אורח החיים הקדחתני והעמוס בעולם המודרני גורם לרבים מאיתנו לחוות את תחושת ה־FOMO, הפחד מהחמצה. אבל אם התחושה הזו מלווה ברמות קיצוניות של חוסר ארגון, חוסר תשומת לב, הצפה של רגשות, קושי בוויסות ובגמישות - ייתכן שאלה סימנים לכך שגם אתם לוקים בהפרעת קשב.
קראו עוד:
הקריטריונים הקלאסיים לאבחון ההפרעה מתייחסים בעיקר להיבטים דידקטיים והיפר־אקטיביים אצל ילדים, אבל אצל מבוגרים הסימנים לכך עשויים להיות אחרים לגמרי. וכך, רבים מאלה שלא אובחנו בילדותם, כלל אינם יודעים שהם סובלים מ־ADHD (ראשי תיבות באנגלית של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות) - תסמונת המשפיעה על אספקטים רבים בחיי היומיום.
"הפרעת קשב היא בעיה נוירו־התפתחותית" מסבירה פרופ' איריס מנור, מומחית לפסיכיאטריית ילדים מבית החולים גהה ומנהלת המרכז לקשב וריכוז של הכללית. "לא מדובר בבעיה פסיכולוגית, אלא מוחית. קיימים שינויים בחומר האפור ובחומר הלבן במוח, המשתנים עם הגיל. גם ההולכה ברשתות העצביות במוחם של הסובלים מהפרעות קשב פחות תקינה. האדם הבוגר שסובל מהפרעת קשב מנסה לסגל את עצמו לסביבתו, וההפרעה עשויה להשפיע על אורח חייו באופן דרמטי".
הנה עשרה סימנים שכיחים אצל מבוגרים הסובלים מ־ADHD, שאנשים נוטים להתעלם מהם או להתייחס אליהם כ"חלק מהחיים", בעוד שבפועל הם אולי מצביעים על ההפרעה.
1. דחיינות כרונית
הנטייה לדחות מטלות אופיינית לילדים שסובלים מהפרעת קשב, והיא נמשכת גם לתוך הבגרות. "חלק מהאפיונים של הפרעת קשב וריכוז בילדים נעלמים בבגרות, או משנים צורה, אך הדחיינות נוטה להימשך", מסבירה פרופ' מנור, "הם יחזרו מחו"ל וישאירו את המזוודה בסלון בלי לסדר אותה, לוקח להם הרבה זמן לשלם חשבונות, לתלות תמונה או לסיים מטלה לעבודה. פעמים רבות התכונה הזו גוררת מריבות בבית".
2. אובדן חוש זמן
אם אתם מאחרים כרוניים, בטוחים ש"הפעם תגיעו בזמן" פשוט כי חמש הדקות שנותרו לכם מרגישות לכם כמו הרבה מאוד זמן, אבל זה לעולם לא קורה - כדאי לבדוק אם אתם עונים על שאר תסמיני הפרעת הקשב. אובדן חוש זמן מאפיין חלק מהלוקים בהפרעה בשל בעיית הוויסות והקושי בארגון. "הם תמיד מאחרים בכמה דקות כי אין להם תחושה נכונה של זמן. הם מעריכים אותו לא נכון", מסבירה פרופ' מנור. "כדי לתקן את זה, הם מכוונים את השעונים בבית קדימה כדי לא לאחר, או שהם לומדים לתכנן להקדים בכמה דקות, ובסוף מגיעים ברגע האחרון למרות התכנון. לרוב הם מאחרים בכל זאת".
3. התפרצויות זעם מהירות
אימפולסיביות היא אחד המאפיינים של הפרעת קשב וריכוז, והיא מבטאת את הקושי בוויסות של הסובלים מההפרעה. "הוויסות לא מדבר רק על קושי שלהם עם מגע או עם רעשים, אלא גם על קושי לשלוט בוויסות הפנימי של מצב הרוח", מסבירה פרופ' מנור. "מי שאחראים לכך הם האזורים העמוקים יותר במוח, ההיפוקמפוס והאמיגדלה, שהרשתות המקשרות אליהם אינן פועלות אצלם באופן תקין. מבוגרים משתדלים להילחם בכך, עושים הכול שלא יראו זאת כלפי חוץ, אבל לחלקם המשימה מאוד קשה. המבוגר פתאום מתפרץ, כועס, כמו הר געש, בבת אחת. בעיית הוויסות היא לא רק קיום ההתפרצות, אלא גם העוצמות שלה. בהפרעת קשב היא עשויה להיות בגלים גבוהים וחזקים".
4. מיקוד יתר
ביטוי לקושי בגמישות, אחד המאפיינים הבולטים של הפרעת קשב וריכוז, הוא מיקוד יתר: הם נוטים להתמקד בפעולה או באובייקט, מנותקים לכאורה מסביבתם. מיקוד היתר עשוי להתבטא בשיחה טלפונית, אם יתחילו לדבר בזמן שבן שיחם מדבר ולא יקשיבו לו, או שינעלו את מבטם במסך טלוויזיה, או יבהו באובייקט אחר תוך שהם מתקשים לצאת אל הדבר האחר שקורא להם.
