השנה נחשבת העצירות לאחת התופעות הנפוצות שבגללן פונים לרופא, מה שמביא לשגשוג תכשירים ללא מרשם שאמורים לטפל בבעיה. חלק מהתכשירים הללו עלולים לגרום להתמכרות או להחמרה של התופעה.
עוד בנושא:
ב-2019 נקבעו קריטריונים חדשים לאבחון עצירות. הם מבוססים על מחקר שבו השתתפו כ-2,500 איש ושהעלה כי רוב האנשים שמתלוננים על עצירות סבלו מלפחות אחד התסמינים הבאים: כאבי בטן וגזים, דימום וכאבים בפי הטבעת, פעולות מעיים לא סדירות, צואה קשה, בריחת צואה, שהייה ממושכת בשירותים ללא יציאה, מאמץ רב בשירותים ושימוש במשלשלים.
חלק מהנבדקים לא ידעו שהם סובלים מעצירות, משום שחשבו שעצירות מאופיינת רק באי-מעבר של צואה למשך כמה ימים. הם לא ידעו שהעצירות אינה חייבת להתבטא רק בהיעדר יציאות.
למה התופעה שכיחה במיוחד בפסח?
העצירות היא תופעה שכיחה בעולם המערבי. בין הגורמים לה: היעדר פעילות גופנית, תזונה דלת סיבים תזונתיים, תזונה עשירה בפחמימות ובשומנים, תרופות שונות, מחלות כרוניות הפוגעות בתנועתיות המעיים או חוסמות את המעיים, ועוד.
יש שני סוגים של עצירויות - חדה וכרונית. עצירות חדה מתרחשת בעת שינוי בתנועת המעיים ומתבטאת בצואה קשה שאינה עוברת בקלות את תעלת המעיים. שינוי פתאומי כזה מרמז לרוב על בעיה גופנית: חסימת מעיים, חבלות, זיהומים בחלל הבטן, תגובה להרדמה כללית או לתרופות מסוימות וכו'. כשהשינוי מתמשך, חוזר על עצמו או מחמיר, יש חשד לחסימה של המעי על ידי גידול - שפיר או ממאיר.
עצירות כרונית מוגדרת ככזו שנמשכת יותר משלושה שבועות. הסיבה לה לא תמיד ידועה, אבל בדרך כלל היא תוצאה של שימוש קבוע במשלשלים. אלה מונעים מהמעי את הצורך להתכווץ כדי לדחוף את הצואה, ולאורך זמן הוא נעשה "עצל" ומפסיק לבצע את ההתכווצויות החיוניות הללו.
בחג הפסח העצירויות שכיחות במיוחד. ככל שהמזון מכיל יותר מים ויותר סיבים תזונתיים, כך הוא ישהה פחות זמן במעיים. המים והסיבים גם מרככים את הצואה ומבטיחים יציאה קלה יותר. מאחר שהמצות דלות במים ובסיבים תזונתיים, הן עוברות לאט מאוד במערכת העיכול. זמן השהייה הממושך במעיים גורם לכך שחיידקי המעי מפרקים יותר חומרי מזון שנותרו בצואה, והם תוססים ומייצרים גזים שתורמים לתחושת הנפיחות והמלאות האופיינית לעצירות. הקושי במעבר הצואה גורם גם לפציעות במעי ובפי הטבעת, לדימומים מקומיים ולכאבים. במקרים קשים עלולות להיווצר גם חסימות מעיים.
הפתרון: מים, פירות ופעילות גופנית
מה אפשר לעשות כדי להקל על העצירות או למנוע אותה? הנה כמה טיפים.
הסוד הוא בסיבים. הקפידו במהלך החג על תפריט עשיר בסיבים תזונתיים, המצויים בין השאר בפירות ובירקות (ולא במצות). הסיבים מגדילים את נפח הצואה, מה שמגרה את הדפנות של המעי ומסייע לפעילותו התקינה.
ותרו על מצות רגילות. העדיפו מצות מקמח העשוי מחיטה מלאה, המכילה יותר סיבים ומאפשרת פעולת מעיים טובה יותר.
שתו מים. שתייה של לפחות שמונה כוסות ביום מסייעת בריכוך הצואה, בהגדלת נפחה ובהעברה חלקה ותקינה של הפסולת אל מחוץ לגוף.
ד"ר מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של כללית במחוז דן בפתח תקווה, מוסיפה ואומרת: "מצה היא באופן כללי יחסית יבשה, ומה שעושה לנו טוב למערכת העיכול זה נוזלים בכמות מספקת, לכן אפשר בקלות לפתור את הבעיה על ידי הגברת השתייה".
גם פירות מועילים. כדאי לשתות מיץ סלק או חמיצת סלק המסייעים לעיכול טוב יותר. אפשר לנסות גם חליטת שזיפים. יש הממליצים גם על שקדים, אגוזים ואגס להקלה על העיכול, אבל כדאי לזכור שלפירות מתוקים יש ערך קלורי וסוכר גבוהים.
זוזו כבר. הליכה מרובה ופעילות גופנית משפרות את פעולת המעיים ומונעות גזים ועצירויות.
במקרים קשים תוכלו לנסות להשתמש בנרות גליצרין. החדרה של נר כזה לפי הטבעת גורמת למעי לדחוף את תוכן הצואה החוצה. חבילת נרות כזו נמכרת ללא מרשם תמורת שקלים ספורים. הבעיה: שימוש תכוף מדי עלול לגרום להתמכרות של המעיים.
במקרים קשים במיוחד של עצירות שנמשכת יותר משלושה ימים, עשוי הרופא להמליץ על אבקת פגלקס או נורמלקס שאותה ממיסים בכוס נוזלים, והיא מסייעת להרחבת נפח הצואה ויציאתה מהמעיים. אם העצירות נמשכת, ואין שיפור, עשוי הרופא להמליץ על אחת מתרופות המרשם שהוכנסו לפני כשלוש שנים לישראל. התרופות עוזרות להגביר את תנועתיות המעיים, אולם הן אינן מרפאות עצירות כרונית.