"אתמול היו לי כאבים בחזה והגעתי למוקד", מספרת אלונה אסולין, תושבת קריית־שמונה, החולה בסוכרת וסובלת מעיוורון ולחץ דם גבוה. "אם לא היו מאבחנים את תפקודי הלב הנמוכים שלי ושולחים בניידת טיפול נמרץ לבית החולים, מי יודע אם הייתי חיה היום ולא חוטפת התקף לב".
תוחלת החיים בצפון נמוכה בשלוש שנים מזו של תושבי מרכז הארץ. מספר הרופאים, האחיות ומיטות האשפוז לנפש נמוך גם הוא משמעותית. אלא שגם התקציב להפעלת המוקד לרפואה דחופה בקריית־שמונה נגמר, ובתוך שבועות ספורים הוא ייסגר ומעל 80 אלף תושבי רמת הגולן, קריית־שמונה, מטולה, יישובי הגליל המזרחי והתיירים המגיעים לאיזור, יישארו ללא נקודת הצומת הרפואית הקריטית לטיפול במצבי חירום. בית החולים הקרוב לעיר נמצא בצפת, מרחק של 45 דקות נסיעה, ופרנסיה נאלצים למצוא עצמם שוב ושוב מקבצים נדבות ממשרדי הממשלה השונים בתקווה להחזיק בשירות הרפואי הבסיסי.
קראו עוד:
בשנת 2018 החליטה הממשלה על תוכנית לפיתוח יישובי גדר הגבול. במסגרת ההחלטה, הוקצו עשרה מיליון שקלים להפעלת המרכז לרפואה דחופה, אך התוכנית הסתיימה בסוף 2021. מאז גייסו בעירייה מעת לעת תקציבים להפעלת המתחם הרפואי ממשרדי הממשלה השונים. "אני צריך לבקש נדבות מממשלות ישראל וזה אבסורד" קובל אביחי שטרן, ראש העירייה הסמוכה לגבול לבנון. לדבריו, "אנחנו כנראה לא ממש מעניינים אותם, בפריפריה, אחרת אין לי הסבר למה אנחנו צריכים להילחם על שירות כזה בכל פעם".
אביחי שטרן, ראש העיר: "אני צריך לבקש נדבות מממשלות ישראל וזה אבסורד. אנחנו כנראה לא ממש מעניינים אותם, בפריפריה, אחרת אין לי הסבר למה אנחנו צריכים להילחם על שירות כזה בכל פעם. אנחנו מחפשים כל העת פתרונות לעתיד, אבל זקוקים לעזרה בהווה"
אתמול (א') ביקרו ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל וחבר הוועדה, ח"כ יונתן משריקי, בקריית־שמונה וקיימו דיון דחוף בסכנת הסגירה של המוקד. "בכוונתנו למצוא מקורות גישור, עד שיעבור תקציב המדינה" התחייב ח"כ ביטון שיעלה השבוע את הנושא לסדר במליאה. "מדינה לא יכולה להסיר את אחריותה ממי שמשלמים שווה ומקבלים שירות לא שווה".
שטרן הוסיף כי בימים אלו הוא מוביל הקמת מרכז על־רפואי אזורי. "אנחנו מחפשים כל העת פתרונות לעתיד, אבל זקוקים לעזרה בהווה".
