לי ברקוביץ' (24) מרמת גן חלמה כל חייה להיות רופאה ועכשיו היא לומדת בזאגרב שבקרואטיה, בדרך להגשמת החלום. תומר סבצ'ינסקי (25) לומד בסנט פטרסבורג שברוסיה, יואב ליבוביץ' (28) לומד בבודפשט ויואב תורן (25) לומד בפראג. הלימודים באירופה אולי נראים זוהרים עם תנאי קבלה יותר נוחים, אבל המעבר מלא בקשיים חברתיים, נפשיים וכלכליים. תורן מעיד שהעלות הכוללת של התואר יכולה להגיע במקרים מסוימים למיליון שקלים. הוא מספר על חברים לספסל הלימודים שהוריהם נאלצו לקחת הלוואות של מאות אלפי שקלים כדי לאפשר להם ללמוד שם.
"לקחת משכנתה בשביל לממן לימודים זאת מעמסה כלכלית וגם נפשית. אם ההורים שלי שילמו 70 אלף שקל לשנה, אני לא מסוגל להיכשל בשום מבחן. אסור להתפנק", אומר תורן. ליבוביץ' מוסיף: "חבל שרק מי שיש לו יכולת כלכלית לומד בחו"ל והרבה סטודנטים נאלצים לוותר על החלום הזה ולפנות לערוצים אחרים, שהם לא רפואה". ברקוביץ' קוראת לזה "פרויקט משפחתי", כי קשה למצוא צעירה או צעיר בשנות ה-20 שלהם עם חסכונות לממן תואר וחיים בחו"ל. לכן, כל בני המשפחה נרתמים למשימה.
סבצ'ינסקי, במקור מחדרה, לומד בסנט פטרסבורג ומשמש כראש חטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו"ל, הפועלת תחת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל. כ-60% מבעלי רישיונות הרפואה החדשים בארץ הם בוגרי חו"ל. "זה המספר הכי גבוה ממדינות ה-OECD-פער ניכר, כמעט פי שניים מהבא אחריו". יואב ליבוביץ' (28), במקור מתל אביב וכיום לומד בבודפשט, מציין שבקרוב מאוד, עם פרישת הרופאים יוצאי ברית המועצות לשעבר, כולנו נרגיש במחסור חריף בהרבה ברופאים. לעובדה זו מצטרפת רפורמת יציב שתיכנס לתוקף בשנה הבאה. הרפורמה פסלה בתי ספר לרפואה מחו"ל שלא מלמדים ברמה טובה ומספקת בשורת מדינות, בעיקר במזרח אירופה. "זה השלב שהמדינה צריכה להתעורר ולעשות משהו", אומר ליבוביץ'.
לי ברקוביץ' (24) מתארת "לופ בלתי נגמר" של מבחני פסיכומטרי ואישיות בקרב סטודנטים פוטנציאליים בארץ, שחלק גדול מהם נאלץ לוותר על החלום, או בלית ברירה לארוז מזוודה וללמוד מעבר לים. יואב תורן, שמשמש אחראי על מחלקת המדיה וקהילת צ'כיה בארגון הסטודנטים לרפואה בחו"ל, מעיד שרוב מי שרוצה ללמוד רפואה לא מוּנע מרדיפה אחרי הכסף הגדול אלא מתחושות שליחות וסקרנות ולכן רבים מסרבים לוותר על החלום שלהם. הוא מספר על ישראלים שחולקים איתו את ספסל הלימודים לאחר שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה בארץ, חלקם לאחר חמישה ואפילו עשרה מבחני פסיכומטרי.
