כמה פעמים יצא לך לגשת לרופא המשפחה ולבקש "בדיקות כלליות"? מהן הבדיקות הללו, ואיך תדעי מה לבקש, על מה להתעקש ולמה דווקא עכשיו? ד"ר דן גלוזמן, ד"ר נחמה אנגל וד"ר אילן גרין, מהמחלקה לרפואת המשפחה, בלאומית שירותי בריאות מפרטים את כל מה שחשוב לדעת כדי לשמור על הבריאות.
אחד הכלים החשובים בארגז הכלים של הרפואה המונעת הינו שימוש בבדיקות סקר תקופתיות. אלו הן בדיקות רפואיות אשר נעשות לאוכלוסייה הכללית ומטרתן לזהות ולאבחן התהוות של מצבים רפואיים שונים בשלביהם המוקדמים ככל הניתן (לפני הופעת התסמינים) כדי לטפל בהם בצורה היעילה והמיטבית וכמובן למנוע סיבוכים.
חשוב כמובן לזכור שבדיקות הסקר באות לגלות מחלות בתחילתן, ויש דרך טובה הרבה יותר לשמור על בריאותכן - למנוע את המחלות באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, כמו למשל, תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה של 150 דקות לפחות בשבוע, שמירה על משקל תקין והימנעות מעישון.
ולמה דווקא נשים? מעבר לעובדה שישנן מחלות הפוגעות ספציפית בנשים, כגון סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, העומס היומיומי עליהן עצום וגובה לעיתים מחיר בריאותי. בנוסף, הפסקת המחזור גורמת לשינויים הורמונליים המשפיעים על הגוף וחשוב לעקוב ולזהות שינויים אלה בזמן ולטפל בהם.
בדיקות סקר מומלצות בגילי 39-20
בדיקת פאפ (PAP)
בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. מתבצעת באמצעות נטילת משטח מצוואר הרחם על ידי רופאי נשים. מומלצת מגיל 25 ועד גיל 65 בתדירות של אחת לשלוש שנים. הבדיקה נועדה לאבחן הידבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). זהו נגיף (וירוס) שכיח מאד המועבר בקיום יחסי מין ואף במגע. ישנם כמאתיים זנים שונים של הנגיף. חלקם יכולים לגרום ליבלות בנרתיק וחלקם יכולים לגרום לשינויים בתאי הנרתיק וצוואר הרחם שעלולים להפוך לשינוי סרטני.
הבדיקה מאפשרת אבחון מוקדם של ההדבקה ומניעת ההתפתחות הסרטנית. כיום קיים גם חיסון נגד הנגיף ומומלץ להתחסן נגדו. החל מ-2015 החיסון נכלל בתוכנית החיסונים לבנות וגם לבנים בכיתה ח'. לנשים עד גיל 45 אשר לא חוסנו בעבר מומלץ להשלים את החיסון.
בדיקת HPV TYPING
בדיקה חשובה נוספת לזיהוי זנים שונים של נגיף הפפילומה. בדיקה זו רגישה ביותר לזיהוי זני הנגיף היכולים לגרום לשינויים טרום ממאירים שעלולים להתפתח לסרטן. בדיקה זו מסייעת גם בקבלת החלטות טיפוליות במקרים שתוצאת בדיקת PAP אינה חד-משמעית. כיום חלק מקופות החולים משתמשות בלעדית בבדיקה זו במקום בדיקת הפאפ לאור הרגישות הטובה יותר באבחון.
בדיקת BRCA
BRCA הם קבוצת גנים האחראים לייצור חלבון המעורב בבקרת צמיחת תאים. מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 גורמות לפעילות מופחתת של החלבונים הללו וכתוצאה מכך לפגיעה בתיקון פגמי ה-DNA ולמוטציות נוספות. מצב זה גורם לעלייה בסיכון לפתח סרטן שד ושחלה. מומלץ לבצע בדיקת דם גנטית לקיום הגן הפגום לנשים ממוצא אשכנזי, גם ללא סיפור משפחתי של סרטן שד או שחלה.
