מ', גבר בריא בן 34, אובחן לאחרונה עם קטרקט, תופעה שהחלה להתגלות אצלו במהלך טיול משפחתי בשבת. "השמש הייתה חזקה מאוד, הסתנוורתי לחלוטין וראיתי את בני המשפחה שלי כדמויות מטושטשות, כמו צללים. אחרי כמה רגעים אמרתי להם: 'אני לא רואה אתכם'. ככל שהטיול נמשך, המצב לא השתפר. אז הבנתי שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה – גם בעבודה אני מתקשה מול מסך המחשב, בבית האור מהטלוויזיה מסנוור אותי, ובזמן נהיגה הרמזורים ותאורת הרחוב משתלטים לי על שדה הראייה".
רופאת העיניים בקופת החולים לא התייחסה ברצינות לתלונותיו. "בבדיקת הראייה הצלחתי לקרוא שש-שש", הוא מתאר. "אבל כשניגשתי לשבת מולה, האור מהחלון שמאחוריה סנוור אותי לחלוטין. אמרתי לה: 'אני לא רואה אותך עכשיו', אבל היא המשיכה לטעון שהכול תקין ושאין סיבה לדאגה".
לאחר ויכוחים עיקשים, הרופאה קראה לאחד מאנשי הצוות במרפאה כדי שיוציא את מ' מהחדר, לאחר שזה התעקש שהוא סובל מבעיה בעיניו וסירב לעזוב ללא בדיקה יסודית. "נכנס רופא נוסף, ואמרתי לו בצורה ברורה: 'אני לא הולך הביתה עד שיבדקו אותי כמו שצריך'. בסופו של דבר, שמו לי טיפות להרחבת אישונים ובחנו אותי שוב. אז, לפתע, הרופאה אמרה: 'אני מבקשת ממך סליחה. בגלל הגיל הצעיר שלך לא העליתי על דעתי, אבל מסתבר שיש לך קטרקט'".
מ' מתאר את ההלם הראשוני שלו עקב האבחנה של הרופאה. "קטרקט? חשבתי שזו מחלה של קשישים, לא הבנתי מה היא רוצה ממני. מאיפה זה נופל עליי עכשיו?" בהמשך התהליך התגלה שמ' סובל מקטרקט פולרי – סוג פחות שכיח של קטרקט, מורכב יותר, שמחייב מנתח ברמה גבוהה.
מ', שאובחן עם קטרקט רק אחרי שהתעקש להיבדק בשנית וכמעט סולק מהמרפאה: "הרופאה אמרה לי, 'אני מבקשת ממך סליחה, בגלל הגיל הצעיר שלך לא העליתי על דעתי, אבל יש לך קטרקט'. אז חשבתי לעצמי - קטרקט? זו מחלה של קשישים. לא הבנתי מה היא רוצה ממני. מאיפה זה נופל עליי עכשיו?"
מהו קטרקט?
"קטרקט הוא מצב רפואי שבו עדשת העין, שבמצב תקין אמורה להיות שקופה, הופכת לעכורה", מסביר ד"ר אמטיראת עאהד, מנתח עיניים במרכז רפואי ד"ר לוינגר בבאר שבע מקבוצת דנאל. "השינוי הזה בעדשה גורם להפרעה במעבר האור לרשתית, מה שפוגע בחדות הראייה. התסמינים העיקריים של קטרקט כוללים טשטוש ראייה, ראייה מעומעמת או כפולה, סנוור מאור חזק במיוחד, קושי בקריאה או בראייה בלילה, ושינויים תכופים במספר המשקפיים. קטרקט נחשב לאחד הגורמים המרכזיים לעיוורון בעולם, אך למרבה המזל הטיפול בו הוא מהיעילים ביותר ברפואה: בניתוח פשוט יחסית, ניתן להחליף את העדשה העכורה בעדשה מלאכותית שקופה, המשיבה את הראייה לרוב החולים".
ד"ר אמטיראת עאהדצילום: סטודיו צילום באר שבעד"ר עאהד מוסיף: "קטרקט הוא תופעה נפוצה מאוד, במיוחד בקרב מבוגרים. עד גיל 60, כשליש מהאוכלוסייה מפתחים קטרקט בדרגות חומרה שונות, ובקרב בני 70 ומעלה, השכיחות מגיעה ל-70-50 אחוזים. אף שקטרקט עשוי להופיע גם בגיל צעיר, הסיבה העיקרית להתפתחותו היא תהליך ההזדקנות הטבעי. עם השנים, החלבונים בעדשת העין עוברים שינויים כימיים, מה שגורם להם לאבד את שקיפותם ולהפוך לעכורים".