7 צפייה בגלריה
לי ברקוביץ'. "אנשים לא לוקחים בחשבון שהמסע עצמו והייסורים בלימודים, צריך לעבור אותם ביזע ודמעות"
(צילום: פרטי)
לימודי הרפואה בחו"ל תובעניים מאוד, לא פחות מבארץ. תורן מספר שלעיתים הוא וחבריו חשים זלזול בארץ, כשרבים חושבים שהוא וחבריו ללימודים "קנו" את הקבלה שלהם לתואר. "אנשים לא לוקחים בחשבון שהמסע עצמו והייסורים בלימודים, צריך לעבור אותם ביזע ודמעות". ברקוביץ' מוסיפה: "מה שלא מבינים הוא שהמאמץ, האומץ והמסע הזה שאנחנו בוחרים בו לא פשוטים בכלל. זה לא נעשה כדי לקצר דרך או להקל על עצמנו. נכון, זה עוקף פסיכומטרי ובחינות רישוי וקבלה בארץ, אבל הדרך כאן היא לא פחות קלה ובסוף המטרה במקור זה לחזור לעבוד לארץ".
אחרי שנים של חיים בחו"ל, באופן טבעי עולים הלבטים האם בסוף הלימודים ישובו הסטודנטים הביתה - שאלה שהתחדדה מאוד מתחילת המלחמה. סבצ'ינסקי מעיד שישראלים רבים חושבים על הגירה למקום אחר שבו הם יעבדו פחות, ירוויחו יותר ויזכו ליחס משופר. עם סיום הלימודים באירופה הסטודנטים מקבלים רישיון עבודה אירופי ומי שבוחר להמיר אותו לרישיון ישראלי נדרש לבצע אחת משתי בחינות - ישראלית או אמריקאית שנקראת USMLE. לדברי ברקוביץ', מאוד נפוץ לעקוף את המבחן הישראלי ולעשות את הבחינה האמריקאית, שנחשבת לארוכה ומאתגרת, אך מתגמלת בכך שהיא מספקת לבוגרים אפשרויות לעבוד באירופה, בארץ ובארה"ב. סבצ'ינסקי מעיד על מחזורים שלמים של ישראלים שהחליטו להישאר בחו"ל לאחר התואר ומצביע על נתונים שמראים ש-30 אחוז מבוגרי רפואה בחו"ל החליטו שלא לחזור לארץ.
7 צפייה בגלריה
יואב ליבוביץ'. "הרבה סטודנטים בודקים אופציות אחרות מאשר לחזור לישראל, ובצדק לגמרי"
(צילום: פרטי)
סקר שנערך באחרונה בקרב יותר מ-265 סטודנטים ישראלים שלומדים רפואה במסגרות מוכרות בחו"ל מעלה שהתמונה בעייתית אף יותר: יותר מ-59 אחוזים מהסטודנטים הישראלים שלומדים כבר עכשיו רפואה בחו"ל מתעדים להישאר ולהשתלב במערכות הרפואה בעולם בתום לימודיהם ולא לשוב ארצה. את הסקר ערכה חברת "מדיקל דוקטור", מכינה ללימודי רפואה בחו"ל שמובילה מהלך להקמת פקולטה ללימודי רפואה באילת בסיוע תורמים. אם המגמה תימשך, הרי שבישראל יהיו בשנת 2035 רק 2.9 רופאים לאלף איש, לעומת 3.4 בממוצע במדינות OECD. כבר כיום ישראל מדורגת בתחתית ה-OECD משום שקצב הגידול במספר הרופאים אינו מדביק את קצב הגידול באוכלוסייה. נוסף לכך, רבים מהרופאים שעלו מברית המועצות לשעבר יצאו או אמורים לצאת לפנסיה.
ליבוביץ' ורבים מחבריו חשים שהמדינה לא עושה מספיק כדי שירצו לחזור לארץ. החל מהקלות בתשלומים ועד לעזרת מימון סבבים ותורניות בארץ שעליהן נאלצים הסטודנטים לשלם מאות שקלים בשבוע בעצמם. "זה המון כסף כשפורסים את זה על פני כמה חודשים. המדינה בונה על זה שבכל מקרה נחזור לארץ, אבל מה שהיה הוא לא מה שיהיה. הרבה סטודנטים בודקים אופציות אחרות, ובצדק לגמרי". לדברי סבצ'ינסקי במדינה הבאה אחרי ישראל בדירוג ה-OECD שחלק ניכר מרופאיה מוכשרים בחו"ל, נורבגיה, התחילו בתוכנית שמממנת חלק משמעותי משכר הלימוד של הסטודנטים במטרה להחזיר אותם הביתה.