בדיקת לחץ דם
בנשים בריאות בגילי 29-20 מומלץ לבצע מדידה של לחץ דם לפחות פעם אחת בחמש שנים ובגילי 39-30 לפחות פעם אחת בשלוש שנים. בנשים עם גורמי סיכון למחלות לב כדאי לבצע את הבדיקה בכל שנה.
בדיקת סוכר בדם
לאיתור ולמניעה של סוכרת מומלץ לבצע בדיקת סוכר בצום/המוגלובין מסוכרר (HbA1C) החל מגיל 35 בנשים בעלות עודף משקל או השמנה וכן בנשים עם גורמי סיכון למחלת הסוכרת כגון רקע משפחתי של סוכרת, אבחנה של סוכרת הריון או תסמונת שחלות פוליציסטיות. אם הבדיקה תקינה מומלץ לחזור עליה מדי שלוש שנים.
בדיקת שומנים בדם
מומלץ לבצע בדיקת שומנים בדם החל מגיל 35 אחת לחמש שנים. בנשים עם סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית או כאשר ידוע על היפרכולסטרולמיה משפחתית, מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 20. בנוסף מומלץ לבצע בדיקת דם ל-Lipoprotein (a) שומן שרמה גבוהה שלו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, פעם אחת בחיים לאחר גיל 35.
ד"ר נחמה אנגלצילום: באדיבות המצולמתבדיקת HIV ובדיקות למחלות מין (STD)
לנשים המקיימות יחסי מין מזדמנים או יחסי מין לא מוגנים מומלץ לבצע בדיקות למחלות מין. תדירות ביצוע הבדיקות תיקבע לאחר התייעצות עם רופא המשפחה בתלות ברמת הסיכון.
בדיקת HCV
HCV (הפטיטיס C) הוא נגיף ממשפחת נגיפי הפטיטיס הפוגעים בכבד ועלולים לגרום לשחמת הכבד. הנגיף אנדמי במדינות מסוימות כגון מדינות חבר העמים. הבדיקה מומלצת לנשים בסיכון, כגון נשים שעלו ממדינות חבר העמים ומבוצע פעם אחת.
בדיקת רופא/ת עור
אין כיום המלצות חד משמעיות לביצוע בדיקת סקר לסרטן העור (מלנומה) לכלל הנשים, אולם לנשים בסיכון גבוה (מי שיש לה סיפור משפחתי של מלנומה, ריבוי שומות והופעת שומות אטיפיות בפרט או במשפחה הקרובה, ואלה הנחשפות לשמש בשעות 14:00-8:00) קיימת המלצה להיבדק תקופתית אצל רופא עור.
בדיקות סקר מומלצות בגילי 64-40
בדיקת סוכר בדם
מומלץ לבצע בדיקת סוכר בצום/המוגלובין מסוכרר (HbA1C) בגילי 70-35 בנשים בעלות עודף משקל או השמנה וכן בנשים עם גורמי סיכון למחלת הסוכרת כגון רקע משפחתי של סוכרת, אבחנה של סוכרת הריון או תסמונת שחלות פוליציסטיות. מומלץ לחזור על הבדיקה מדי שלוש שנים.
בדיקת שומנים בדם
מומלץ לבצע בדיקת דם לפרופיל שומנים החל מגיל 35 אחת לחמש שנים. בנשים עם סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית או כאשר ידוע על היפרכולסטרולמיה משפחתית, מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 20. בנוסף מומלץ לבצע בדיקת דם ל-Lipoprotein (a) פעם אחת בחיים לאחר גיל 35.
בדיקת אק"ג
ביצוע חד פעמי של בדיקת אק"ג אם לא בוצע עד כה כדי שתוכל לשמש כבסיס להשוואה לבדיקות עתידיות.
