לא פחות מ-98 אלף שקל יצטרכו לשלם מדי שנה סטודנטים בבית הספר הפרטי הראשון ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן. יממה לאחר קבלת האישור המיוחל מהמועצה להשכלה גבוהה אומר פרופ' ארנון אפק, הדיקן המייסד של בית הספר החדש: "כיום אנחנו מממנים אנשים שהופכים לרופאים בארץ, וזה מעולה, אבל אנחנו גם מממנים אנשים שנוסעים אחר כך לחו"ל. תשעה אחוזים מהבוגרים נוסעים לחו"ל, למה את ואני צריכים לממן את זה מכספי המסים שלנו"? צפו בריאיון המלא עם פרופ' ארנון אפק:
אולפן 13.11.24 - ארנון אפק
(צילום: מיקי שמידט)
"אנחנו עובדים על התוכנית הזו כבר מעל שלוש שנים", סיפר פרופ' אפק, "הכי חשוב להבין שמדינת ישראל חייבת עוד רופאים שילמדו בארץ, לא רק בגלל האנטישמיות, שקשה לנו (הישראלים) ללמוד בחו"ל. מערכת הבריאות בישראל יכולה ורוצה ללמד את כל הסטודנטים לרפואה בארץ, ולכן חברנו כולנו יחד: המרכז הרפואי שיבא, כללית שירותי בריאות, רבין (בילינסון), מכבי ושניידר", והוסיף בחיוך, "מתי ראיתם קואליציה כזאת"?
האישור לאוניברסיטת רייכמן ניתן לתוכנית ארבע-שנתית ללימודי רפואה M.D, כלומר לבוגרי תואר מדעי ממוסדות אחרים שעומדים בתנאי הסף. 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בחודש פברואר הקרוב בסמסטר ב' ועוד 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בתחילת השנה האקדמית הבאה.
מדוע צריך בית הספר פרטי לרפואה כשיש אוניברסיטאות? כלומר, מדוע לא להרחיב את הפקולטות הקיימות?
"חייבים גם וגם", השיב פרופ' אפק, "הן כולן חייבות להתרחב. לכן, למשל, שיבא ורבין הציעו להוסיף עוד שדות קליניים. כולנו רוצים ללמד יותר, אבל צריך להבין שלהקים תשתיות להוראת רפואה, זה דבר מאוד מאוד מורכב. כולם צריכים להקים, כולם צריכים לגדול, בסוף יש גודל אפקטיבי שאיתו אתה יכול ללמד סטודנטים. אני, אגב, עמדתי בראש הוועדה שאישרה את אוניברסיטת אריאל, ואריאל מדהימה".
4 צפייה בגלריה
בניין החדשנות ע"ש גרציאלה דרהי שבו יתקיימו מחקר מדעי ופעילות בית ספר לרפואה
(צילום: רמי סיני)
אבל בהשוואה לאריאל, אנחנו מדברים על שכר לימוד של כ-100 אלף שקל לשנה, מי יוכל להרשות לעצמו? האם זה יהיה בית ספר לעשירים בלבד?
"קודם כל, מדינת ישראל - דרך המל"ג וות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) - מתקצבת כל סטודנט בבתי הספר לרפואה בישראל. רק על ההוראה הם משלמים בין 70 ל-80 אלף שקל לשנה, והם תומכים גם בתשתיות המחקר, שהן קריטיות כדי ללמד. זאת אומרת שכל אוניברסיטה מקבלת על כל סטודנט מעל מאה אלף שקל.
"אנחנו ברייכמן לא מקבלים את הכסף הזה. מי יממן את הלימודים? זו בעיה מאוד קשה. אז הצענו מודל אחר: במקום לתת כסף לרייכמן, קחו את הכסף, תנו אותו כמלגות למי שיילך לפריפריה, למקצועות במצוקה".
פרופ' אפק: "כיום אנחנו מממנים אנשים שהופכים לרופאים בארץ וזה מעולה, אבל אנחנו גם מממנים אנשים שנוסעים אחר כך לחו"ל. תשעה אחוזים מהבוגרים נוסעים לחו"ל, למה את ואני צריכים לממן את זה מכספי המסים שלנו"?