לאחרונה השיק משרד הבריאות תוכנית חדשה בשם "אופקים" שדומה למודל הנורבגי. התוכנית מאפשרת לקבל מימון מסובסד ללימודי רפואה בחו"ל. היא מציעה בשלב זה 100 מקומות לסטודנטים חדשים. התוכנית לא מאפשרת בשלב זה לסטודנטים קיימים להשתתף בה ולטענת משרד הבריאות החסם העיקרי הוא היעדר תקציב. תוכנית שכזו הייתה יכולה להגדיל משמעותית את שיעורי החזרה של סטודנטים קיימים.
לי ברקוביץ': "הרבה אנשים שבאו לכאן במטרה לחזור לארץ פתאום שינו את דעתם. אי-אפשר שלא לחשוב על זה. התנאים שיש באירופה ובארה"ב מאוד מפתים מבחינת שכר, מתקנים ושעות עבודה. אני יכולה להרוויח הרבה יותר בתור מתמחה או רופאה בבית חולים בצרפת או בארה"ב מאשר בארץ"
ברקוביץ' מסכימה שרבים מבוגרי חו"ל מבינים שהמדינה צריכה אותם אולי יותר ממה שהם צריכים אותה. לדבריה, כשהמלחמה פרצה גברו הדיבורים על רילוקיישן: "הרבה אנשים שבאו לכאן במטרה לחזור לארץ פתאום שינו את דעתם. אי-אפשר שלא לחשוב על זה. התנאים שיש באירופה ובארה"ב מאוד מפתים מבחינת שכר, מתקנים ושעות עבודה. אני יכולה להרוויח הרבה יותר בתור מתמחה או רופאה בבית חולים בצרפת או בארה"ב מאשר בארץ".
מאידך, ברקוביץ' מעידה שמאז תחילת המלחמה היא הבינה שיש לה זיקה חזקה לארץ. "דווקא עכשיו, כשאנחנו לומדים לעזור ולטפל, אתה רוצה לקום ולחזור להיות עם האנשים שלך בבית". סבצ'ינסקי שנרשם לתוכנית תלת שנתית בבר-אילן ימשיך את לימודיו בארץ אחרי שלוש שנים שבהן למד בחו"ל. כשהגיע לרוסיה עלו גם בו לבטי הגירה לארה"ב לאחר התואר, אבל כבר לאחר חצי שנה רחוק מהבית הבין שהוא רוצה לחזור לעבוד בארץ. תורן גם מתכוון לחזור לארץ, הוא בחר ללמוד רפואה בפראג כי ידע שיש לו אפשרות לעשות סבבים קליניים במהלך התואר בארץ. לדבריו, זה מניע הרבה ישראלים שרוצים ללמוד רפואה בחו"ל להגיע ללמוד דווקא בצ'כיה.
"אתה חייב לחשוב על העתיד שלך"
בזמן השהייה בחו"ל, כך הוא מספר, הוא הבין את כובד האחריות שמונח על כתפיו, כשישראל עומדת להיכנס למצוקת רופאים גדולה עם ירידה דרסטית בכוח האדם במערכת הבריאות. כל אלו גרמו לו לחשוב על ההשלכות של אי-החזרה לארץ. "על פניו אם אני לא חוזר אז ביג דיל, אדם אחד שעושה קצת כסף בחו"ל. אבל כשחושבים על 500 סטודנטים בפראג שלומדים בשנה ראשונה עד שישית - אם כל אלו לא יחזרו לארץ זה משמעותי. הרבה סטודנטים רואים את מגוון האפשרויות פה ואת שיתופי הפעולה עם ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות, וזה נורא מפתה".
