אמירות שונות - ושגויות, יש לציין - לגבי הקשר בין נטילת אקמול לבין אוטיזם, במיוחד סביב נושא ברית המילה, רצות לאחרונה ברשתות החברתיות, ובעיקר ברשת X. כך למשל, פרסם לאחרונה רופא פוריות ופעיל אקלים, בחשבון ה-X שלו: "שיעור האוטיזם ביהודים בדיוק פי שניים מבערבים על פי הלמ"ס. מה ההסבר המדעי? ברית המילה מעלה את שיעור האוטיזם בדיוק פי שניים בגלל מתן האקמול בברית. על פי המאמר המצורף מנורווגיה. חשוב להיות מודעים לנזקי האקמול בהריון וילדים".
3 צפייה בגלריה
ד"ר שמואלי: "אין שום הוכחה שיש קשר סיבתי בין חשיפה לפרצטמול בהריון או בינקות, לעלייה בשיעור האוטיזם"
(צילום: shutterstock)
למרות שרבים השיבו לו כי טענותיו חסרות ביסוס ושקריות, הוא הוסיף: "אני בטוח ב-100 אחוזים שאני צודק. זה דחוף. בלי מה שאני עושה האמת תתגלה אולי עוד עשור". אם כך, בשביל ליישב את העניין, פנינו לשתי מומחיות בעלות שם בתחום, ששתיהן היו תמימות דעים לגבי הקשר בין פרצטמול לאוטיזם: פרופ' לידיה גביס, מנהלת תחום התפתחות הילד במכבי, וד"ר דורית שמואלי, מומחית לנוירולוגיית ילדים ומנהלת התפתחות הילד בכללית.
"לא נמצא קשר סיבתי"
ד"ר דורית שמואליצילום: מתוך האלבום המשפחתי"קיימים מחקרים רבים על הרבה מאוד תרופות, והשאלה אם חשיפה אליהן בהריון או בינקות המוקדמת, כמו בזמן הברית, מעלה שכיחות לא רק של אוטיזם אלא של הפרעות התפתחותיות בכלל", אומרת ד"ר שמואלי, "בעניין הזה, ספציפית לגבי פרצטמול [החומר הפעיל באקמול], אין שום הוכחה שיש קשר סיבתי בין חשיפה לתרופה זו בהריון או בינקות, לעלייה בשיעור האוטיזם, בהפרעות נוירו-התפתחותיות ובהפרעת קשב".
ד"ר שמואלי מציינת כי השנה יצא מחקר מקיף מאוד בסקנדינביה, שסקר אוכלוסייה רחבה ביותר, ושבדק את הנושא הזה בדיוק. מסקנת המחקר היא שאין שום קשר סיבתי בין נטילת פרצטמול לעלייה בשיעור האוטיזם.
פרופ' לידיה גביסצילום: מכבי שירותי בריאות"יש מחקרים שהראו קשר נסיבתי", היא מוסיפה, "מה זה אומר? למשל, אם אכלתי אבוקדו בבוקר, ואחר הצהריים הייתה לי תאונה, זה לא אומר שיש קשר בין השניים. מה שכן, יש אולי קשר נסיבתי, שאומר שאולי, לדוגמה, ילדים עם אוטיזם נוטים לחלות יותר, ולכן אולי הם מקבלים יותר אקמול. זה נקרא Cofounder - גורמים מתווכים או גורמים משותפים, שמעורבים בהופעה של אוטיזם ולקיחה של אקמול. אם, למשל, ילדים עם אוטיזם יותר סובלים מכאבים, הם ייקחו יותר אקמול, אבל זה לא האקמול שעשה אותם אוטיסטים".
פרופ' גביס מציינת כי היא חוקרת את תחום האוטיזם כבר יותר מ-20 שנה. "הסיפור של הפרצטמול עבר כמה גלגולים במהלך השנים, והשאלה שצריכה להישאל היא למה לקחו את האקמול? האם הייתה שפעת? האם הייתה בעיה אוטו-אימונית או בעיה אחרת שגרמה לרגישות מוחית או שהובילה לאוטיזם?"
פרופ' גביס: "שיעור האוטיזם ביהודים פי שניים מבערבים? אין שום נתון כזה. השכיחות דומה בכל האוכלוסיות, מה ששונה זה גיל האבחון"
המחקר הסקנדינבי, עליו דיברה גם ד"ר שמואלי, בדק את הקשר באוכלוסייה מאוד רחבה, מסבירה פרופ' גביס. "הם בדקו גם קשר בין אחים, בתוך משפחה, כדי לבדוק קשר גנטי, כי ידוע ששכיחות לאוטיזם גבוהה יותר בתוך משפחה, לדוגמה - אם בהריון אחד האמא נטלה פרצטמול ובהריון אחר לא נטלה, ולאחר כל הבדיקות הפריכו את הקשר בין נטילת פרצטמול לאוטיזם, ל-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) ולמוגבלות שכלית-התפתחותית".
לגבי דבריו של הרופא ברשת X, לפיהם "שיעור האוטיזם ביהודים בדיוק פי שניים מבערבים", אמרה פרופ' גביס כי "אין שום נתון כזה. השכיחות דומה בכל האוכלוסיות, מה ששונה זה גיל האבחון".
היא ממשיכה ואומרת כי החיפוש אחר הסיבות לאוטיזם נמשך כל הזמן, ובכל פעם צץ משהו כזה או אחר שמנסה להסביר את התופעה, כאשר רוב הסיבות הן גנטיות, אבל סיבות אחרות ניתן למנוע, כמו שתיית אלכוהול. הן פרופ' גביס והן ד"ר שמואלי הסכימו על כך באופן חד משמעי: נשים בהריון צריכות להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול.
"יש אמירה מוכרת: 'את שותה - העובר שותה'", אומרת פרופ' גביס, "המוח של העובר סופג את האלכוהול דרך השלייה ומשפיע על מעבר של חומרים נוספים שעלולים להזיק לעובר. עד היום לא יודעים מה הכמות המינימלית שמותר לשתות ולכן ממליצים לנשים לא לשתות בכלל במהלך ההריון. הנזק לעובר יכול להיות אפילו מכמות קטנה של אלכוהול".
לסיום, פרופ' גביס מדגישה כי בנוסף להימנעות משתיית אלכוהול במהלך ההריון, יש חשיבות עצומה לביצוע בדיקת נשאות לתסמונת ה-X השביר (Fragile X syndrome). "מדובר בתסמונת גנטית שמועברת בתורשה ועלולה לגרום לאוטיזם ולמוגבלות שכלית. באמצעות הבדיקה ניתן למנוע לידת ילד חולה. רק לפני מספר חודשים הכניסו את הבדיקה לסל באוסטרליה, כאשר בישראל בדיקה זו נכנסה לסל בשנת 2013. ההמלצה לבדיקה זו היא לכל אישה בגיל הפוריות".
