הבטחנו לעצמנו שמהיום מתחילים דיאטה, התחייבנו גם לדיאטנית שמהיום אוכלים רק אוכל בריא, מספיק עם החטיפים והממתקים. ובכל זאת – הנה אנחנו מגיעים לסופר או למזווה הביתי ושוב שולפים מהמדף את החטיף האהוב עלינו, זה שהמילה "בריאות" לא ממש מתארת אותו. איך זה קרה? הרי הבטחנו, התחייבנו, רצינו. מייד מציפה אותנו תחושת תסכול וחוסר שליטה עצמית.
קראו עוד:
והנה, מגיע מחקר חדש המציע הסבר אחר לתסריט הכה נפוץ שבו אנשים, ברגע הקנייה, יבחרו לרוב את המזון הטעים על פני זה הבריא.
אנו חיים בעידן של שפע מאכלים ומזונות, המאלץ אותנו לבצע בחירות רבות בכל הנוגע לתפריט היומיומי שלנו. בחלוקה גסה, מזונות טבעיים בלתי מעובדים כגון פירות, ירקות, קטניות, שקדים ואגוזים - נחשבים לבריאים ואילו מזונות אולטרא-מעובדים כגון חטיפים מלוחים וממתקים, אינם בריאים אך נחשבים טעימים. ניתן בהחלט למצוא אופציות שהן גם בריאות וגם טעימות, אבל באופן עקרוני, רוב המזונות עתירי הסוכר, השומן והמלח - יערבו לחך ויקוטלגו כטעימים אך לא בריאים.
המחקר החדש, שנערך באוניברסיטת דיוק באנגליה ופורסם לאחרונה בכתב העת המקצועי Nature Human Behaviour, הוא אחד ממספר רב של מחקרים העוסקים בנושא עיבוד המידע במוח ודרכי קבלת החלטות בבחירות התזונתיות שלנו. לפני שאנו מוציאים הון עתק על דיאטות, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית, כדאי שנבין מדוע, ברגע האמת, אנחנו לא מצליחים לבחור בתזונה בריאה יותר.
המחקר, שממצאיו נתמכים במחקרים קודמים בנושא, מראה כי במעמד הקנייה וקבלת ההחלטות, המידע על אודות טעם המוצר מעובד במוחנו מהר יותר מהמידע הקשור לערכו התזונתי. בנוסף, המחקר מראה שלזמן עיבוד המידע ישנה השפעה קריטית על הבחירה שאנחנו בסופו של דבר מול המדף.
החוקרים גילו שהפעולה הכל כך שכיחה, שבה אנו מושטים את היד כדי לקחת אותו חטיף פריך שאת טעמו אנחנו אוהבים, למרות שתכננו לאכול תפוח, פעולה שלרוב נראית כמו קרב אבוד מראש, אינה קשורה לחולשות שלנו או לשליטה עצמית, אלא לתהליכי עיבוד המתרחשים בשברי שניות במוח קודם לפעולת הבחירה והאכילה הבאה בעקבותיה - ועשויים להיות מושפעים מהסביבה החיצונית.
המידע על הטעם נקלט במוח במהירות כפולה
המחקר למעשה מראה שבמעמד בחירת המזון, בין אם זה בסופר או בבית, תכונת טעמו הנפלא הינה בעלת יתרון על פני תכונותיו הבריאות. הסיבה לכך היא שאצל הרבה מאוד אנשים, מידע הנוגע לבריאות המוצר נכנס לתהליך קבלת ההחלטות במוח בשלב מאוחר מדי, לעומת המידע על אודות טעמו.
המחקר התבצע בקרב 79 אנשים בגיל חציוני של 24 (חצי מהמשתתפים מתחתיו וחצי מעליו). הנחקרים התבקשו להגיע לאחר ארבע שעות צום והוצגו בפניהם מזונות שונים אותם נתבקשו לדרג בשני מדדים של טעם ובריאות.
בשלב האחרון קיבל כל משתתף צמד של מזונות ממנו היה צריך לבחור אחד שהיה בעינו טעים יותר ופחות בריא, ולאכלו. החוקרים מדדו את משכי הזמן ברגעי קבלת ההחלטה - מרגע הצגת צמד המזונות ועד לרגע הבחירה. צוות המחקר השתמש במודל מיוחד אליו הוכנסו כל הנתונים, על מנת לנתח את התוצאות.
מטרת המודל אותו בנו החוקרים היתה לתת משקל יחסי לכל פרמטר בנפרד – טעם ובריאות - כך שניתן יהיה להסיק מהי תרומת כל פרמטר ומהי מידת השפעתו בקבלת ההחלטה הסופית. המחקר נמצא שמשך הזמן הממוצע לקליטה במוח של המידע אודות טעמו של המוצר הוא 400 אלפית השנייה ואילו לקליטת המידע בדבר ערכו הבריאותי נדרש זמן ארוך פי שניים בערך. כלומר: המידע הנוגע לטעם מהיר פי שניים לעומת המידע התזונתי , עניין משמעותי בבואנו לבחור ולהחליט מה לאכול.
במהלך המחקר, לחלק מהמשתתפים צצה פרסומת העוסקת בחשיבות האכילה הבריאה בטרם החליטו באיזה מוצר לבחור. החוקרים ראו שמשתתפים אלו נטו יותר לבחור במוצר הבריא. כמו כן ראו החוקרים, שמשתתפים אשר לקח להם זמן רב יותר להחליט, נטו גם הם לבחור במוצרים בריאים יותר. לשתי נקודות אלו ישנה השלכה חשובה, כפי שנראה בהמשך.