בדיקת ממוגרפיה
בדיקת רנטגן מיוחדת של השדיים המשמשת כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד. מתבצעת מגיל 50 ועד גיל 74 בתדירות של פעם בשנתיים בנשים ללא סיכון מיוחד. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר (למשל במקרים של סרטן השד בבת משפחה מדרגה ראשונה) יתחילו להיבדק כבר מגיל 40 בתדירות של פעם בשנה, ואף בגיל מוקדם יותר, בהתאם לרקע הרפואי (למשל במקרים של נשאיות של מוטציית ה-BRCA) ולפי החלטת הרופא המטפל.
בדיקת דם סמוי בצואה
בדיקת צואה פשוטה שנעשית באמצעות ערכה ייעודית המשמשת לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, מתבצעת פעם בשנה מגיל 50 ועד 74. (תוצאה "חיובית" היא תוצאה לא ועלולה להעיד על נוכחות של דם בצואה, ממצא שיצריך המשך בירור בביצוע קולונוסקופיה).
בדיקת קולונוסקופיה
מתבצעת באמצעות צינור דק וגמיש (המכיל בתוכו סיב אופטי ומצלמה זעירה בקצהו) המוחדר לתוך פי הטבעת. פעולה זו המתבצעת ב"טשטוש" (הרדמה קלה) מאפשרת את בדיקת המעי, הגס לכל אורכו וזיהוי מחלות שונות בדופן המעי לרבות שינויים טרום סרטניים. בדיקה זו מומלצת לביצוע למי שאינו מבצע בדיקת דם סמוי בצואה מגיל 50 בתדירות של פעם אחת בעשר שנים או לפחות פעם אחת בגילי 55 עד 65. בקרב אוכלוסייה בסיכון מוגבר (לדוגמה סיפור של סרטן מעי גס במשפחה) ייתכן שיהיה צורך להתחיל לסקור כבר מגיל 40 (או מגיל הצעיר בעשר שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן) וכן בתדירות של פעם בחמש שנים (או אף בתדירות גבוהה יותר בהתאם להחלטה פרטנית של הרופא).
בדיקת פאפ (PAP)
מיועדת לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. מומלצת מגיל 25 ועד גיל 65 בתדירות של אחת לשלוש שנים.
בדיקת CT חזה בקרינה נמוכה
בדיקה חשובה המבוצעת אחת לשנה לאיתור מוקדם של סרטן הריאות בקרב מעשנים ומעשנות כבדים פעילים (או כאלה שהפסיקו לעשן ב-15 שנה האחרונות) בגילי 50 עד 80. הבדיקה אינה בסל הבריאות וניתן לבצעה באופן פרטי במכון הדמיה.
קיימת היום תוכנית ניסיונית של משרד הבריאות לביצוע הבדיקה (תוכנית תיג"ר) וייתכן שבעתיד הבדיקה תוכנס לסל. כדי להשתתף בתוכנית ולבצע את הבדיקה במימון משרד הבריאות ניתן לפנות לרופא המשפחה.
ד"ר אילן גריןצילום: יח"צ לאומיתסקר לדלדול עצמות (אוסטיאופורוזיס)
אוסטיאופורוזיס הוא מצב שבו קיימת ירידה בחוזק העצמות על רקע ירידה בצפיפות העצם. המחלה מתבטאת בהופעה של שברים ללא חבלה או לאחר חבלה מינימלית בעיקר בחוליות עמוד השדרה, האמה ומפרק הירך.
גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס כוללים גיל מעל 65, עישון, שתיית אלכוהול, משקל גוף נמוך, תזונה דלה במוצרי חלב ובסידן, העדר פעילות גופנית, סיפור משפחתי של אוסטאופורוזיס וטיפול ממושך בסטרואידים.
אם מתגלה אוסטיאופורוזיס ניתן לתת טיפול שמטרתו להקטין את הסיכון לשברים. כיום, מומלץ לבצע הערכה לדלדול העצם לאחר גיל 50 באמצעות מילוי שאלון אומדן סיכון לשברים על רקע דלדול עצמות (FRAX), ועל פי התוצאות לשקול ביצוע בדיקת צפיפות עצם. אם נמצא סיכון גבוה, בדיקת צפיפות עצם תבוצע אחת לשנתיים. הבדיקה כלולה בסל הבריאות מגיל 60.