ליבוביץ', שהכיר את ארוסתו בזמן הלימודים בחו"ל, גם היא ישראלית, אומר שרק בסוף הלימודים הם יקבלו החלטה ביחד אם לחזור לחיות ולעבוד בארץ או לא. "בסוף, כמובן שגדלנו בארץ ואנחנו אוהבים את ישראל מאוד חברים משפחה אבל אתה חייב לחשוב על העתיד שלך".
7 צפייה בגלריה
יואב תורן. "לאף אחד לא מספיק אכפת כדי לפתור את עניין הביטוח הלאומי לסטודנטים מחו"ל"
(צילום: פרטי)
מאז 7 באוקטובר נכנס למשוואת הלימודים בחו"ל פקטור רציני: לא תמיד קל להיות ישראלי בקמפוסים בחו"ל והסטודנטים הישראלים שם הפכו לנציגי ההסברה הלא-רשמיים של מדינת ישראל בתפוצות. ליבוביץ' מספר שהונגריה נחשבת ידידותית לישראלים ושהוא וחבריו קיבלו יחס חם מאוד מהאוניברסיטה והאזרחים. "לא נתקלנו בגילויי אנטישמיות. הקשרים עם כמה מהסטודנטים הזרים הידרדרו". תורן מספר שהפקולטה שלו מאוד פרו-ישראלית ויצאו ממנה לא פעם הצהרות פומביות שתומכות בישראל בהן תליית דגל ישראל על בניין העירייה ובקמפוס. הם אף ניסו להקל על הסטודנטים שיצאו למילואים. "פראג מרגישה אי של ביטחון בניגוד להרבה ערים באירופה. ראיתי חברים מאיטליה וקרואטיה שצילמו צלבי קרס בפקולטה שלהם ופה לא רואים דברים כאלו וזה מרגיע".
יואב תורן: "פראג מרגישה אי של ביטחון בניגוד להרבה ערים באירופה. ראיתי חברים מאיטליה וקרואטיה שצילמו צלבי קרס בפקולטה שלהם ופה לא רואים דברים כאלו וזה מרגיע"
ברקוביץ' מספרת שהקרואטים היו לצד הישראלים, לפחות עד לפני כמה חודשים. "הפרופסורים הזדהו והביעו תמיכה, ובקטע הזה אנחנו מרגישים ברי מזל לעומת מקומות אחרים כמו איטליה ששמעתי שיצאו שם נגד ישראלים". לצד אלו, היא מספרת שהיו סטודנטים רבים שהעלו פוסטים אנטישמיים נגד ישראל ובעד חמאס. "זה היה קשה מאוד כי אלו אנשים שיושבים איתנו על ספסל הלימודים ואנחנו פקולטה קטנה, אי־אפשר שלא להגיב ולהתעלם". לעומת האחרים, סבצ'ינסקי נקלע למצב בעייתי בתור הישראלי היהודי היחיד בקמפוס בסנט פטרסבורג. בפקולטה שלו יש רוב מוחלט של סטודנטים זרים ממוצא ערבי והוא מרגיש קטן וחלש מול רבים. למרות שאקט התמיכה בפלסטינים במלחמה ברוסיה הוא מינורי, הוא מספר שקשה ועצוב שהוא בפועל לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. "זאת אחת הסיבות שהחלטתי לא להישאר פה. אבל לפחות יש פה קהילה יהודית מדהימה וזה מחזק אותי".
תוכנית למימון ממלכתי ללימודי רפואה בחו"ל
רייצ'ל ברנר שלם, סגנית סמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות ומנהלת מערך תכנון כוח האדם, מצביעה על המגמה הגדולה שהתרחשה ב-20 השנים האחרונות, שבהן מספר הסטודנטים הישראלים בחו"ל עלה מעשרות בודדות לאלפים בשנה. "תכנון ארוך טווח של ההון האנושי הרפואי עומד בליבת העשייה של משרד הבריאות", היא אומרת.
