משמעות הצעד היא שמעתה חלה בארצות הברית חובה על פי חוק להצהיר על גבי כל מוצר או מאכל כי הוא מכיל שומשום, וכן לעמוד בתנאי ייצור מוקפדים יותר, כגון בידוד פס הייצור ועמידה בביקורת מחמירות. בכך מצטרפת ארצות הברית למדינות נוספות באירופה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, שבהן תיוג השומשום כמרכיב אלרגני נדרש זה כמה שנים.
קראו עוד:
בישראל, לעומת זאת, עדיין מדובר בהחלטה וולונטרית של יצרניות המזון והמסעדות, ולכן גם השימוש הנפוץ באזהרה אפופת המסתורין ״עשוי להכיל שאריות סומסום" על גבי אריזות המוצרים של רבות מהחברות הגדולות במשק.
בסקירת מחקרים מקיפה שפורסמה לאחרונה בכתב העת המדעי JAMA, עולה כי כ-10.8% מהאוכלוסייה סובלת מאלרגיה או רגישות למזון. דווקא בישראל, להבדיל מארצות הברית, אלרגיה לשומשום נחשבת לנפוצה מאוד ומיוחסת לשימוש הנרחב שאנו עושים במרכיב זה במטבח הים תיכוני. הוא נמצא בכל פינת רחוב: בטחינה, בחומוס, בחלבה, בתבשילים, ברטבים, על פלאפל וגם על הסושי. קל לזהות אותו מבצבץ על גבי בייגלה או לחמנייה אבל פעמים רבות הוא מתחבא בתוך גרנולה, דגנים, חטיפי אנרגיה, סלט חצילים או אפילו בשמן שבו החליטו להשתמש במסעדה.
"הדרישות לא מעשיות"
לכן, רבים בירכו על המהלך של ה-FDA, בתקווה שיאומץ גם בארץ. יחד עם זאת, מהלך כזה עלול להוביל דווקא לתוצאות הפוכות מכוונת המחוקק. מומחים בתעשיית המזון האמריקאית אמרו שהדרישות החדשות אינן פשוטות או מעשיות: ״זה כמו לבקש ללכת לחוף הים ולהסיר משם את כל החול״, אומר אחד היועצים העסקיים של רשת המזון המהיר הפופולרית בארה"ב, Chick-fil-A.
הרשת התחילה רק לאחרונה להוסיף ללחמניות הדגנים והבריוש שלה שומשום וכעת היא מתחבטת האם וכיצד ללקט חזרה את הזרעים, או שפשוט עדיף לה, פשוטו כמשמעו, לפזר שומשום על הכול - כולל במוצרים שכלל לא הכילו את המרכיב קודם לכן. נוכח ההשקעה הכספית הכבדה שדרושה לבידוד פס הייצור, הצהרת החברה כי המאכלים שלה מכילים שומשום - הופכת פתאום למשתלמת הרבה יותר.
מומחים בתעשיית המזון האמריקאית אמרו שהדרישות החדשות אינן פשוטות או מעשיות: ״זה כמו לבקש ללכת לחוף הים ולהסיר משם את כל החול״, אומר אחד היועצים העסקיים של רשת המזון המהיר הפופולרית בארה"ב, Chick-fil-A
גם רשת ההמבורגרים וונדי׳ס מתלבטת כעת באותה סוגיה וברשת המסעדות Olive Garden כבר הודיעו שהחל מהשבוע תוסיף הרשת "כמות מינימלית של קמח שומשום" למקלות הלחם המפורסמים שלה, בגלל החשש מ״פוטנציאל של זיהום צולב במאפייה".
הן לא המציאו את השיטה, כמה חברות גדולות הוסיפו בעבר אלרגנים אחרים במכוון למוצריהן ועדכנו את התוויות בהתאם. בשנת 2016, למשל, חברת הדגנים קלוג'ס הוסיפה ״עקבות קמח בוטנים״ לכמה עוגיות וקרקרים שייצרה, צעד שגרר מחאה צרכנית.
כך, רוח החוק החדש, שנועד להפוך מזון לבטוח יותר עבור אנשים עם אלרגיות, מותיר אותם למעשה רעבים, או במקרה הגרוע - מועדים יותר לנגוס בטעות במזון מסוכן עבורם.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים, כי בחודש נובמבר האחרון פורסמה טיוטת התקנות לסימון אלרגנים וחומרים הגורמים לאי סבילות להערות הציבור, כשאחד מהמזונות ברשימה הוא שומשום, "וזאת בדומה לרשימה האירופית למזונות האלרגניים ולכוונת ה-FDA להכלילו ברשימה. טיוטת התקנות דורשת את אישור הכנסת".