היום (ב') הכריז מכון קרולינסקה בשוודיה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2021: ד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקני, וד"ר ארדם פטפוטיאן, נוירוביולוג, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. ynet העביר את ההכרזה בשידור חי.
החושים שלנו מאפשרים לנו לקלוט ולפענח את העולם סביבנו. איברי חישה כמו עיניים, אוזניים, פה וכף יד מאפשרים לנו לשמוע להריח ולטעום. הפרס השנה נוגע לגילוי היכולת שלנו לסומטוסנסיטיזציה – היכולת המאפשרת לחוש במגע תנועה ובטמפרטורה.
סומטוסנסיטיזציה מאפשרת לנו לשלוט במגע, מיקום הגוף ותנועה. המידע הזה זורם מהעור לאיברים אחרים, ומקשר אותנו לעולם הפנימי והחיצוני. למשל, כשאנו שותים בקפה, המידע נע מהעור שמרגישה את הטמפטורה של הכאב אל המוח. המידע על מיקומנו בבית הקפה מאפשר לנו להבין שאנחנו נמצאים במצב של ישיבה או עמידה. כל אלה שייכים לאותה מערכת בה קשורים מגלי פרס הנובל השנה.
צפו בהכרזה על הזוכים:
פרס נובל לרפואה 2021
כיצד חום ומגע מפוענחים במערכת העצבים?
קולטנים מיוחדים חשים בחום ובמגע ומתרגמים אותם לאותות חשמליים. הקולטנים הללו נותרו כל השנים בלתי ידועים, עד לתגליתם של זוכי פרס נובל. כאשר אנו אוכלים חריף, התחושה היא בוערת, אנו מתחילים להזיע, והמוח חושב שקיים שינוי בטמפרטורת הגוף. ידוע היה שהחומר קפסאיצין מעורב בתחושת הטעם החריף ותגובת הגוף אליו.
דיוויד ג'וליוס ועמיתיו החל לחקור את החומר קפסאיצין. הוא בדק מאות חלקיקי די אנ איי הקשורים לפעולת הקפסאיצין, עד שהצליח לזהות את הקולטן לחומר קפסאיצין, והוא כונה trip V1 שנמצא כ"תעלה" המעבירה יונים. כשהתעלה הזו "נפתחת" באמצעות הקולטן, הגוף מגיב לחום ומפרש אותו ככאב.
מנגנון המגע בגוף התגלה על ידי ארדם פטפוטיאן, שחקר 72 גנים שקשורים בהפעלת התחושה למגע עד שגילה ששניים מהם, PIEZ01 ו-PIEZ02 אחראים למגע ולתחושה פרופרויוצפטיבית, כמו זו שאנו חשים בעת חיבוק.
לסיכום, החוקרים גילו את אחד מסודות הטבע, על ידי גילוי תחושת כאב טמפרטורה מגע ומיקום הגוף. בעבודה מאוחרת יותר, השניים הצליחו לסלול את הדרך להמשך מחקרים בתחום.
הזכיות הקודמות
בשנה שעברה הוענק פרס נובל לרפואה להארווי ג'י אלטר, מייקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף ההפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. המחלה גורמת ל-400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.
שנה קודם לכן זכו בפרס ויליאם קיילין מאוניברסיטת הרווארד, סר פיטר רטקליף מאוניברסיטת אוקספורד וגרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, על תגליתם בתהליכי החישה של רמות חמצן בקרב התאים הנחוצים לקיום החיים.
עבודתם שחקרה את אופן ההסתגלות של תאים לרמות החמצן רלוונטית למצבים כמו היריון, מחלת גבהים, סרטן וריפוי פצעים עשויה להוביל לפיתוח טיפולים ותרופות חדשות, אשר יתבססו על הפעלת הגנים החשים ברמות החמצן בגוף, ואמורים להוביל לתהליכי הריפוי הנדרשים.
בשנת 2018 הוענק פרס נובל לג'יימס פ. אליסון וטסוקו הונג'ו על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. מחקריהם הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות.
שנה קודם לכן זכו בפרס החוקרים האמריקנים ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג, על תגליתם במנגנונים מולקולריים השולטים על השעון הביולוגי בגוף.
