המלחמה הקשה שאנו נמצאים בעיצומה שמה בצל את הבעיות הבוערות הרבות של מערכת הבריאות. אבל העומס, הצפיפות ובעיות כוח האדם לא הולכים לשום מקום.
בחודשים הראשונים של המלחמה התפוסה במחלקות הפנימיות הייתה נמוכה במיוחד. אנשים נמנעו ככל הניתן לפנות למערכת הבריאות. אלא שמאמצע ינואר תחלואת החורף הרימה ראש: הדבר קרה השנה באיחור יחסי (בדרך כלל התחלואה המשמעותית מתחילה במהלך דצמבר). זה קרה כנראה עקב העובדה שאנשים לא כל כך יצאו מהבית בחודשים הראשונים של המלחמה, וגם לא נסעו לחו"ל. כל זה עיכב את מחלות החורף.
אבל להסתגרות בבית היו גם תוצאות פחות חיוביות מבחינה בריאותית. בין היתר, היא גרמה למה שנראה כירידה בשיעורי ההתחסנות לשפעת לעומת השנים הקודמות. ולא רק שפעת - גם הקריאה לאנשים מבוגרים ומדוכאי חיסון לקבל חיסון נוסף נגד וירוס הקורונה לא עלתה יפה, ומעט מאוד אנשים התחסנו.
את כל זה נאלצת עתה מערכת הבריאות לספוג: תחלואת החורף הוויראלית השנה (על פי הדוח השבועי של משרד הבריאות) היא הגבוהה שידענו לפחות מאז עונת 2020-2019, ואחת הגבוהות בעשורים האחרונים. הדבר מורגש היטב במרפאות קופות החולים, בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות. העומס העצום מתבטא בשעות רבות של המתנה למיטות אשפוז או אפילו למקומות בפרוזדורים של המחלקות הפנימיות. מספר גדול של חולים מונשמים ומחלקות הטיפול הנמרץ עולות על גדותיהן. לא ניתן בינתיים לדעת אם העלייה בשיעורי מחלות החורף יתורגם גם לעלייה בתמותה מהן לעומת השנים הקודמות. את זאת נדע רק בסוף עונת השפעת.
קמפיין מתנגדי החיסונים הצליח להרתיע רבים
נתונים רב-שנתיים מוכיחים שחיסון השפעת מוריד שיעורי הידבקות, וגם מפחית תחלואה קשה ותמותה בקרב אלו שכבר נדבקו, גם בשנים שבהן הכיסוי של החיסון הוא חלקי בלבד. החיסון אינו מספק הגנה אופטימלית או מוחלטת מפני המחלה. הוא מגן רק מפני וירוס השפעת, ולא מפני וירוסים אחרים עם תסמינים דומים מאוד ששכיחים מאוד בעונת החורף, אבל כאלו שבדרך כלל גורמים לפחות סיבוכים ותמותה. אי אפשר לדעת בוודאות אילו מהווירוסים גרם אצלו למחלה ללא בדיקות אבחנתיות.
בנוסף, יש גם שונות משנה לשנה בתרכיב החיסון המוצע. הסיבה היא שלזני השפעת יכולת גבוהה לעבור שינויים גנטיים שגורמים להם לעיתים "לחמוק", לפחות באופן חלקי, מהחיסון. כל אלו גורמים לכך שהחיסון אינו תמיד אופטימלי, ויש שנים שבהן תרכיבי החיסון אינם "קולעים" לזן העיקרי שגרם למחלה. בשנים אלו המענה של החיסון חלקי בלבד.
היכולת של הווירוס לעבור שינויים תכופים במטען הגנטי היא גם הסיבה שאנו צריכים להתחסן בכל שנה מחדש. היתרון בחיסון מדי שנה הוא היכולת ליצור חיסוניות טובה יותר נגד שלל זנים של הווירוס המשתנה.
במקביל לשפעת יש וירוסים נוספים הפעילים בעונת החורף. וירוס הקורונה בצורתו הנוכחית גורם למחלה דמויית שפעת ואינו מזכיר כעת את פוטנציאל התחלואה הקשה והתמותה שהיה בשיא המגפה. אולם, הווירוס עדיין מסכן אנשים בגיל המבוגר וכאלו הסובלים מדיכוי חיסוני, וההמלצה לאנשים הללו בתחילת החורף הייתה להתחסן במנה נוספת. רק מעט מאוד מהאנשים בקבוצות הסיכון אכן בחרו להתחסן.
ד"ר איל בראוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םוירוס נוסף, המוכר כיום כמחולל תחלואת חורף קשה ואף תמותה הוא ה-RSV. וירוס שעד לפני שנים אחדות היה מוכר בעיקר כגורם תחלואה קשה בתינוקות קטנים, אולם כיום ברור שהוא מחולל תחלואה נשימתית קשה גם במבוגרים, ובמיוחד בקשישים. נגד וירוס זה פותח ממש בשנים האחרונות חיסון שיעילותו הוכחה במחקרים גדולים שפורסמו בשנה האחרונה, והחיסון עתיד להיות זמין בקרוב.
על כל אלו יש להוסיף בצער את התחושה שקמפיין מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה ככל הנראה הצליח להרתיע אנשים רבים מלהתחסן. גם שיעורי ההיענות לביצוע חיסוני השגרה של הילדים ירדו, תחום שבו מדינת ישראל הצטיינה עד לשנים האחרונות. התוצאה היא שמחלות ילדים כמו חצבת ושעלת הרימו ראש במדינת ישראל בשנים האחרונות. לכך נוספה גם הירידה בהיענות לחיסונים במבוגרים, בעיקר בתחום מחלות החורף.
אנו נמצאים כעת בשיא עונת מחלות החורף, ופעילות הווירוסים ובעיקר השפעת נמצאת כעת השיאה. הגם שהחיסון אינו אופטימלי, ולא מכסה וירוסים אחרים הגורמים לתחלואת נשימתית דומה, מומלץ מאוד בעיקר למבוגרים ולחולים במחלות כרוניות (למעשה לכולם) להתחסן נגד שפעת לפני תחילת עונת החורף. אני מקווה שבשנה הבאה יגדל שיעור המתחסנים.
ד"ר איל בראון, מנהל מחלקה פנימית ח' בבית החולים רמב"ם