ד”ר יונינה רון, אחראית תחום רפואת עיניים ילדים ופזילה בקריה הרפואית רמב"ם, מסבירה: ”ניתן לדמות קטרקט לחלון מלוכלך ברמות שונות של עכירות. אמנם העין היא השלב הראשון בתהליך הראייה, אך עיקר העיבוד מתבצע במוח. כשיש עכירות משמעותית, כל המערכת הראייתית נפגעת".
קטרקט בגיל צעיר: איך זה קורה?
"יש הבדל מאוד ברור בין קטרקט שמופיע בגילים מבוגרים לבין קטרקט שמופיע בלידה, וכל מה שמופיע בין לבין", מסבירה ד"ר רון. "קטרקט מולד מאבחנים עד גיל חצי שנה. במדינת ישראל נהוג לבדוק כל תינוק במחלקת יילודים או בפגייה באמצעות בדיקת החזר של אור אדום - זו בדיקה קלה לביצוע וברגע שנראה לרופא הילדים שהבדיקה לא תקינה, אותו יילוד לא ישוחרר מבית החולים עד שייבדק על-ידי מומחה עיניים".
ד"ר יונינה רוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר רון מסבירה כי בישראל, בחלק גדול מהמקרים, עולים על הבעיה כבר בגיל צעיר מאוד. "אם לא מאבחנים תינוקות בשלב מוקדם ולא מנתחים אותם עד גיל 12-10 שבועות, כל ההתפתחות הראייתית שלהם תיפגע ועלולה להשתבש, לפעמים עד כדי עיוורון", היא אומרת. "זו הסיבה שחשוב לבדוק אותם כבר אחרי הלידה".
יש מקרים שבהם קטרקט לא מתגלה מיד לאחר הלידה או בשלבים מוקדמים, מסיבות שונות. במקרים כאלה, הקטרקט עשוי להתגלות רק חודשים או שנים לאחר הלידה. "כאשר הקטרקט משמעותי, הוא מצריך טיפול ניתוחי, ומקווים שפוטנציאל הראייה של הילד יאפשר לו לפתח ראייה תקינה בהמשך", אומרת ד"ר רון. "בכל שלב שבו מתגלה קטרקט משמעותי, הטיפול יותאם למצב, אבל הצלחתו תלויה בגיל הגילוי ובסוג הקטרקט".
פרופ' גיא קליינמןצילום: דוברות שיבאפרופ' גיא קליינמן, מנהל מכון עיניים במרכז הרפואי שיבא תל השומר: "בשנים האחרונות אני רואה עלייה במספר הצעירים בגילי 30 עד 50 שמגיעים עם קטרקט ללא סיבה ברורה. מדובר במקרים שבהם אין היסטוריה של קטרקט מולד, טיפול בסטרואידים, דלקות עיניים או חבלות. לא ברור מה בדיוק גורם לכך, אבל אחת ההשערות היא שהגורם עשוי להיות חשיפה מוגברת לקרינה כתוצאה מפגיעה בשכבת האוזון. עם זאת, אין תשובה חד-משמעית לנושא".
8 צפייה בגלריה
ד"ר רון: "אם לא מאבחנים תינוקות בשלב מוקדם, כל ההתפתחות הראייתית שלהם תיפגע"
(צילום: Shutterstock)
מהם הגורמים לקטרקט בגיל צעיר?
גורמים גנטיים: תורשה משפחתית עשויה לשחק תפקיד משמעותי בהתפתחות קטרקט אצל ילדים.
גורמים זיהומיים: במקרים פחות שכיחים, חשיפה של העובר לגורם זיהומי במהלך ההיריון עלולה להוביל לקטרקט. בנוסף, מחלות מטבוליות, אף שהן פחות שכיחות, עשויות לגרום לקטרקט, בעיקר בילדים עם בעיות רפואיות נוספות.
תסמונות: בתסמונת דאון, למשל, יש שכיחות גבוהה יותר של קטרקט.
טראומות ופציעות: פגיעות פיזיות כגון חבלות, דקירה ממספריים או פגיעה עם מקל בעין, עלולות להוביל להתפתחות קטרקט.
