המקרה של בן 77 מצפון הארץ שננשך על-ידי כלב ונדבק בנגיף כלבת הוא אירוע נדיר וחמור. "הפעם האחרונה שנתקלנו במישהו חולה בכלבת זה הייתה לפני שמונה שנים, כשעובדת זרה חלתה, אבל היא הגיעה כבר לארץ חולה. לפני זה ראינו כלבת בשנת 2003. רואים מקרה כזה פעם בעשרים שנה, זה מאוד נדיר", אומרת ל-ynet ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית. צפו בריאיון איתה:
לדברי ד"ר חזן מדובר במחלה קטלנית עם שיעור תמותה של 99 אחוזים. "יש 30 מקרים של אנשים ששרדו מתוך מיליונים שחלו. מי ששורד - זו סיבה לפרסם עליו מאמר". היא מספרת כי האיש שמאושפז, רועה צאן באזור נצרת, הופנה למשרד הבריאות לאחר שננשך. על פי המקובל במקרים כאלה, הכלב נכנס להסגר של עשרה ימים ובמשרד הבריאות עקבו אחריו. על פי הפרוטוקול המקובל בכל העולם, אם הכלב לא מת אחרי עשרה ימים, זה סימן שאין לו כלבת והוא שוחרר. כתוצאה מכך, האיש לא הופנה לחיסון. רק אחר כך, כאמור, התברר כי הוא בכל זאת חלה.
ד"ר חזן מסבירה כי האיש שהגיע לבית החולים לפני כמה ימים, מאושפז בטיפול נמרץ מונשם ומורדם. "הוא הגיע עם קושי בבליעה, וירידה במשקל וזה יחד עם הסיפור של הנשיכה ותסמינים נוירולוגיים של שינוי באישיות או בהתנהגות בהמשך, העלו את האפשרות של כלבת. זו אבחנה מאוד קשה כי צריך הרבה דגימות של דם ושל נוזל חוט שדרה וביופסיית עור. הכל נשלח למכון הווטרינרי אפילו באמצע החג במשלוח מיוחד, ושם החלו לעבוד על הבדיקות ואתמול קיבלנו כבר את האישור הסופי. המטופל החל לקבל טיפול מכוון למחלה כבר לפני האבחנה".
ד"ר חזן מסבירה כי המחלה עוברת כמעט תמיד בנשיכה של בעל חיים. "כמעט תמיד מדובר בנשיכה של יונקים, כלב, חתול, פרה, סוס, עטלף, תנים, שועלים לבני אדם. במצב כזה הווירוס מועבר לבן אדם. הסימנים הראשונים של כלבת דומים מאוד לסימפטומים של שפעת: חולשה כללית או חוסר נוחות, חום מלוּוה בכאבים או כאבי ראש. ייתכנו גם עקצוץ חריג או תחושת צריבה באזור הנשיכה. בהמשך מופיעים חרדה או בלבול, הזיות ולבסוף שיתוק בשרירי הנשימה והמוות הבלתי נמנע".
היא מסבירה כי תקופת הדגירה (פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים הראשונים) יכולה לנוע בין שבוע לשנה, ובדרך כלל היא אורכת חודש עד שלושה חודשים מרגע הנשיכה. "ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך לוקח לנגיף יותר זמן להגיע אל המוח. במילים אחרות: ככל שהנשיכה רחוקה יותר מהראש, כך מתארכת תקופת הדגירה. קצב ההתקדמות של הנגיף במערכת העצבים הוא כסנטימטר ליום".
לאחר שהנגיף נכנס לגוף הוא עובר אל השריר ומשם מתקדם באיטיות דרך עצב השריר במעלה מערכת העצבים עד למוח. פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להתפרצותו נקרא תקופת הדגירה, ובמהלכה לא מופיעים תסמינים אצל מי שננשך. בעל החיים או האדם הנגועים נקראים נשאים. כאשר נגיפי הכלבת מגיעים אל המוח, הם מתפשטים במהירות וגורמים להתמוססות של אזורים שלמים במוח ולבסוף למוות.
"לפנות למשרד הבריאות בכל מצב של נשיכה"
ד"ר חזן מסכמת כי חשוב להיזהר וכל מי שננשך חייב לפנות למשרד הבריאות. "גם אם האדם ננשך לפני כמה שבועות או חודשים ולא פנה למשרד הבריאות, עדיין צריך לפנות למשרד הבריאות שמחליט את מי לחסן ומי לא. בגלל שזו מחלה קטלנית, חשוב להיזהר. בכל מקרה, העברה מאדם לאדם היא כמעט אפסית. אבל מי שנחשף לנשיכת בעלי חיים, חשוב לפנות ולהתחסן.
ד"ר ביביאנה חזן: "גם אם האדם ננשך לפני כמה שבועות או חודשים ולא פנה למשרד הבריאות, עדיין צריך לפנות למשרד הבריאות שמחליט את מי לחסן ומי לא. בגלל שזו מחלה קטלנית, חשוב להיזהר. בכל מקרה, העברה מאדם לאדם היא כמעט אפסית"
אם יש חשש להדבקה בכלבת יינתן חיסון סביל, שמטרתו למנוע את התפתחות המחלה הקטלנית. "חיסון סביל מכיל נוגדנים מוכנים. הוא ניתן כשנדרש טיפול מיידי, לא ניתן להמתין עד שהגוף ייצור את הנוגדנים בעצמו.
"החיסון הסביל אינו טיפול נגד כלבת ואינו מקנה הגנה כלשהי לאחר שהמחלה כבר פרצה. החיסון מורכב מארבע זריקות תוך-שריריות. הזריקה הראשונה ניתנת בסמוך ככל האפשר לנשיכה, ולאחר מכן ניתנות עוד שלוש זריקות: ביום השלישי, השביעי וה-14 לאחר הזריקה הראשונה".
עוד הבהירה כי "בכל אירוע של נשיכה חובה לבדוק אם חיסון הטטנוס עדיין בתוקף. אם החיסון הקודם ניתן חמש שנים קודם לכן או אף במועד מוקדם יותר, יש לקבל מנת דחף. את מנת הדחף יש לקבל גם אם לא ידוע המועד של מתן חיסון אחרון".