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנה שעברה הונפקו 2,486 רישיונות רפואה חדשים בארץ, שיא כל הזמנים. מתוכם: 749 בוגרי הארץ (רובם התחילו את לימודיהם לפני 6-4 שנים), 469 בוגרי חו"ל בבתי ספר "מאושרים", 815 בוגרי חו"ל בבתי ספר שנפסלו על פי רפורמת יציב והשאר עולים. רפורמת יציב, לדבריה, נועדה ליישר קו בין רמת הרופאים בארץ וממוסדות בחו"ל ולהוציא מהם מוסדות שבהם רמת הלימודים נחשבת נמוכה באופן מיוחד.
ברנר שלם מסבירה כי הצורך ברפורמה עלה כשבוגרי רפואה ממוסדות אלו הגיעו לארץ ובפועל התברר שאינם רכשו כלים מקצועיים ברמה שמספקת את צרכי מערכת הבריאות בארץ. לעומת זאת, היא מעידה שסטודנטים ישראלים בחו"ל במוסדות המוכרים על ידי משרד הבריאות הם ברמה אקדמית מעולה. "המשרד רואה ערך אדיר בסטודנטים ובסטודנטיות הלומדים רפואה בחו"ל שהם חלק בלתי נפרד מעתודת הרפואה המצוינת של מערכת הבריאות הישראלית. הם יקרים לנו לא פחות מרופאים בוגרי הארץ וחשוב לנו מאוד שהם יחזרו ולהיות איתם בקשר ולכן אנחנו מזמינים אותם להירשם למאגר שלנו". בהקשר הזה הזכירה את תוכנית "אופקים" הראשונה מסוגה שמטרתה לממן לימודי רפואה במוסדות איכותיים באירופה.
בנוסף, היא טוענת שרפורמת יציב לא תפגע בסטודנטים שלומדים כעת, אלא בסטודנטים שנרשמו ללימודים בשנת 2020, כלומר, כל מי שהתחיל את לימודיו בחו"ל במוסדות "פסולים" לפני כניסת הרפורמה בשנת 2020, וכרגע כבר סטודנט, יוכל להשלים את לימודיו ואת רישיון הרפואה שלו בארץ. מצבת כוח האדם של הרופאים בארץ עלולה להיפגע מאוד בשנים הקרובות עקב הרפורמת ובמשרד הבריאות העידו שכבר לפני ארבע שנים התחילו להיערך ולמצוא פתרונות יצירתיים כדי לתקן את הבעיה.
"זאת האחריות הציבורית שלנו", מעידה ברנר שלם ומספרת על רפורמה גג שתפקידה להגדיל את מספר הרופאים בארץ ולהעצים את הנגב והגליל בכוח רפואי מצטיין. לדבריה, משרד הבריאות פועל להגדלה דרמטית של מספר הסטודנטים לרפואה בארץ, כך שלצורך ההשוואה בשנת 2018 למדו 731 סטודנטים בארץ ומאז, בעקבות הקמת בית הספר לרפואה באריאל, וגידול בפקולטות השונות, נכון לאוקטובר 2023 התחילו לימודים בארץ 1,132 סטודנטים לרפואה, כאשר היעד הוא הגדלה ל-2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור.
הביטוח הלאומי תוקע את המסמר האחרון בארון
לצד כל הקשיים, הסטודנטים מוצאים את עצמם מתוסכלים מסיבה נוספת שמהווה מסמר נוסף בארון בנוגע להחלטה אם לחזור לארץ או לא. סבצ'ינסקי מסביר שנכון להיום הסטודנטים לרפואה בחו"ל אינם מוגדרים כסטודנטים בעיני המוסד לביטוח לאומי, ולכן ההטבות אינן חלות עליהם. לפני שנתיים עבר חוק בכנסת שמאפשר לאותם סטודנטים לקבל הנחות כמו מקביליהם בארץ ובעקבות כך יצאה קריאה של AIMS Overseas, חטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו"ל הפועלת תחת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, להפחית את דמי הביטוח שמשלמים סטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל. "מאז התחלפו כמה וכמה ממשלות, מלחמה, מהפכות ובסוף נוצר מצב שהחוק נכנס לתוקף אבל התקנות לא".
