כשנתיים לתוך משבר הקורונה, ולמרות שישראל חזרה לשגרה כמעט מלאה, נתונים חדשים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מציגים עלייה נוספת בזמני המתנה לקבלת טיפול. במקביל, השוק הפרטי קורס תחת הנטל – ויותר ויותר פסיכולוגים מדווחים שהם נאלצים לדחות מטופלים.
קראו עוד:
על פי הנתונים, ההמתנה בשירות הציבורי התארכה לכלל השירותים. המתנה לטיפול פרטני עומדת על שבעה חודשים – עלייה מהדיווחים בספטמבר שעמדו על שישה חודשים; המתנה לאבחון עומדת על 5.4 חודשים – עלייה מארבעה חודשי המתנה.
המתנה לטיפול אצל פסיכולוג קליני עומדת על שבעה חודשים ולאבחון ארבעה חודשים וחצי. המתנה לפסיכולוג חינוכי עומדת על שבעה חודשים ולאבחון שישה חודשים. המתנה לטיפול אצל פסיכולוג רפואי־שיקומי עומדת על שבעה וחצי חודשים ואבחון שבעה חודשים.
"משרדי הממשלה לא מציבים את השירות הפסיכולוגי לציבור בראש סדר העדיפויות", אומר ד"ר יובל הירש, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ומראשי פורום הארגונים לפסיכולוגיה ציבורית. "תקופת הקורונה הוסיפה עומס אשר הגביר את הפניות והאריך את זמני ההמתנה. מבוגר שסובל מפוסט טראומה שמוציאה אותו מתפקוד ולא יכול לקבל טיפול מפסיכולוג קליני, ימשיך לסבול. הוא עלול להגיע למצבים קשים יותר המצריכים אשפוז. ילד שלא מקבל טיפול נפשי על ידי פסיכולוג חינוכי יסבול מהחמרה שתביא לקשיים נפשיים שיהיה קשה לפתור אותם בהמשך".
העומס בשירות הציבורי זלג גם לשירות הפרטי. יותר ויותר פסיכולוגים מדווחים שהם נאלצים לדחות מטופלים. מדובר במצב חמור בו אנשים מבקשים לקבל מענה נפשי ומרגישים שעוד ועוד דלתות נסגרות בפניהם. פסיכולוגים פרטיים משלל התמחויות מדווחים על ממוצע של שש פניות בשבוע שהם מסרבים להן. מדובר בעלייה ביחס לנתונים דומים שנאספו בספטמבר, אשר הצביעו על כחמש פניות כאלה בשבוע.
''ההחמרה באורכי תורי ההמתנה לא צריכה להפתיע", אומרת ד''ר ירדן מנדלסון, פסיכולוגית קלינית מומחית, מהסתדרות הפסיכולוגים בישראל. "שנים טאטאו מתחת לשטיח את הבעיות של מערך הפסיכולוגיה הציבורית. כל עוד משרד הבריאות יסרב לבצע את עבודתו ולפקח על השירות שנותנות קופות החולים, ימשיך הציבור לעמוד בפני שוקת שבורה כשהוא פונה, בשעת מצוקתו, לקבל מענה. בישראל יש אלפי פסיכולוגים שנפלטו למערך הפרטי משום שלא יכלו לעמוד בתנאי ההעסקה בשירות הציבורי, בו שכרם עומד על 35־40 שקל לשעה, ושבוע העבודה שלהם הוא מהארוכים במשק".
למרות העומסים וזמני ההמתנה הארוכים, שבחלק מהמקומות בארץ יכולים להגיע לשנה ואף יותר, עדיין לא פורסמה תוכנית של משרד הבריאות להצלת המערך. במהלך חודש אוקטובר הוגשה עתירה לבג"ץ נגד שר הבריאות בדרישה לצמצם את זמני ההמתנה הארוכים. לאחרונה התווספו גופים נוספים לעתירה, ביניהם איגוד העובדים הסוציאליים, המועצה לשלום הילד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. דיון בנושא נקבע לחודש הבא.
לדברי מרק מוספיר, עו"ד ופסיכולוג קליני המייצג את העותרים, "חומרת המצב ודחיפותו איחדו בין סקטורים שונים של מטפלים ושל מטופלים בהסכמה מוחלטת שזה לא יכול להימשך. מטרת העתירה להביא לחתימת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שיחייב את קופות החולים לספק לכל אזרח הרוצה טיפול נפשי שאותו יקבל חינם בטווח של ארבעה שבועות מזמן הפנייה".
תגובת משרד הבריאות: "המשרד מגבש ומוציא לפועל תוכנית רחבה בבריאות הנפש, שבמרכזה הרחבת השירותים המרפאתיים וצמצום תורי ההמתנה לטיפול נפשי. לתוכנית הוקצה תקציב בסך של יותר מ־60 מיליון שקל. הוא יופעל במסגרת של מבחן תמיכה לקופות החולים – אשר ירחיבו את השירותים החל מהתקופה הקרובה. המשרד ימשיך לעקוב אחר פעילות הקופות בתחום בריאות הנפש, בדגש על זמני ההמתנה לטיפול, וינקוט מהלכים וצעדים נוספים ככל שיידרש".
