ד"ר יוסף אייזנברג, רופא במרכז לרפואה דחופה בסורוקה, עבר מלחמות ומבצעים רבים במסגרת שירותו הצבאי במילואים ועבודתו במחלקה, אבל בחלומותיו הגרועים ביותר, הוא אומר, לא דמיין שיכול לקרות כזה דבר. "קשה להגיד שאפשר להתרגל למראות שאליהם נחשפנו בימים האחרונים, ובמיוחד בשבת", אומר הרופא. "לא היה כזה דבר. זו בהחלט חוויה קשה, מאוד מאתגרת. נודע לי שבשבת טיפלנו בכ-700 פצועים".
בשבת הוצב אייזנברג במיון הראשוני (טריאז) וקבע את סדר הטיפול בחולים לפי חומרת מצבם. "בעצם, ניווטתי את הפצועים לאתר הטיפול המתאים – לחדר הניתוח, לחדר טראומה וכו'. כל אחד שהיה זקוק לפרוצדורה רפואית כלשהי, קיבל אותה - מטיפול נגד כאב ועד ניתוחים מורכבים. אני שמח שהצלחנו לנהל אירוע בסדר הגודל הזה".
"אני חושבת שכל אחד שנמצא פה, בא עם שליחות", אומרת נטליה וולפסון, עמיתת רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. אנשים שעזבו את המשפחות, הוקפצו למיון ומאז מנהלים את המחלקה. כל פצוע או פצועה שמגיעים, מנותבים בזריזות כדי לפנות מקום לפצועים הנוספים שבדרך.
"בשבת הוקפצתי למיון והשארתי את שתי הבנות שלי, בנות 12 ושמונה, עם בעלי בממ"ד", מספרת וולפסון. "חצי שעה אחרי שהגעתי לחדר הניתוח, קיבלתי הודעה שנפל טיל סמוך לבית שלי, ויש נפגעים. בשלב הזה היו במחלקה יותר מ-100 נפגעים, שהייתי צריכה לטפל בהם. במקביל, התכתבתי עם בעלי, כי הילדה נבהלה, והיה צריך להרגיע גם שם".
קראו עוד:
רבים הגיעו לסורוקה: כוחות לוגיסטיים, צוותים ביורוקרטיים, אלונקאים, אחים ואחיות בהרכב מוגבר, רופאים בכירים מכל הארץ וסטודנטים לרפואה ולסיעוד שנמצאים במסדרון ולומדים איך מתקינים חוסם עורקים מציל חיים ואילו פעולות בזק חשוב לעשות.
קמילה, אחות במלר"ד, ובעלה, עובד סוציאלי במחלקה, הוקפצו בשבת בבוקר לחדר המיון והשאירו את ילדיהם עם שכנים וחברים. "טיפלנו ואנחנו עדיין מטפלים בפצועים שמגיעים", אומרת קמילה. "אני מטפלת בפציעות יחד עם הצוות, ובעלי מטפל יותר בנפש ומנסה לאתר משפחות.
"הילדים מאוד גאים בכך שאנחנו כאן. הם התגברו על הקושי הטמון בכך שאמא ואבא צריכים ללכת לעבודה, והם בסדר. אנחנו בקשר איתם כל הזמן. אנחנו שומרים על אופטימיות פה ויודעים לעבוד ביחד. אנחנו צוות רב-מקצועי, וכולם מאוד מגויסים. כל אחד יודע את התפקיד שלו ואת המקום שלו, ויחד אנחנו בשליטה מלאה. יש לנו ניסיון במצבים קשים. אמנם, מצבים כאלה לא ראינו מעולם, אבל אנחנו אופטימיים. אנחנו מרגישים שכל המדינה איתנו".
סמוך לכניסה למיון רואים את הרב יוסי ליצמן מבית חב"ד סורוקה, סוחב עגלה עמוסה במאות סנדוויצ'ים טריים. "אנחנו רוצים שלא יהיה פה אפילו רופא אחד שיגיד שהוא רעב, או שחסר לו משהו, ושהצוות יוכל לקבל את הסוכר שלו ואת החיוך", הוא אומר. "אנשים מגיעים אלינו עם דמעות בעיניים ויוצאים עם חיוך".
בית חב"ד סורוקה מפעיל מתנדבים 24 שעות. משפחות שלמות, נערים ונערות, נמצאים שם ומכינים קפה, מציעים שתייה קרה, מעניקים אוכל חם לכולם – גם לחיילים שבבסיסים. "אנחנו חייבים את זה, אין ברירה", אומר הרב. "עם ישראל חזק, והוא ינצח במלחמה הזו".
"חוסר מעש לא מביא דברים טובים"
בכניסה לבית החולים ניצבות עמדות של הכנת סנדוויצ'ים ולידן עשרות מתנדבים. לצידן, ארגזי תרומות עם ביגוד, מוצרי היגיינה, מזון. יעלה שמר מארגון "לב אחד" מנהלת את האופרציה כמו קצינה צבאית מנוסה: מתקשרים לדווח לה על חוסרים במחלקות שונות ובבסיסים, והיא מנתבת את התרומות ואת המתנדבים לכל מי שזקוק.
קשה להאמין שהבחורה הצעירה הזו מקיבוץ סופה שבעוטף עזה, שעבר בימים האחרונים תופת של ממש – היא זו שמנהלת את המבצע המורכב. "אני מדריכה במכינה בסופה ומנסה לסייע במקביל גם לילדים שם", אומרת שמר.
ארגון "לב אחד" פועל בשיתוף משרד הנגב והגליל ותנועת "אור", ומטרתו לסייע במצבי חירום לאומיים. "אנחנו פרוסים בחמ"לים בכל הארץ", אומרת שמר. "יש לנו מחסן תרומות וחמ"ל טלפונים, שבעזרתו אנחנו מבינים את הצרכים".
מאיפה הכוחות?
"אני פשוט מתרכזת בעשייה. זה הדבר שהכי עוזר בעולם. פשוט לעשות. זה גם מה שאני אומרת לאנשים סביבי בבית: לא להיות עם המחשבות, אלא לעשות".
יונה ברונשטיין, שבשגרה היא מורה בבית ספר בבאר שבע, מספרת שהגיעה לעזור בסורוקה בעקבות קבוצה שבה נכתב שדרושים מתנדבים. "בעלי נמצא במילואים, וגם שני האחים שלי וגיסי", היא אומרת. "ישבתי בבית בחוסר מעש מול החדשות והחלטתי לקחת את עצמי כדי לעשות משהו אחר. חוסר מעש לא מוביל לדברים טובים. לעשות משהו בשביל מישהו אחר, זה דבר שמוציא קצת מתחושת הסטרס.
"מרגש להיות פה עם כל כך הרבה אנשים שנרתמים, אפילו ילדים. אתמול חתכנו יחד סלט. כולם עוזרים ועושים, וכולנו מתפללים עבור האנשים בעוטף והחיילים. הלב שלנו כואב, ואנחנו יחד בזה".
גם אתם רוצים לתרום?
מוקד חירום אזרחי לב אחד 072-2133281 פועל 24/7 ומספק מגוון רחב של שירותים חיוניים לתושבי הדרום ובכללם: אירוח משפחות, קייטנות לילדי הצוותים הרפואיים, סיוע נפשי, עיבוי כיתות כוננות, ליווי משפחות נפגעים, חלקות מזון, ציוד רפואי, תרופות, הסעות ופינויים, הספקת ציוד בסיסי ועוד. המוקד מופעל באמצעות תנועת אור לנגב ולגליל ובמסגרת מבצע "לב אחד".