לנוכ העלייה בתחלואת קורונה בישראל ובעוד כמה מדינות, אומרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, בריאיון ל-ynet: "הקורונה הייתה פה כל הזמן. יש קצת עליות, קצת ירידות, אין שינוי דרמטי. מרגע שהגיעו החיסונים והתרופות, המחלה הזאת הפכה להיות בת מניעה וטיפול ככל יתר המחלות. עכשיו יש טיפה עלייה אבל הקורונה מעולם לא עזבה אותנו. לא יהיו גלים שייגמרו אלא תמשיך להיות תחלואה". צפו בריאיון עם ד"ר אלרעי פרייס:
האם יש סיבה לדאגה? ד"ר אלרעי פרייס מדברת על קדחת הנילוס ועל הקורונה
( צילום: עידו ארז, ירון ברנר)
באשר להגבלות שהוטלו בימי הקורונה, אמרה כי "בתקופה שלפני החיסונים והתרופות לא הייתה ברירה. ראינו תחלואה משמעותית, לא רק אנחנו, בכל העולם - כולל מוות של אנשים צעירים ובריאים. לא הייתה דרך לעצור אותה חוץ מלהרחיק אנשים זה מזה ולשים מסכות ולעשות את כל הדברים שנעשו. ברגע שנכנסו עוד כלים לתוך ארגז הכלים, אפשר לתת חיסונים, אפשר לתת תרופות, אז היא הפכה למחלה שניתנת למניעה ולטיפול וזה המצב שאנחנו נמצאים בו היום. זה לא אומר שאין תחלואה, זה לא אומר שאנשים לא מתים מקורונה. אנחנו יודעים שאנשים עדיין יכולים למות מקורונה, אבל זה מאוד דומה לכל מיני מחלות אחרות, זה לא היה המצב בתחילת המגפה".
ד"ר אלרעי פרייס התייחסה גם לתחלואה בקדחת מערב הנילוס, מחלה ויראלית שגרמה בסוף השבוע למותן של שתי נשים מבוגרות בבית החולים בילינסון בפתח תקווה ולאשפוזם של חולים בבתי חולים נוספים. הבוקר (ב') עדכן משרד הבריאות כי עד כה אובחנו 32 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מתוכם אושפזו בבתי החולים 27 מטופלים, ומהם שלושה מונשמים: "קדחת מערב הנילוס היא מחלה ויראלית מוכרת וידועה, אין כאן משהו חדש", אמרה ד"ר אלרעי פרייס.
2 צפייה בגלריה
"המצב לא דומה לתחילת המגפה". ד"ר שרון אלרעי פרייס מסבירה ומספקת סיבות להירגע
(צילום: משרד הבריאות, shutterstock)
לדבריה, "מתוך האנשים שנדבקים במחלה הזאת, 80% לא מפתחים שום תסמינים, כ-20% מפתחים תסמינים של מחלה ויראלית - חום, כאבי ראש, בחילות, הקאות, כאבי שרירים. ברוב המקרים זה חולף תוך כמה ימים. בפחות מ-1% מהמקרים, בדרך כלל באנשים מבוגרים או אנשים עם דיכוי חיסוני, יכולה להיות מחלה יותר משמעותית עם מעורבות של מערכת העצבים וגם עלולות להיות פטירות. אבל זה באמת המיעוט של המיעוט של המקרים".
היא הדגישה: "חשוב שהציבור יידע כדי להרגיע, שזו לא מחלה שעוברת מאדם לאדם. היא אפילו לא מחלה שעוברת מהיתוש לבן אדם וליתוש אחר בחזרה. כשהיא מגיעה לבן אדם, היא נגמרת. אנחנו בהחלט רואים עלייה בתחלואה לעומת שנים קודמות ואנחנו גם בוחנים את זה. מניחים שהדבר קשור להתחממות גלובלית. רואים שהשנה היו לנו כבר כמה מקרים בודדים במאי והרבה מאוד מקרים ביוני וזה קשור לטמפרטורה ולמזג האוויר שמביא את זה".
ד"ר אלרעי פרייס על קדחת מערב הנילוס: "המחלה לא עוברת מאדם לאדם. אנחנו בהחלט רואים עלייה בתחלואה לעומת שנים קודמות ואנחנו גם בוחנים את זה. מניחים שהדבר קשור להתחממות גלובלית"
ומה הפתרונות? פשוט למרוח כל מיני חומרים דוחי יתושים?
"קודם כל יש פתרונות ברמת הרשות או ברמה האזורית, לא של האדם עצמו. אנחנו במשרד הבריאות ביחד עם המשרד להגנת הסביבה עושים בדיקות של יתושים ושל זחלים בכל הארץ וכשמוצאים יתושים שנושאים את הנגיף מיידעים את רשות המקומית והיא עושה פעולות של הדברה. הרשויות גם אמורות לעשות סבבים ולבדוק שאין מים עומדים שצריך לייבש.
"ברמה הפרטית, אני מציעה לכולם לשים לב שאין כל מיני מים עומדים ממזגן או כל מיני דברים כאלה בסביבות הבית. יש הרבה תכשירים דוחי יתושים שאפשר לשים בבית, גם מזגן דרך אגב, אבל גם תכשירים ייעודיים שהם דוחי יתושים והדבר האחרון זה כמובן כל התכשירים שאנחנו יכולים למרוח על עצמנו, שזה חשוב בעיקר כשיוצאים בערב ובלילה בדגש על האנשים בקבוצות סיכון. הם האנשים שהמחלה אצלם עלולה להיות חמורה יותר".
היא הדגישה שקבוצת הסיכון מונה אנשים מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני. "הם האנשים שנמצאים יותר בסיכון לפתח את התחלואה החמורה ברגע שהם נדבקים. אף אחד מאיתנו לא נהנה להיעקץ מיתושים, ולכן פשוט ללכת עם דוחה יתושים ובעיקר בשעות אחר הצהריים-ערב, אז רוב הסיכון".
אחרי הרבה זמן, פרסמתם את שיעורי ההתחסנות בקרב ילדים (נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות"). הנתון המפתיע שדווקא ילדים ערבים ודרוזים בראש
"הנושא של התחסנות בקרב ילדים הוא משהו שאנחנו עובדים עליו בצורה מאוד משמעותית. זו סוגיה מורכבת מורכבת. אנחנו רואים שכשיש לנו בעיות וירידה בהתחסנות, רואים התפרצויות של שעלת ושל חצבת. אנחנו כל הזמן באיזשהו כיבוי שריפות כזה כי יש ירידה בהתחסנות ילדים בצורה מסוימת והיא מורכבת מכמה דברים: חלקם זה ממש נגישות, שיש מספיק תורים כדי להתחסן, חלקם זה יותר חששות וחלקם זה ממש התנגדות. לדעתי, התנגדות היא לא הרוב ואנחנו פועלים בכל הערוצים האלה כדי לנסות להבין איך אנחנו יכולים לשמור על הילדים שלנו הכי טוב וזה תמיד ברפואה מונעת. לא להגיע למצב שהם חולים ואז לטפל בהם אלא לנסות למנוע תחלואה שהיא מיותרת וניתנת למניעה".