אז מי יהיה הקהל? ילדי עשירים? מן הסתם, אנשים שיכולים להרשות לעצמם. האם יש כאן איזו פתיחת פער מול מי שלא יכול להרשות לעצמו? האם יהיו מלגות לחיילים, למילואיניקים, לאנשים שאינם יכולים להשיג את הסכום הנדרש?
"אני לא אתחמק משום שאלה. ראשית, רק 31% ממקבלי הרישיון בשנה שעברה הם בוגרי לימודי רפואה בארץ, כל השאר הם בוגרי לימודים בחו"ל. כלומר, אנשים משלמים את הסכומים האלה. בחו"ל הם משלמים שכר לימוד, טיסות ומחייה. אם אנחנו מסתכלים על העלות הכוללת, היום הסטודנטים לרפואה משלמים אותה בחו"ל, לא רק העשירים. שנית, אנחנו עובדים על מלגות, אני מכתת את רגליי כדי לנסות למצוא לסטודנטים שלנו מלגות ולתת להם את האפשרות ללמוד. רייכמן, אגב, הוא לא מוסד פרטי, אבל ללא מטרות רווח. כולנו מקבלים משכורות בלבד על העבודה ברייכמן, לא מעבר לזה".
אישור פתיחת הלימודים בבית הספר החדש לרפואה הוא חלק מהמאמץ הלאומי להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה לכ-2,000 בשנת 2030, לעומת כ-1,100 כיום.
בשנים האחרונות, כך נמסר, פעלה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בשיתוף עם משרד הבריאות והמוסדות האקדמיים למצוא פתרונות למצוקת המחסור ברופאים במדינת ישראל. בין היתר נסגרו תוכניות הלימוד הארבע-שנתיות לסטודנטים מחו"ל, מהלך שהוביל לתוספת של כ-140 סטודנטים ישראלים לרפואה בשנת תשפ"ד. בנוסף, נפתחה בשנה האחרונה תוכנית שש-שנתית חדשה של אוניברסיטת בר אילן בצפת עם כ-80 סטודנטים חדשים לרפואה. בעקבות מהלכים אלו, בשנת הלימודים תשפ"ד עלה מספר הסטודנטים ב-230 מ-910 ל-1,140 (גידול של 25%). זו העלייה הגבוהה ביותר מאז שהחלו לימודי רפואה בארץ.
נניח שתשיגו מלגות, ונניח שנצליח להכניס יותר ויותר סטודנטים כדי לפתוח את השערים לכולם, מה קורה ביום שאחרי? האם תהיה לכולם עבודה?
פרופ' אפק משיב שמדינת ישראל חייבת לפתוח עוד תקנים למשרות, ומוסיף: "את יודעת מה שיעור בוגרי הארץ בבית החולים ברזילי? ארבעה אחוזים, השאר בוגרי חו"ל. זה מטורף. 67% למדו במדינות שאי אפשר יהיה לגשת לבחינות יותר. לא יהיו רופאים בשנה הבאה. זה בכלל לא עניין של תקנים, פשוט לא יהיו רופאים שיאיישו את המשרות בברזילי. למען הסר ספק, הרופאים בברזילי מעולים. זה אומר שמנהל ברזילי, פרופ' חזי לוי לא רק צריך לקלוט בוגרי חו"ל, בניגוד לשיבא, רבין או איכילוב, הוא גם צריך להכשיר אותם לרמה של בוגרי הארץ, ומעבר לזה, להכשיר אותם להיות המתמחים והמומחים המצוינים של ברזילי. ישראל צריכה 2,000 רופאים - שתכשיר את כל ה-2,000. האירוע הזה צריך להיגמר".
ומה לגבי איכות הלימודים בבית הספר הפרטי לרפואה? פרופ' אפק מבטיח שהיא תהיה "ברמה הכי גבוהה שיש בארץ. ואני מקווה שזה יהיה דוגמה וסמל, ושנשתף פעולה עם כל האוניברסיטאות, עם כל בתי ספר רפואה, כדי להנחיל לכולם את מה שלמדנו. אנחנו נשתף פעולה בשמחה".
פורסם לראשונה: 12:28, 13.11.24
