בזכות תרומת כליה מוצלבת - בשיתוף פעולה בין ישראל לצ'כיה - שלושה אנשים קיבלו כליה חדשה ואת החיים בחזרה.
הכול התחיל בתורמת כליה אלטרואיסטית בת 51 שפנתה למרכז הלאומי להשתלות, ופתחה שרשרת של שלוש השתלות. כלייתה הונצלה בבית החולים איכילוב, הוטסה בצידנית קרח לפראג, כליה נוספת של בן משפחה מצ'כיה הוטסה לישראל לחולה בבית החולים בילינסון. בפרק הזמן שהתבצעה הטיסה, הונצלה כליה של בן המשפחה של המושתל מבילינסון והועברה לאיכילוב לחולה מהרשימה הארצית. בסופו של דבר הכליות באיכילוב, בילינסון ופראג הושתלו בהצלחה.
אירנה כץ (65), אם לבת אחת ובקרוב גם סבתא, היא מושתלת כליה בשרשרת הזו. כץ מספרת כי היא מטופלת כמה שנים בבילינסון, "ומאז אני חולמת על היום שישתילו לי כליה. הודיעו לי ביום האחרון לשבעה של בעלי שנפטר לפני חודש באופן פתאומי, כתוצאה מחנק. בעלי היה אמור לתרום למישהו באיכילוב והיה אמור להיות חלק מכל התהליך עם צ'כיה. המיטה לידי כאן במחלקה הייתה אמורה להיות שלו. אני מאוד סקרנית לדעת מי תרם לי בצ'כיה. זה מעגל שנסגר – רצינו לתרום את איבריו אבל זה כבר לא היה אפשרי, הוא היה יכול להציל הרבה אנשים. אולי בזכות הרצון האמיתי שלנו וההבנה של החשיבות של תרומת האיברים – העניין איתי הסתדר ובכל זאת הצליחו לעשות לי את ההתאמה".
- לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן
ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, כבר לא מתרגשת מהמעמד: "בארבע השנים האחרונות, עשינו זאת פעמיים בשנה, עם ארצות שונות – פעמיים עם האמירויות, פעם עם קפריסין, עם אוסטריה ואני מכירה כבר את הנוהל. צריך רק לדאוג שבבידוק הביטחוני, לא יעשו שיקוף לצידנית, חוץ מזה אין מה לדאוג".
זו ההצלבה הרביעית והכליה החמישית (באחת הוצלבו שתי כליות), שנעשית בדרך הזו, מול צ'כיה. "אנשי צוות ההשתלות בצ'כיה מגלים כלפינו חמימות רבה ומיום המלחמה הראשון כותבים לנו ומביעים דאגה והתעניינות רבה", אומר ד"ר אשכנזי. "התרגשתי במיוחד מהודעה שקיבלתי אתמול מד"ר ג׳ירי פרוניאק, ראש תוכנית ההשתלות בפראג, שכתב כי הוא מאוד אוהב את שיתוף הפעולה עם ישראל, שחשוב לשתי המדינות".
ד"ר סיגל אייזנר, משתילה בכירה במחלקת השתלות בבילינסון, מסבירה: "לאירנה היה שיעור גבוה של נוגדנים ולכן היה קושי במציאת כליה מתאימה בארץ. בזכות ההצלבה המשולבת עם צ'כיה נמצאה הכליה המתאימה והמשכנו בתוכנית הטיפול".
5 צפייה בגלריה
מימין: אורנית חתוכה, אחות במחלקת השתלות, אירנה כץ, ד"ר סיגל אייזנר
(צילום: דוברות בילינסון)
התאמה וירטואלית של כל המדדים הרפואיים
ד"ר אשכנזי מסבירה על התהליך: "האירוע מתחיל בהתאמה וירטואלית. בהתחלה נבדקות ההתאמות, הנוגדנים של המועמדים נבדקים במעבדות, ונעשים כל הבירורים הרפואיים. מכיוון שמדובר בהחלפת איברים בין מדינות, כל הדיוקים הללו נעשים באופן וירטואלי כדי לראות מראש שיש התאמה.
"בשלב הבא, לוקחים בצ'כיה ובישראל דגימת דם בטיסה מיוחדת ועושים החלפה של בדיקות הדם של התורם מול הדם הטרי של הנתרם. רק אחרי שיש לנו הסכמה לגבי ההתאמות, אני מתחילה לארגן טיסות בזמנים שמתאימים לשני הצדדים. הדיוקים חשובים מכיוון ששני הנתרמים, באיכילוב ובבילינסון, הם בעלי נוגדנים גבוהים, והם היו צריכים לקבל שבועיים לפני כן טיפול הורדת נוגדנים.
"ביום רביעי האחרון, ב-5:00 בבוקר התחילו הניתוחים באיכילוב ובבילינסון. מאיכילוב, הכליה הועברה באמבולנס לשדה התעופה, שם אני כבר חיכיתי מוכנה. ב-8:00, רגע לפני הטיסה, התקשרתי לצ'כיה ועידכנתי כדי שהם יתחילו את הניתוח אצלם ויביאו אליי לשדה התעופה את הכליה שנתרמה וכמובן שהכי מאוחר שאפשר, כדי שהכליה תסבול כמה שפחות בקרח. באותו יום- חזרתי עם הכליה והמשימה הושלמה. בסופו של דבר, נסעתי עם כליה אחת, של בת ה-51 לגבר צ'כי בן 56, חזרתי עם כליה של צ'כית בת 51 עבור אשה בת 64 באיכילוב, ונעשתה גם תרומה פנימית בין גבר בן 62 בבילינסון לאישה בת 49 באיכילוב".
5 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר יעקב גויכמן מאיכילוב, זהיה גטאס, מושתלת שקיבלה כליה מבילינסון, מיכל שבן קוצר, תורמת שכלייתה הועברה לצ'כיה
(צילום: דוברות איכילוב)
פרופ' רפי ביאר, יושב ראש ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות אומר כי שיטת ההצלבות עם מדינות אחרות, נותנת מענה לחולים ישראלים שלא מצאו התאמה במשפחה, ושיש להם נוגדנים. "מומלץ לכל משפחה אשר לא נמצאה התאמה בין הקרובים להירשם לתוכנית ההצלבה הלאומית והבינלאומית שמנהל המרכז הלאומי להשתלות".
ד"ר יעקב גויכמן, מנהל יחידת השתלות, בחטיבה הכירורגית בבית חולים איכילוב אומר: "בזכות הניסיון והמקצועיות שיש לנו ביחידת ההשתלות באיכילוב, אני תקווה שנזכה לשיתופי פעולה רבים מסוג זה ונצליח להפיח תקווה בעוד חולים רבים הממתינים לתרומה".