שימוש בסטרואידים: ד"ר דוד לנדאו, מנהל מערך רפואת העיניים של "כללית" במחוז ירושלים, מוסיף כי שימוש ממושך בסטרואידים במינון גבוה עלול לגרום לקטרקט קפסולרי אחורי. "במיוחד במצבים כמו השתלות מח עצם או איברים, שבהם נדרש טיפול בסטרואידים לזמן ממושך למניעת דחיית השתל. קטרקט זה מאופיין בעכירות בחלק האחורי של קופסית העדשה".
8 צפייה בגלריה
קטרקט הוא תופעה נפוצה מאוד, במיוחד בקרב מבוגרים. עד גיל 60, כשליש מהאוכלוסייה מפתחים קטרקט בדרגות חומרה שונות
(צילום: shutterstock)
סיבות שונות: לעיתים, קטרקט חד-עיני מופיע אצל ילדים בריאים לחלוטין. תאוריות מסוימות מציעות כי ייתכן שהבעיה נובעת מספיגה לא תקינה של כלי הדם בעין במהלך התפתחות העובר.
קטרקט פולרי
"הקטרקט הפולרי מופיע בתור נקודה לבנה בחלק האחורי של העדשה, רואים אותה מלידה לאורך השנים", מסביר ד"ר לנדאו. "כל עוד היא קטנה ולא יוצרת בעיה, זה בסדר, אבל יש לה נטייה לגדול עד שזה מתחיל להפריע, מה שמחייב ניתוח בגיל צעיר. ישנם מצבים במהלך התפתחות העובר שבהם כלי הדם שהיה אמור להיספג אחרי היווצרות העדשה, לא נספג, וכך נוצרת עכירות. המשמעות היא שיש פתח בדופן האחורי של הקופסית של העדשה. זה הופך ניתוח קטרקט לקצת יותר מורכב בגלל שהדופן האחורית פתוחה".
ד"ר דוד לנדאוצילום: קופ"ח כלליתד"ר רון מציינת שסוג הקטרקט מתחלק לפי אזור הפגיעה בעדשה. "העדשה התוך עינית שלנו מאפשרת לנו לרכז אור וגם לבצע זום-אין וזום-אאוט, בחלקיקי שנייה אנחנו יכולים להעביר מבט מרחוק לקרוב כמו מצלמה מתוחכמת. העדשה התוך עינית היא לא מבנה דו-ממדי אלא מבנה תלת-ממדי, כמו שתי קערות מרק ששמנו אחת על השנייה. היא מורכבת מחלקים שונים: יש את המרכז, את ההיקף ואת הקופסיות שמגינות עליה".
8 צפייה בגלריה
התסמינים העיקריים של קטרקט כוללים טשטוש ראייה, ראייה מעומעמת או כפולה, סנוור מאור חזק במיוחד, קושי בקריאה ועוד
(צילום: Shutterstock)
פרופ' קליינמן: "בשנים האחרונות אני רואה עלייה במספר הצעירים בגילי 30 עד 50 שמגיעים עם קטרקט ללא סיבה ברורה. מדובר במקרים שבהם אין היסטוריה של קטרקט מולד, טיפול בסטרואידים, דלקות עיניים או חבלות"
לרוב, כשאדם צעיר בגילי 30-20 מאובחן עם קטרקט, זה קורה בעקבות טשטוש בראייה ובדיקה אצל רופא עיניים או אופטומטריסט. אבחון בקרב תינוקות וילדים מתבצע על-ידי בדיקות סקר, טיפת חלב בגיל 3 או אם ההורים מבחינים שהילד לא רואה טוב.
ניתוח קטרקט: "מאוד מתוחכם ומאוד בטוח"
ניתוחי קטרקט בילדים ובצעירים מתבצעים תמיד תחת הרדמה כללית, בניגוד למבוגרים שעבורם הניתוחים מבוצעים לרוב בהרדמה מקומית.
"ניתוח קטרקט הוא הליך מיקרו-כירורגי שמבוצע תחת מיקרוסקופ ומצריך דיוק רב", מסבירה ד"ר רון. "במהלך הניתוח אנו מבצעים פתחים זעירים ומשתמשים בקרנית כ'חלון' שמאפשר לנו לצפות בתוך העין. לאחר הרחבת האישון, אנו בוחנים את העדשה כדי להבין את הבעיה, ואז פותחים את מעטפות העדשה ומרוקנים את תוכנה באמצעות הטכנולוגיה המתאימה. במבוגרים, כמעט תמיד משתילים עדשה מלאכותית במקום העדשה הפגומה. עם זאת, אצל ילדים ההחלטה תלויה בגיל ובמצב העין הספציפי".