5. מדברים הרבה
אחד הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב, הן בילדים והן במבוגרים, הוא דברנות מרובה, שהיא מאפיין של המרכיב ההיפראקטיבי בהפרעת הקשב והריכוז. זה מאפיין של חוסר גמישות וחוסר ויסות, יחד עם מרכיב פעלתנות היתר האופייני להפרעה. "גם התופעה הזו מתכתבת עם מיקוד יתר", מסבירה פרופ' מנור. "שיחה טלפונית עלולה להיות מאוד לא נעימה לצד השני, כי הם לא רק מתקשים לשים נקודה בסוף המשפט, אלא גם לא מקשיבים. הדברנות הרבה מובילה אותם לעיתים גם לרפיון אסוציאטיבי: הם קופצים מנושא לנושא ולא מגיעים אל הפואנטה. התופעה הזו עשויה להתיש את הצד השני, מה שעשוי להוביל לעתים לצמצום התקשורת הטלפונית".
6. מתקשים לקבל החלטות
כל אחד מאיתנו מתחבט לעיתים בבחירות, ומדובר בתופעה נורמטיבית ותקינה. אולם לפעמים ההתלבטות הופכת למשימה בלתי נגמרת, בין אם בבחירת מנה מהתפריט במסעדה, בחירת מקום הבילוי בערב, בחירת בגד מתאים, ובמקרים מהותיים יותר - בחירת מקצוע לחיים או תחום לימודים. "הקושי לקבל החלטות הוא שילוב של כמה רבדים בהפרעת הקשב והריכוז", מסבירה פרופ' מנור. "קשה להם להתמקד, קשה להם להתחיל דברים, וחוסר הגמישות מקשה עליהם לעבור מדבר לדבר".
7. סובלים מהפרעות שינה
רבים מהלוקים בהפרעת קשב וריכוז סובלים גם מהפרעות שינה. אחד הגורמים לכך הוא פגם בשחרור של "השעון הביולוגי" שלנו, המלטונין. באופן תקין המלטונין משתחרר עם חשכה ומוביל אותנו לשינה. אלא שאצל הסובלים מ־ADHD קיימת הפרשה מאוחרת יותר שלו. התוצאה היא ערות עד שעות מאוחרות בלילה, כך שהבוקר "נופל" על שלב שינה עמוקה שבו הם מתקשים להתעורר. התוצאה היא איחורים, האופייניים ממילא לסובלים מהפרעות קשב וריכוז ומעייפות. לסובלים מהפרעות קשב וריכוז עלולות להופיע גם הפרעות שינה אחרות, לרבות הקיצון האחר - שינה מרובה מאוד.
8. אוהבים מצבי אקסטרים
הסובלים מהפרעות קשב זקוקים לריגוש, מכיוון שהוא מעלה את רמות ההורמונים אדרנלין ודופמין. הריגוש ממקד אותם, מעניק להם לעיתים תחושת אופוריה, ועל כן הם נוטים לבצע פעילויות קיצוניות, עוסקים בספורט אקסטרים, נוטים להתמכרויות וגם לבזבוזי כספים. חלק מהסובלים מההפרעה יבחרו בשל הצורך בריגוש מתמיד במקצועות שטומנים בחובם סכנות ואתגרים קיצוניים, כמו אנשי צבא וביטחון, ספורטאים מקצועיים, פרמדיקים או רופאים ואחיות בחדר מיון.
9. לוקחים על עצמם המון עבודות ומשימות
העולם המודרני מתאפיין ביותר ויותר וורקוהוליקים, אבל יש כאלה שנוטלים על עצמם עוד ועוד משימות, בלי לעצור. ככל שיעבדו ביותר עבודות, יקבלו יותר תחומי אחריות וייקחו על עצמם יותר תפקידים - כך יחושו יותר סיפוק, אף שאינם יכולים להתחייב לסיים משימות. "זה שוב ביטוי בצורך שלהם להעלות כל הזמן את סף הריגוש", מסבירה פרופ' מנור, "ולכך מצטרפת בעיית הקושי בארגון, וכן הקושי בתפיסת הזמן".
10. מתקשים במעברים
חוסר הגמישות של הלוקים ב־ADHD מתבטא גם בקושי שלהם במעברים. כילדים הם יתקשו במעבר משינה לקימה, מחופשה לחזרה ללימודים, ובמעבר דירה. בבגרות הם יתקשו לעזוב יחידה בצבא או לעבור למקום עבודה חדש. תקופת ההסתגלות אצלם תהיה קשה יותר וארוכה יותר ועלולה להיות מלווה במתח נפשי רב או בקשיים התנהגותיים.