העולם חוזר להיצבע באדום: זן קורונה חדש המתפשט בדרום אפריקה ושכבר אותר בישראל מדאיג את עולם הרפואה. בחלבון הספייק שלו נמצאו יותר מ-30 מוטציות, וראש הממשלה בנט כבר הודיע כי המדינות הנגועות וסביבותיהן ייצבעו מחדש באדום, והשבים מהן יידרשו לשהות במלוניות, גם אם חוסנו. הבוקר (ו') הוא התגלה בישראל אצל אדם שחזר ממלאווי, ויש חשש לעוד שני מקרים.
קראו עוד:
הנה כל מה שידוע על הזן החדש.
מה שונה בווריאנט החדש?
הווריאנט, שמכונה B.1.1.529, תואר כבעל "חלבוני מעטפת נוראיים". מדובר בווריאנט המכיל לפחות 32 מוטציות בחלבון הספייק המסייע לנגיף לחדור לתא ולהדביק אותו.
היכן הוא התגלה עד כה?
הזן התגלה לראשונה בדרום אפריקה, שם אותרו לפחות 22 חולי קורונה שרוצפו לו, ובהמשך הוא התגלה גם בבוטסואנה, בזימבבואה, במוזמביק, בנמיביה ובאסוואטיני. דווקא מלאווי, שממנה חזר האדם שאצלו התגלה הווריאנט בישראל, לא נכללה עד כה ברשימה. מדינות אלו הוגדרו כאדומות על ידי משרד הבריאות אמש (ה'). הזן החדש אותר גם אצל חולה בהונג קונג שהגיע מדרום אפריקה.
משרד הבריאות הודיע הבוקר כי הווריאנט זוהה גם בישראל. מדובר כרגע בחוזר ששב ממלוואי ובנוסף קיים חשד לעוד שני מקרים של שבים מחו"ל שכרגע ממתינים לתוצאות הריצוף שלהם והם נשלחו לבידוד. בשלושת המקרים מדובר במחוסנים שפרטי ההתחסנות שלהם נמצאים כרגע בתהליך אימות. החקירה נמצאת בעיצומה אחר מגעים נוספים.
האם הוא עלול להתפשט למדינות נוספות?
בהחלט. מומחים משוכנעים שהווריאנט כבר התפשט למדינות נוספות. הם גם אינם משוכנעים שמקורו דווקא בדרום אפריקה. עם זאת, הקורונה הכתה קשה מאוד במדינה, שבה מחוסנים רק כ-25% מהאוכלוסייה. אי ההתחסנות לא רק שגורם להדבקות המוניות, לתחלואה קשה ולתמותה, אלא גם מעודד היווצרות וריאנטים.
האם הווריאנט החדש מסוכן יותר מהדלתא?
זן דלתא הוא כרגע הדומיננטי בעולם: הוא התפשט מהודו לכל רחבי תבל, בעיקר משום שהוא פיתח מוטציות בחלבוני הספייק המאפשרים לו לחדור במהירות עצומה לתאי הגוף. החשש הגבוה הוא שבשל המוטציות הרבות שקיימות בזן החדש, גם הוא יגרום להדבקות מהירות. עם זאת, לא ידוע עדיין אם הוא מסוכן יותר מווריאנטים אחרים.
האם הזן החדש עמיד לחיסונים?
הסבירות לכך נמוכה מאוד, אבל נבדקת בקפידה על ידי מדענים: המוטציות הרבות בחלבוני המעטפת שלו עלולות לגרום לו להיות מדבק הרבה יותר. גם אם הוא אינו בהכרח אלים יותר, הרי שרמת ההדבקה הגבוהה יכולה להוביל לעומס נגיפי גבוה: מספר עצום של נגיפים מתרבים בגוף ויוצרים קריסה של מערכות בגוף בשל "סערת ציטוקינים" הגורמת לדלקת רב מערכתית קשה.
בינואר היה חשש מזן דרום אפריקני קודם, שהכיל כ-20 מוטציות בחלבון הספייק, והתברר שהוא לא מסוכן במיוחד וגם לא עמיד לחיסונים. לא נמצא עדיין וריאנט בעל עמידות מובהקת גבוהה לחיסוני ה-mRNA של מודרנה ופייזר.
מה החליטה הממשלה?
בדיון שקיים בנט הוחלט כי בינתיים יוגדרו כאדומות המדינות שבהן התגלה הווריאנט. תושביהן לא יוכלו להיכנס לישראל. בנוסף, הוחלט לפתוח מחדש את מלוניות הבידוד, אחרי חודשים ארוכים של חוסר פעילות: כל השבים לישראל ממדינות אלו, לרבות מחוסנים בחיסון שלישי, יופנו אליהן למשך שבעה ימים. הם ישוחררו לאחר ביצוע שתי בדיקות PCR שליליות. נוסעים שיסרבו להיבדק יחויבו בבידוד של 14 ימים.
מהי בעצם מוטציה?
בניגוד לחיידק, שהוא יצור חי בפני עצמו, לנגיף אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות, הנגיפים חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים. הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שאליו הוא פולש, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך הופך הנגיף למדבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, והווירוס חודר פנימה לעבר גרעין התא ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – ה-DNA המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בו לא יפתחו תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהוא הצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים יגרום הנגיף למחלה קלה שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו אותו.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים לעבר הווירוסים, המשמידים אותם תוך כדי הרס של תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בקורונה.
במקרים מסוימים המחלה נעשית סוערת מאוד: יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד איתם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם לזרם הדם ולגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?
קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי, ואילו זן חדש של נגיף ("וריאנט") הוא וירוס שבו חל שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות. בזן הבריטי, למשל, נמצאו 23 מוטציות חדשות.
מה ההבדל בין מחלה מזן שעבר מוטציה להידבקות בזני קורונה רגילים?
הזנים החדשים כנראה מדביקים מהר יותר, בעיקר בני 20 ומטה, כנראה בשל מוטציות גם במעטפת, המאפשרות לנגיף להיקשר לתא האדם מהר יותר, לחדור אליו ולהשתכפל במהירות. עם זאת, מעבר למהירות ההדבקה נראה שאין שינוי באופי המחלה עצמה.
מה יקרה אם תתגלה מוטציה שתהיה עמידה לחיסון?
חברות פייזר ומודרנה הודיעו שבתוך כשישה שבועות הן יוכלו לבצע שינוי בחיסון כך שהוא יותאם לכל מוטציה אפשרית.
כיצד אפשר להתגונן בינתיים מהמוטציות?
אותן הנחיות קורונה תקפות גם לגבי המוטציות: עטיית מסכה, ריחוק חברתי וחיסון. ככל שנגיע מהר יותר לחסינות עדר (80% מהאוכלוסייה מחוסנת), יקטן הסיכון להתפשטות המוטציות ולהתפתחות מוטציות נוספות.