בדיקות סקר מומלצות מעל גיל 65
בדיקת לחץ דם
ביצוע מדידת לחץ דם אחת לשנה.
מדידת BMI
לתזונה נאותה ופעילות גופנית תפקיד מרכזי בשמירה על הבריאות והתפקוד בגיל המבוגר. בגילים אלו קיימת נטייה לירידה במצב התזונתי ועל כן מומלץ לעקוב מדי שנה אחר מדדי המשקל יחסית לגובה (BMI) ולהתייחס גם למצב של תת משקל וגם למצב של עודף משקל.
בדיקת סוכר בדם
איתור ומניעה של סוכרת על ידי השלמת בדיקת סוכר בצום/המוגלובין מסוכרר (HbA1C) לנשים בגילי 70-65 בעלות עודף משקל או השמנה וכן בנשים עם גורמי סיכון למחלת הסכרת כגון רקע משפחתי של סוכרת, אבחנה של סוכרת הריון או תסמונת שחלות פוליציסטיות. מומלץ לחזור על הבדיקה מדי שלוש שנים.
בדיקת שומנים בדם
למי שלא אובחנה כסובלת משומנים גבוהים בדם מומלץ להמשיך ולבצע בדיקת שומנים בדם כל חמש שנים, לפחות עד גיל 75.
בדיקת ממוגרפיה
לאיתור מוקדם של סרטן השד מומלץ להשלים ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילי 74-50.
בדיקת דם סמוי בצואה/קולונוסקופיה
לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס מומלצת בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה או לחילופין ביצוע קולונוסקופיה אחת לחמש עד עשר שנים עד גיל 74.
בדיקת CT חזה בקרינה נמוכה
איתור מוקדם של סרטן הריאות בקרב מעשנים ומעשנות כבדים פעילים (או כאלה שהפסיקו לעשן ב-15 שנה האחרונות) מבוצעת אחת לשנה בגילי 50 עד 80. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות.
בדיקת צפיפות עצם
בדיקת רנטגן המשמשת לאבחון של ירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופניה) ועד להתפתחות מחלת האוסטיאופורוזיס. מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 65 ולקבוע את תדירות ביצועה על פי התוצאות.
ד"ר דן גלוזמןצילום: יח"צ לאומיתסקר לנפילות
נפילות הן אירוע שכיח בגיל המבוגר ונובעות ממגוון של גורמים: קושי בהליכה וביציבה, ירידה בראייה, תופעות לוואי של תרופות וכו'. מומלץ לפנות לרופא המשפחה לתשאול לגבי אירועים של נפילות ובדיקת טיב ההליכה. מטופלות שנמצא כי הן בסיכון גבוה לנפילות יכולות לפנות לפעילות גופנית מודרכת למניעת נפילות ובמידת הצורך להשלים הערכה גריאטרית כוללנית רב תחומית.
סקר תרופות
רבות מהמטופלות בגיל המבוגר נזקקות לטיפול במספר רב של תרופות. מומלץ לבצע אחת לשנה סקירה מקיפה של כלל הטיפול התרופתי וזאת כדי לזהות ולתקן בעיות בטיפול כמו למשל, תרופות שאינן מתאימות לגיל המבוגר, תרופות שאינן מתאימות או מצריכות התאמת מינון בשל מחלת רקע כמו אי ספיקת כליות, תרופות אשר כבר אינן נחוצות וכדומה.
לסיכום, לרוב מדובר בבדיקות זמינות שביצוען אינו כרוך בחוסר נוחות משמעותי למטופלות ויעילותן מוכחת בהארכת תוחלת החיים ובשיפור איכות החיים. לא כדאי לפספס.
- ההמלצות מבוססות על הנחיות כוח המשימה הישראלי לרפואה מונעת והנחיות משרד הבריאות.
