החום הוא מנגנון התראה של הגוף שמאותת שמשהו לא תקין מתרחש, ומנסה בעצמו "לטפל במצב". אבל החום כשלעצמו איננו מסוכן. עם זאת, רבים עדיין חוששים ממנו, אף שמדובר בתופעה תקינה ואפילו חיונית. מבוגרים רבים, בעיקר הורים לילדים, מנסים להילחם בה בדרכים שונות, שלפעמים לא עוזרות אלא אף מחמירות את המצב.
קראו עוד:
הנה כמה מהטעויות השכיחות וגם כמה טיפים למה שבאמת יעזור.
1. משתמשים רק בסוג תרופה אחד
חום גבוה כשלעצמו איננו מסוכן: מה שמסוכן הוא התהליך בגוף שגרם לו. החום עולה בדרך כלל מזיהום שנותר מחיידק או מווירוס, מחשיפה לטמפרטורה גבוהה - ובמקרים נדירים, כשהחום לא יורד במשך יותר משבוע, הוא עלול להצביע על מחלה כרונית. אבל במרבית המקרים זו תופעה זמנית, חולפת, לא מסוכנת, שבאמצעותה הגוף מנסה להילחם בחיידק או בנגיף, יוצר סביבה לא נוחה להתרבותם, ועל הדרך גם מאותת לכם שיש צורך לבדוק את המקור שלו.
וכשאתם מנסים להוריד חום עיקש, אתם משתמשים רק בסוג תרופה אחת, לרוב פרצטמול (אקמול, דקסמול, נובימול). זאת, אף שהחום הגבוה לא תמיד מגיב לתרופה אחת. כשהוא גבוה מאוד, עדיף לשלב שתי תרופות: פרצטמול כל ארבע שעות ואיבופרופן (נורופן, אדוויל) כל שמונה. כל עוד אתם מקפידים על המינונים הנכונים, השילוב הזה עשוי להוריד את החום ביעילות.
2. מורידים חום גם כשלא צריך
חום גבוה מתחיל להיות מסוכן בטמפרטורה של 41.5 מעלות צלזיוס. אם הטמפרטורה גבוהה יותר, זה קורה בדרך כלל במצב של מכת חום, לא כתוצאה מהדבקה בחיידק או בווירוס. הורדה של חום הגוף באגרסיביות דווקא עלולה להאריך את משך המחלה, שכן יש בה שיבוש של ניסיון הגוף להילחם בפולש הזר.
במרבית המקרים, אם אין כאבים והחולה במצב כללי טוב, לא כדאי לנסות להוריד חום שנמוך מ-38.5 מעלות, ואין צורך להתנפל עליו עם תרופות. כשלא צריך, לא צריך.
6 צפייה בגלריה
אם אין כאבים והחולה במצב כללי טוב, לא כדאי לנסות להוריד חום שנמוך מ-38.5 מעלות
(צילום: shutterstock)
3. עושים כושר גם עם חום גבוה
פעילות גופנית היא מבורכת, אבל עם חום גבוה היא עלולה להסתיים באסון. החום הגבוה יכול להיות ביטוי למחלה זיהומית שעלולה גם לגרום לפגיעה בשריר הלב, להפרעות קצב בזמן הפעילות ואפילו לדום לב. החום הגבוה עלול גם לעלות עוד יותר בזמן הפעילות הגופנית, עד למצב של היפרתרמיה שמהווה מצב חירום רפואי. ולכן, גם כשמדובר בהצטננות קלה, ובוודאי אם מדובר בקורונה – אל תתאמנו כל עוד אתם חולים, גם כדי לא להדביק אחרים וגם כדי לא לסכן את עצמכם.
4. לא ניגשים לבדיקה
מחלת הקורונה יכולה להתבטא בלי סימנים בכלל, או עם חום, לרוב לא גבוה במיוחד, שחולף בתוך יום או יומיים ונע סביב 38 מעלות. כשנה וחצי מאז פרוץ המגפה רבים עדיין מתעלמים מהסימן הזה, שיכול להצביע על קורונה. אל תיקחו סיכון: אם הופיע אצלכם או אצל ילדכם חום גבוה, גשו לבדיקת PCR, או לפחות בצעו בדיקה ביתית. עכשיו אתם גם יודעים: הקורונה עלולה לפגוע קשה מאוד גם בצעירים, בילדים ובתינוקות.
5. משפשפים את העור באלכוהול
קצת קשה להאמין שבישראל של 2021 השיטה המטופשת הזו עדיין מאוד שכיחה. אבל היא רק תגרום לילד להיות חולה יותר. אלכוהול מתאדה מהר כל כך, שהוא יכול לגרום לצמרמורות, מה שעלול לגרום לגוף להעלות עוד יותר את החום. כבר אירעו מקרים של הרעלת אלכוהול אחרי שנמרחה כמות נדיבה מדי שלו על עורו של הילד.
6. עושים אמבטיות קרות
זה לכאורה נראה הגיוני: מים קרים מורידים טמפרטורה. אבל לגוף זה לא ממש משנה. החום הגבוה נקבע על ידי התרמוסטט שלנו, שנמצא במעמקי המוח, וגם אם תשהו באמבט קר, העור עצמו אולי יתקרר, אבל ליבת הגוף תישאר עם טמפרטורה גבוהה, ואיתה יישארו שלל תהליכים דלקתיים והתרמוסטט במוח שימשיך להורות על עליית חום. אין כל הוכחה מדעית לכך שאמבטיות קרות מורידות חום גבוה, בוודאי לא לפרק זמן ממושך, ולכן השיטה הזאת כבר אינה מומלצת.
7. מחממים את הבית
רבים חוששים שהפעלת מזגן או פתיחת חלון יגרמו להצטננות ולעליית החום, אבל ההפך הוא הנכון: סביבה חמה עלולה לגרום לעליית חום הגוף, גם כשהוא אינו חולה. ואיך זה מסתדר עם הפסקה הקודמת, שממליצה לא לבצע אמבטיות קרות להורדת חום? האמבטיה הקרה אולי תוריד זמנית את הטמפרטורה בשכבות העור החיצוניות, אבל לא את זו שבליבת הגוף, בוודאי לא לאורך זמן. מנגד, חימום הבית או אי הפעלת מזגן ישרו סביבה חמה, שתעלה את טמפרטורת העור ותגרום להזעה, גם של תינוקות, מה שיתבטא באופן זמני כחום גבוה. לכן, כשיש חום, אווררו את הבית, פתחו מזגן והקפידו על טמפרטורת חדר של 22-24 מעלות.
מתי צריך לגשת לרופא?
אם אחד הסעיפים הבאים רלוונטי, יש לגשת לרופא. אם מדובר בתינוק בן פחות מחודש, והחום הוא מעל 38 מעלות, יש לפנות מיד לחדר מיון.
- החולה אינו חיוני וערני גם אחרי שחום ירד.
- יש פריחה אדומה שאינה מתבהרת בלחיצה.
- הופיעו הקאות בכל ניסיון שתייה.
- הופיע שלשול דמי או רירי.
- יש מיעוט במתן שתן במשך יותר מעשר שעות.
- יש נשימות מהירות (יותר מ-40 בדקה לתינוק, יותר מ-20 לילד) או הכחלה.
- הופיע כאב ראש חריג או מעיר משינה.
- היו איבוד הכרה או פרכוסים.
- החום נמשך יותר משלושה ימים רצופים.
