בשיתוף עמותת "דרכי נשימה"
אבחון וטיפול מוקדמים ב-COPD, מחלת ריאות ממנה מתים כ-3,000 ישראלים בשנה, מאריכים חיים. מחקר ישראלי חדש מצביע על הפערים הקיימים בטיפול בחולים, גם לאחר ההגעה לבתי החולים, ומראה שהתערבות נכונה במהלך אשפוז משפרת באופן משמעותי את איכות ותוחלת החיים של החולים.
״ישנם צעדים רבים שניתן לנקוט כדי לשפר את איכות החיים של החולים, לעכב את ההידרדרות ואף להאריך חיים״, אומר ד״ר אמיר בר-שי, לרגל יום המודעות הבינלאומי ל-COPD המצוין היום. "מסיבה זו הקמנו את עמותת "דרכי נשימה", כדי להגביר את המודעות למחלה, לשפר את הטיפול בה ואת איכות ותוחלת החיים של החולים בה ולתת מענה ותמיכה לחולי COPD ובני משפחותיהם".
COPD, או מחלת ריאות חסימתית כרונית, היא אחת המחלות הנפוצות, הקטלניות והכי פחות מוכרות כיום. לפי ארגון הבריאות העולמי, המחלה היא סיבת המוות השלישית בעולם. למרות זאת, בין 70% ל80% מכלל החולים בישראל אינם מאובחנים, ולכן גם לא מקבלים טיפול מתאים. גם לאחר האשפוז, חלק משמעותי מהחולים לא מקבלים את כל הטיפולים שיכולים לשפר את מצבם. מחקר ישראלי חדש, שזיהה את הפערים בטיפול שניתן בבתי החולים, צפוי להביא לניסוח נהלים חדשים שישפרו את איכות ותוחלת החיים של יותר משליש מהחולים המאושפזים.
COPD היא מחלה שמתאפיינת בפגיעה מצטברת בתפקוד הריאות. חלקיקים מזיקים נכנסים לריאות וגורמים לתהליך דלקתי כרוני בדרכי הנשימה, שנקרא ברונכיטיס, לשיעול כרוני ולפגיעה בסימפונות. במקביל התהליך הדלקתי גם פוגע ברקמת הריאה עצמה, ולמעשה גורם לנאדיות הריאה, החללים המיקרוסקופיים שנמצאים בקצה הסימפונות, להתרחב ולגדול עד שנוצרים חורים ברקמת הריאה. חורים אלה פוגעים ביכולת הריאות למלא את תפקידן ולהעביר את החמצן מחללי הריאה אל מחזור הדם. כ-400 אלף ישראלים חולים במחלה, וכ-3,000 מתים ממנה מדי שנה.
ב80% מהמקרים ויותר, הגורם העיקרי להתפתחות המחלה היא עישון סיגריות, אולם היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, מחשיפה ממושכת לזיהום אוויר חמור, מאסתמה לא מטופלת או אפילו מעישון פסיבי. המחלה מאובחנת לרוב בין הגילים 50 ל-70, אם כי לפי ד"ר אמיר בר-שי, מנהל המכון לרפואת ריאות במרכז הרפואי תל אביב ואחד ממייסדי עמותת דרכי נשימה, יש לו גם מטופלים צעירים יותר.
התסמינים האופייניים ל-COPD הם שיעול, ליחה מוגברת, קוצר נשימה וצפצופים בריאות. "המחלה מתפתחת באיטיות", מסביר ד"ר בר-שי. "לכן, לעתים קרובות החולים מוצאים מגוון סיבות אחרות להסביר את ההידרדרות במצבם כמו העישון, חוסר כושר גופני, עודף משקל ועוד. רק כשהמצב מידרדר מאוד הם מגיעים לאבחון וטיפול, וזו טעות חמורה, משום שאבחון, טיפול מוקדם וניהול נכון של המחלה יכולים ליצור שינוי משמעותי גם באיכות החיים וגם בתוחלת החיים של הסובלים מהמחלה", מוסיף הרופא המומחה.
חשיבות האבחון והטיפול המוקדמים, מסביר ד"ר בר-שי, קשורים הדוקות למאפיין נוסף של COPD: אירועי התלקחות. אלו אירועים של החרפה משמעותית בתסמינים, שמתפתחים במהירות רבה. פעמים רבות התלקחות נגרמת כתוצאה מזיהום ויראלי או חיידקי, מחשיפה לאבק או לעתים גם בחילופי עונות. ההחרפה בתסמינים כוללת פגיעה משמעותית ביכולת של הריאות לספק חמצן, אשר עלולה להוביל לירידה בשיעור החמצן בדם, צורך באשפוז, הנשמה מלאכותית ואף לסכנת מוות. מלבד התסמינים המיידיים, מוסיף הרופא, כל אירוע התלקחות מביא לפגיעה נוספת בלתי הפיכה בתפקוד הריאות. קיים קשר ישיר בין תדירות ההתלקחויות ותוחלת החיים של המטופלים, ולכן כל טיפול המפחית את הסיכון להתלקחות למעשה עשוי להאריך חיים.
"להגביר את המודעות למחלה, האבחון והטיפול בה"
אמנם נכון להיום, אין בנמצא טיפול שיכול להביא להחלמה של חולי COPD, אולם לדברי ד"ר בר-שי, ישנם צעדים רבים שניתן לנקוט כדי לצמצם את התסמינים, לשפר את איכות החיים של החולים, לעכב את ההידרדרות ואף להאריך חיים. מחקרים חדשים מחזקים את ההנחה שככל שהאבחון מוקדם יותר, כך יעילות צעדי ההתערבות עולה. "מסיבה זו הקמנו את עמותת "דרכי נשימה", כדי להגביר את המודעות למחלה, לשפר את הטיפול בה ואת איכות ותוחלת החיים של החולים בה ולתת מענה ותמיכה לחולי COPD ובני משפחותיהם", מסביר ד״ר בר-שי.