משתתפים אשר לקח להם זמן רב יותר להחליט, נטו לבחור במוצרים בריאים יותר
חשוב לזכור שכל בחירה מערבת מספר גורמים בתהליך קבלת ההחלטה כשלכל גורם ישנה השפעה נפרדת על קבלת ההחלטה. במקרה זה, מדובר על שני משתנים בעלי השפעה נפרדת ובעלי משכי זמן שונים ויש לכך משמעות אשר משפיעה על קבלת ההחלטה.
ברמת הפעולה: אדם מגיע לסופר, למקרר או לארון בבית ושולף את החטיף האהוב, אלא שלכל פעולה כזו ישנו תהליך הנמשך אלפיות השנייה קודם להושטת היד לעבר החטיף. מחקר זה עושה זום אין לאותם רגעים, שברירי שניות, בהם מוכרעת ההחלטה.
ההבנה כיצד אנו מקבלים החלטות עשויה לסייע לדרכי ההשפעה עליהן ולכוון לקבלת החלטות טובות ובריאות יותר, הן ברמה אישית והן ברמה לאומית. בעידן בו ישנו שפע של מוצרים אולטרא-מעובדים מכל עבר, המשווקים באגרסיביות כדי להביא אותנו בדיוק לרגע הזה, בו נבחר את המוצר הפחות בריא, אנו נמצאים באווירה שבה קבלת ההחלטה הבריאה לא תהיה פשוטה.
לכן, למקבלי ההחלטות אשר מעוניינים בבריאות הציבור, ישנו תפקיד משמעותי בשינוי האווירה או ביצירת אווירה אשר תיתן מענה הולם, המבליט את יתרונות בחירת המוצרים על פי יתרונותיהם התזונתיים, תוך הדגשת תכונות אלה. מידע כזה, במידה ויהיה זמין ונגיש, עשוי להביא להחלטה נכונה, אם ייכנס בשלב מוקדם מספיק למערכת השיקולים האישית.
החלטות איטיות יותר - בריאות יותר
וישנו עניין נוסף אשר מקשה על בחירת מזון מושכלת: קל לנו מאוד לזהות כמה טעים כל מוצר, מכיוון אנו יודעים מהו טעם טוב מבחינתנו בכל רגע נתון. לעומת זאת, ההבנה לגבי מה בריא עבורנו היא מורכבת יותר. זה דורש מאיתנו לקחת בחשבון מספר גורמים, כגון: מספר הקלוריות, תכולת הסוכר, השומן, הסיבים והמלח שמוצר. מדובר גם בשיקול פחות מוחשי משיקול הטעם - המשמעות של מזון בריא אינה מורגשת מיידית, בניגוד לטעמו. לפיכך לטעם יש יתרון ברור בבואנו להחליט מה נאכל.
קנייה על בטן ריקה תהיה יותר אימפולסיבית ומונעת משיקולי טעם, ופחות משיקולי בריאות
כפי שעולה מתוצאות המחקר, אנשים איטיים יותר בקבלת החלטות בבחירת מזונותיהם, ככל הנראה יעשו בחירות בריאות יותר, וככל שההחלטה נלקחה מהר יותר, לרוב היא תהיה פחות בריאה, מכיוון שלמידע על אודות הבריאות לא היה זמן להיכנס לתהליך. מכאן שחשיבה מהירה או איטית הינה משמעותית ורלוונטית לבחירות שנעשה.
מה מקבלי החלטות יכולים לעשות על מנת להעלות את הסיכוי שהצרכן יבחר במזון בריא:
- הוספת הפסקה (פאוזה) לפני הבחירה תעזור להתייחס לתכונת הבריאות של המוצר.
- קיצור משך הזמן שבו נושא הבריאות נכנס לשיקולי הבחירה.
לדוגמה, הוספת כיתוב על אודות אכילה בריאה וחשיבותה על גבי תפריטים במסעדות או על גבי תוויות של מוצרי מזון, באופן בולט יותר מתיאור הטעם.
ועוד שני טיפים חשובים שיאפשרו לנו לבצע קניות ובחירות בסופר בצורה בריאה יותר:
- לתכנן מראש את הקנייה. להגיע עם רשימת קניות על פי הצרכים בבית. יש להשתדל להכניס לרשימה כמה שיותר מזונות טבעיים ובלתי מעובדים, כגון פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים שקדים וכו', וכמה שפחות מוצרים אולטרא-מעובדים, כגון חטיפים מלוחים, ממתקים וכדומה. המטרה היא לבחור נכון את מה שנכנס הביתה - כי זה מה שמאכל בסופו של דבר.
- לא להגיע לקניות כשאנחנו רעבים. קניות בזמן רעב, גם כאשר אנו מצויידים ברשימת קניות, יגרמו לנו להכניס לעגלה מוצרים פחות בריאים, עתירי סוכר, שמן ומלח, שאת חלקם יתכן שנאכל עוד בטרם נגיע הביתה. קנייה על בטן ריקה תהיה יותר אימפולסיבית ומונעת משיקולי טעם, ופחות משיקולי בריאות.
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