תורן מודה שהביטוח הלאומי הוא לא מעמסה כלכלית גדולה בהשוואה לעלויות התואר, מדובר בחיסכון של בערך 60 שקלים בחודש, אבל בהצטברות של תשלום חודשי למשך שש שנים מדובר בסכום לא מבוטל. "אנחנו מרגישים שלאף אחד לא מספיק אכפת כדי לפתור את זה. זאת דרך פשוטה בה אפשר לשפר את התחושה שלנו פה ואחד הפתרונות הפשוטים לאיך אפשר אולי להחזיר אותנו לארץ".
יואב ליבוביץ': "המדינה 'בונה עלינו' שנסיים ונחזור לארץ אז מבחינתם הם מקבלים תוצר מוגמר ואנחנו צריכים להשקיע המון כסף ומאמצים בהתאקלמות ואני חושב שיש מקום לעמוד לצד הסטודנטים בחו"ל, לפחות כמו מי שלומדים בארץ"
ליבוביץ' מוסיף: "אני מקווה שיקרה שינוי והמדינה תכיר יותר בסטודנטים. בסוף אלו חבר'ה שעזבו הכל והלכו לרדוף אחרי החלום שלהם להיות רופאים. כסטודנטים לרפואה אנחנו מרגישים שהמדינה 'בונה עלינו' שנסיים ונחזור לארץ אז מבחינתם הם מקבלים תוצר מוגמר ואנחנו צריכים להשקיע המון כסף ומאמצים בהתאקלמות ואני חושב שיש מקום לעמוד לצד הסטודנטים שלומדים בחו"ל, לפחות כמו הסטודנטים שלומדים בארץ".
מנכ"ל ScienceAbroad, נדב דואני, מוסיף בנושא: "בוגרי לימודי רפואה באירופה מהווים כיום שני שלישים מכוח האדם הרפואי במדינת ישראל. הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה באירופה קריטיים למערכת הבריאות בארץ וחזרתם ארצה בתום לימודיהם כבר מזמן איננה מובנת מאליה. המדינה חייבת לעשות מעל ומעבר על מנת להבטיח שרופאות ורופאים עתידיים אלה ישובו ארצה ובוודאי כי עליה לעשות את המינימום הנדרש, שהוא יישום חוק שכל כולו השוואת תנאיהם לאלה של סטודנטים הלומדים בישראל".
גורם מביטוח לאומי מסביר כי למרות שהחקיקה עברה ישנו צורך להתקין את התקנות שיביאו לכך שהסטודנטים בחו"ל יקבלו את ההנחה בביטוח הלאומי. כדי שזה יקרה, יש צורך בתיאום בין המשרדים השונים לצורך קביעת הקריטריונים שאינם בסמכותו או מומחיותו של הביטוח הלאומי לקבוע בעצמו. משרדי החינוך, הבריאות, הפנים והמשפטים צריכים להעביר את המידע ורק לאחר מכן ביטוח לאומי יוכל באופן רשמי להוריד את דמי התשלום לאותם הסטודנטים. בעקבות המלחמה, כל תיקוני החקיקה התעכבו למעט אלה שטיפלו בגורמים הקשורים באופן ישיר למלחמה (משפחות חטופים, מפונים, מילואימניקים ועוד).
לאחר פניות ציבוריות ופרטיות של חטיבת הסטודנטים הישראלים לרפואה בחו"ל לשר העבודה יואב בן-צור, תוקנו התקנות ונכנסו לתוקף בתחילת החודש, אך הביטוח לאומי טרם פתח את האפשרות לבקש את החזר הכספים הרצוי רטרואקטיבית.