האבחון של COPD נעשה בבדיקת תפקודי ריאות: הנבדקים נושפים לתוך מכשיר שבוחן את כמות האוויר שיוצא ואת קצב הנשיפה (ספירומטר). "אם יש ירידה של תפקודי הריאה לפחות מ80% מהצפוי לנבדק בהתאם למאפיינים שלו ( גובה, מין וגיל), וכן הנבדק סובל מתסמינים אופייניים וקיימת חשיפה מתאימה (עישון), הנבדק מאובחן כסובל מCOPD".
הטיפול במחלה הוא רב שכבתי. הצעד החשוב הראשון שמונע המשך הידרדרות מהירה הוא הפסקת עישון. צעד שני הוא הבנה של משמעות המחלה וחשיבות הטיפול והמעקב הקבועים. צעד שלישי הוא להקפיד על התחסנות מפני מחלות זיהומיות שונות, שיכולות להביא לאירועי התלקחות ולגרום להידרדרות בלתי הפיכה במצב הריאות. "חיסונים נגד שפעת, קורונה ודלקת ריאות הם חשובים ביותר בחולי COPD", אומר ד"ר בר-שי.
הצעד הרביעי הוא שיקום ריאות. "מדובר בפעילות פיזית מודרכת על ידי אנשי מקצוע שכוללת תרגול אירובי ואנארובי שמוכוונים שיפור יכולות מערכת הנשימה ושרירי הנשימה. שיקום הריאות מבוצע פעמיים בשבוע לכל הפחות, ונעשה עם מעטפת תמיכה שכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, תזונאים, אחיות ורופאי ריאות. מחקרים הראו כי שיקום הריאות יכול להפחית תסמינים, לשפר את איכות החיים ולצמצם התלקחויות ואשפוזים, וכך לשמור על מצב הריאות מהידרדרות נוספת", מסביר הרופא. אחת הבעיות בישראל היא הנגישות לשיקום ריאות. באזורים רבים בארץ שיקום ריאתי אינו נמצא סמוך למגורי המטופל ולכן מטופלים רבים הזקוקים לטיפול זה אינם מקבלים אותו.
לבסוף, הצעד החמישי הוא התחלה של טיפול תרופתי. "הטיפול הזה לא היה קיים לפני 10-15 שנה, אולם כיום, ישנם משאפים המכילים מרחיבי סימפונות וסטרואידים במינון נמוך, שאמנם לא מסוגלים להעלים את המחלה אבל הם משפרים באופן משמעותי את איכות החיים ואת תפקוד הריאות. המשאפים מפחיתים תסמינים ואת תדירות ההתלקחויות", מוסיף ד"ר בר-שי. שני מחקרים שהתפרסמו בשנתיים האחרונות בכתב העת הרפואי החשוב בעולם, New England Journal of Medicine, הראו כי שימוש קבוע במשאפים גם מקטין באופן משמעותי את התמותה של חולי COPD הסובלים מהתלקחויות.
לדברי ד"ר בר-שי, גם היום אין מודעות מספקת למחלה בציבור – לא של האוכלוסייה הכללית ולא של הממסד – למחלה ולאפשרויות הטיפול בה. "במקרים רבים, אין מספיק אמפתיה כלפי החולים, מתוך גישה של 'אתם עישנתם או מעשנים כעת, אז זו אשמתכם', אך הגישה הזו אינה נכונה. עישון הוא התמכרות שלא קל להיגמל ממנה, ולהעניש את המטופלים על כך זו אינה הדרך הנכונה. נהפוך הוא, אבחון, טיפול ומעקב צמוד עשויים לשפר את הצלחת הגמילה מעישון. המטרה של העמותה היא להוות כתובת עבור החולים הללו ולהיאבק כדי לשפר את איכות ונגישות הטיפול בהם", הוא אומר.
לאחרונה בוצע סקר לאומי ראשון מסוגו, COPDIS, שהתמקד בחולים שחוו התלקחות של המחלה בין השנים 2017 ל־2019 ואושפזו במחלקות פנימיות ב-13 בתי חולים ברחבי הארץ. המחקר זיהה את הפערים בטיפול, בין היתר ש30% עד 40% מהחולים שוחררו מבית החולים ללא המלצה להשתמש באופן קבוע במשאפים. גילוי זה צפוי להביא לניסוח נהלים חדשים, שיבטיחו שכל החולים יקבלו טיפול אופטימלי. המחקר גם הדגים שביצוע פיזיותרפיה נשימתית במהלך האשפוז, המשך טיפול במשאפים הקבועים, והמלצה על הפסקת העישון וטיפול במשאפים במכתב השחרור, שיפרו משמעותית את היענות המטופלים לגמילה מעישון, טיפול ראוי ומעקב נכון אחר מחלתם.
עמותת ״דרכי נשימה״ מקיימת כנס דיגיטלי (וובינר) ראשון למטופלים ולבני משפחותיהם, בו יוצגו החידושים באבחון ובטיפול כמו גם בטיפול השיקומי. הוובינר ייערך בתאריך ה- 21 בדצמבר, 2022. ההשתתפות ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש.
בשיתוף עמותת "דרכי נשימה"
פורסם לראשונה: 10:33, 16.11.22