לדברי ד"ר רון, הניתוח עצמו קצר יחסית, וההתאוששות ממנו מהירה. "זה ניתוח מאוד מתוחכם ויחד עם זאת מאוד בטוח. זהו אחד התחומים שהתפתחו באופן המשמעותי ביותר ברפואה מבחינה טכנולוגית. מושתלת עדשה מלאכותית במקום העדשה הטבעית, ואפשר לבחור בכל מיני סוגי עדשות".
פרופ' קליינמן מציין פיתוח אפשרי של טיפות לטיפול בקטרקט. "מחקרים ראשוניים בבעלי חיים הראו כי הטיפות עשויות לשחזר את מבנה העדשה הפגוע על-ידי חלבונים. אם יצליחו, הן עשויות לדחות את הצורך בניתוח או לאפשר חיים ממושכים יותר עם המצב".
ד"ר לנדאו מסביר שהאתגר המרכזי בטיפול בקטרקט אצל ילדים מתחת לגיל 8 הוא לא רק להסיר את הקטרקט, אלא גם למנוע התפתחות של עין עצלה.
"עד גיל 8 מרכזי הראייה במוח עדיין מתפתחים, ואם עין אחת לא מתפקדת היטב, המוח נוטה להתעלם ממנה", הוא מסביר. "במקרים של קטרקט מולד, במיוחד חד-עיני, ללא התערבות מוקדמת המוח עשוי להפסיק להשתמש בעין הפגועה, מה שעלול להוביל לראייה לא מפותחת גם לאחר ניתוח. לכן, טיפול מהיר חיוני להתפתחות ראייה תקינה".
8 צפייה בגלריה
האתגר המרכזי בטיפול בקטרקט אצל ילדים מתחת לגיל 8 הוא לא רק להסיר את הקטרקט, אלא גם למנוע התפתחות של עין עצלה
(צילום: shutterstock)
מ', שאובחן עם קטרקט פולרי, ניצב בפני דילמה מורכבת: בחירת סוג העדשה לניתוח. "הרופאים הסבירו שזה החלק הקריטי, אבל את ההחלטה הם השאירו בידיי", הוא מספר. "האפשרויות כוללות עדשות פרימיום או פשוטות יותר. אחת הרופאות הציעה עדשה לראייה מרחוק ומשקפיים לראייה מקרוב, בעוד אחרת המליצה על עדשה שונה לכל עין – לראייה מקרוב ומרחוק – עם הסתייגות שהמוח לא תמיד מתרגל לכך. אופציה נוספת היא עדשה רב-מוקדית (מולטיפוקל), שמפחיתה את הצורך במשקפיים, אך עשויה לגרום לסנוורים".
מ' אומר כי מעבר לאתגרים הרפואיים והרגשיים, הדבר הקשה ביותר בתהליך שהוא עובר הוא ההתמודדות עם הבירוקרטיה מול קופת החולים. "התחושה היא שאתה נלחם על כל שלב", הוא משתף. "כל פעולה דורשת זמן, אנרגיה ועצבים מיותרים. במקום להתרכז בטיפול ובשיקום, אתה מוצא את עצמך מנסה להבין איך לנווט בתוך מערכת מסורבלת ולא ידידותית".
אתגר השיקום הראייתי
ד"ר לנדאו מתייחס להעברת האחריות בתחום הניידות והשיקום ממשרד הבריאות לקופות החולים, שנכנסה לתוקף באפריל 2024. לדבריו, מתוך הסעיפים הקשורים לשיקום, כתשעה עוסקים בשיקום הראייה, וארבעה מהם מתמקדים באספקת משקפיים או עדשות מגע לילדים שעברו ניתוחי קטרקט מולד.
"להתאים עדשות או משקפיים לילד בן שנתיים זה משימה מורכבת שדורשת מומחיות מיוחדת, שאין לכל אופטומטריסט", הוא מסביר, ומדגיש כי בהחלטה זו משרד הבריאות התעלם ממחסור במומחים מתאימים.
לדבריו, הזנחת המורכבות המקצועית עלולה לפגוע בילדים הזקוקים לשיקום איכותי. הוא מוסיף כי רשת אופטיקה גדולה שזכתה במכרז לאספקת העזרים לא עמדה בדרישות, וההתקשרות עימה הופסקה.
