יש תחושה שכולם חולים עכשיו. רבים אולי לא יודעים זאת, אבל מחלות נגיפיות דלקתיות עלולות להוביל לדלקת שריר הלב. יתרה מכך, רבים מהחולים בדלקת שריר הלב לעיתים אפילו לא יודעים שהם חולים וזה יעבור בלי כל טיפול. מנגד, יש אנשים שהדלקת עלולה להתפתח עד לכדי אי-ספיקת לב כרונית.
איך דלקת שריר הלב קשורה לתחלואת החורף?
דלקת שריר הלב, מיוקרדיטיס בשפה המקצועית, היא מחלה דלקתית שקיימת בה הסננה של רקמת שריר הלב על ידי תאי דלקת. הסיבה הכי שכיחה לחלות במיוקדרדיטיס היא מחלה נגיפית חולפת. עד כה, בודדו 20 סוגים של נגיפים המסוגלים לגרום למיוקרדיטיס כולל אנטרווירוסים - שגורמים לדלקת מעיים, כיבים בפה, פריחה, אדנווירוסים - שגורמים לדלקת עיניים וגרון, נגיפים של מחלת הנשיקה (EBV ,CMV), נגיפי שפעת לסוגיהם, נגיפי דלקת כבד (הפטיטיס C, הפטיטיס B) ולאחרונה הצטרף לרשימה ה"מכובדת" הזו גם נגיף הקורונה (COVID-19).
כיצד יידע מי שחלה באחת ממחלות אלו שאולי חלה גם בדלקת שריר הלב?
רוב האנשים לא תמיד ישימו לב כי הם ייחסו את הסימפטומים למחלה שיש להם, בין אם זו שפעת או קורונה, מחלת הנשיקה ומחלות נוספות.
מהם סימני האזהרה?
הביטויים הקליניים של מיוקרדיטיס הם חולשה, דפיקות לב, כאבים בחזה. במרבית המקרים אדם שיחלה במיוקרדיטיס לא יגיע כלל לאבחנה קלינית, שכן בעקבות מחלתו הנגיפית, הוא נוטל טיפול סימפטומטי המקובל במחלות דמויות שפעת, כמו למשל, תרופות לשיכוך כאבים או להורדת חום שגם יסייעו בהורדת הכאבים בחזה.
מקרים קשים יותר של מיוקרדיטיס יובילו לתחושה קשה יותר של כאבים חזקים בחזה, שלא ייפסקו בעקבות הטיפול בתרופות כמו אקמול וכך בדרך כלל יגיע המטופל לחדר המיון.
איך מאבחנים מיוקרדיטיס ומתי זה מסוכן?
אבחנה של מיוקרדיטיס נעשית במתקנים רפואיים (בית חולים או מרפאה) בעזרת שילוב של ממצאים בא.ק.ג, בדיקות דם ואקו לב. אבחנה סופית נעשית בעזרת בדיקה של תהודה מגנטית של הלב.
החלמה וטיפול מונע
רוב רובם של מקרי מיוקרדיטיס חולפים ללא שום שרידים. גם המטופלים הקשים יותר שמגיעים לאשפוז בבתי חולים, מחלימים תוך כמה שבועות וכאמור אינם סובלים משרידים של מחלה.
הטיפול בהם כולל טיפול סימפטומטי נגד כאבים, הורדת חום, מנוחה מוחלטת וניטור לזיהוי הפרעות קצב. בחלק מהמקרים שבהם קיימת ירידה בתפקוד שריר הלב, נדרש טיפול תרופתי ספציפי כמקובל באי-ספיקת לב. אחרי שחרור מבית החולים, המחלימים נדרשים להימנע מפעילות גופנית לתקופה של חצי שנה. ולמרות כל זאת עדיין חשוב לאבחן ולטפל כמובן, כדי למנוע הסתבכויות.
חלק קטן מאוד מהמקרים מידרדרים למחלה דלקתית סוערת הגורמת לאי-ספיקת לב חדה וקשה, כאשר המטופל יפתח תמונת מצב קשה וסוערת עם אי-ספיקת לב דוהרת. מיוקרדיטיס מהסוג הדוהר נקרא "מיוקרדיטיס פולמיננטית". בעבר המצב הזה היה כרוך באחוזי תמותה מאוד גבוהים. היום, הודות לאפשרויות של תמיכה מכאנית בלב (מכונת ECMO המדמה פעולת לב-ריאה), ניתן להציל אחוז גדול מהסובלים בתסמונת זו.
מעבר לתמיכה מכאנית, המטופלים הסובלים ממיוקרדיטיס פולמיננטית נזקקים לביופסיה של רקמת שריר הלב, על מנת לזהות גורם ספציפי למחלה. הזיהוי של הגורם הספיציפי מאפשר לצוותים מטפלים לתת טיפול ספציפי כנגד גורם.
ד"ר שלי שומילוב קליפרצילום: ענבל מרמריבכל מקרה, נדרש משנה זהירות, בעיקר במקרים בהם החולה סובל מכאב חזה מתמשך שלא מגיב לאקמול ומלווה בדפיקות לב, קוצר נשימה, עילפון. כמאמר המשפט הידוע: מוטב להיזהר מאשר להצטער.
מומלץ גם להתחסן בחיסונים נגד שפעת וקורונה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות וכמובן בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי בהתייעצות עם הרופא. בנוסף, במקרה של מחלת חום מומלץ להימנע מפעילות גופנית עקב חשש למעורבות אפשרית של שריר הלב וסיכון מוגבר להפרעות קצב במהלך פעילות זו.
הכותבת היא קרדיולוגית ומנהלת רפואית, מאוחדת מחוז מרכז
