יוליה צ'רנוי (44) היא ספורטאית פאראלימפית ישראלית עטורת פרסים. עם מדליות רבות מרחבי העולם, ותואר אלופת העולם בקליעה פאראלימפית, לאחר שניצחה בתחרות ירי ברובה אוויר למרחק 10 מטרים שנערכה בפרו בשנה שעברה, ניתן לחשוב כי הדרך להצלחה נסללה לה מראש. אך צ'רנוי, שמשלבת את חיי הספורט עם חיי משפחה ועבודה, מתמודדת גם עם שיתוק מוחין קל ותסמונת של כאב כרוני.
למי שפוגש אותה, גם אם רק לשיחה קצרה, זה ברור - היא לא רוצה הנחות והיא גם לא תתפשר על פחות ממושלם. התמודדות עם המוגבלות זה רק עוד דרך בשבילה להוכיח לעולם שהיא מסוגלת להכול - וזה גם המסר שהיא רוצה להעביר לילדים שחווים קשיים דומים לשלה. "אי-אפשר לשפר את המצב שלי, אלא רק לתחזק אותו", סיפרה צ'רנוי, לקראת ההתמודדות במשחקים הפאראלימפיים שייערכו מסוף החודש בפריז.
יוליה צ'רנוי לאחר הזכייה באליפות העולם בשנה שעברה
(צילום: גיא סטריק)
תחזוקת הגוף והנפש
"אני מגיעה לפיזיותרפיסט שלוש-ארבע פעמים בשבוע, וזה שהמצב יחסית סביר. יש תקופות שאני מגיע לטיפול כזה בכל יום", הוסיפה. "חוץ מזה אני מטופלת גם על בסיס חודשי במרפאת כאב בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, כדי להוריד קצת את סף הכאב. יש לי המון המון תרגולים שאני מבצעת, בבית, בבריכות או בחדר כושר. ולצד זה יש גם אימוני ליבה של הקליעה".
יוליה צ'רנוי: "אני מאוד נאמנה לתפקוד שלי כי המטרה שלי זה לקחת את הבן שלי, שהיום הוא בן תשע - ללוות אותו לחופה בהליכה, כמו כל ההורים, ולרקוד בחתונה שלו"
צ'רנוי הדגישה כי אחד מהדברים החשובים ביותר בתור בן אדם עם מוגבלות זה "תחזוקה כוללת של הגוף והנפש". לדבריה, "החיים שלי הם סביב המוגבלות וההתמודדות, זה לגמרי מקיף כל שלב וחלק בחיים. כשאתה נכה בתפקוד גבוה אתה לא לבד בזה. יש קודם כל את המחויבות שלך לתפקוד, אבל גם יש סביבה שצריכה לתמוך בך". היא סיפרה על המטרה ששמה לנגד עיניה, והוסיפה: "אני מאוד נאמנה לתפקוד שלי כי המטרה שלי זה לקחת את הבן שלי, שהיום הוא בן תשע - ללוות אותו לחופה בהליכה, כמו כל ההורים, ולרקוד בחתונה שלו.
6 צפייה בגלריה
"המטרה? ללוות את הבן שלי לחופה - ולרקוד בחתונה שלו". צ'רנוי בתחרות קליעה
(צילום: טל דובי)
6 צפייה בגלריה
"כל נכה מגיע לשלב שהוא שואל 'למה אני?', יש פה המון עבודה נפשית". צ'רנוי
(צילום: אלבום פרטי)
"אם אני לא אטפל בעצמי, אני לא אצליח לא בספורט, לא בעבודה ולא בחיים בכלל", הדגישה צ'רנוי. "יש המון עבודה מנטלית ורוחנית. אני יכולה להעיד על עצמי, אבל לדעתי כל נכה, בין אם הוא נולד ככה ובין אם הוא נקלע למצב, מגיע לשלב שבו הוא שואל את עצמו 'למה אני? למה זה קרה דווקא לי?', ויש פה המון עבודה בפן הנפשי לקבל את המצב - ולהבין שזה החלק שלך בעולם הזה".
"אדם נכה מתמודד בחייו עם עניינים של נגישות פסיכולוגית ונגישות חברתית, זה התמודדות יומיומית - במטרה להיות מאוד שלם עם עצמך ולעבוד על כל הדברים שיכולים להחזיק אותך"
היא הסבירה כי מבחינה מנטלית יש עבודה רבה. "זה תהליך של קבלה עצמית", אמרה. "כשאתה נכה בתפקוד גבוה, ועוד מחליט להיות ספורטאי, אז יש פה התמודדויות נוספות. אדם נכה מתמודד בחייו עם עניינים של נגישות פסיכולוגית ונגישות חברתית, זה התמודדות יומיומית - במטרה להיות מאוד שלם עם עצמך ולעבוד על כל הדברים שיכולים להחזיק אותך. לי יש מערך שלם של אנשי צוות, גם בפן הבריאותי וגם בפן הנפשי, שעובדים איתי ויש לי מאמנת מנטלית בדיוק להתמודדויות האלה".
"להיות הכי טובה שאני יכולה להיות"
צ'רנוי מבהירה שהיא לא רוצה שיתייחסו אליה אחרת בגלל המוגבלות שלה, ומדגישה: "אני לא נכה שמרחמים עליה. אני מאוד יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה, אני מאוד פרפקציוניסטית, ואני לא מתפשרת על פחות מהטופ של הטופ". לדבריה, "להיות ספורטאית פאראלימפית זה חלק ממני, לצד העבודה, המשפחה והחברים. אני בכל חלק בחיים מנסה ושואפת להיות הכי טובה שאני יכולה להיות.
6 צפייה בגלריה
צ'רנוי, ד"ר ראובני וצוות מכון הכאב בבית החולים השיקומי רעות
(צילום: דוברות בית חולים שיקומי רעות)
"הספורט מחזק מאוד את הבן אדם, הנפש שלו - וגם את הסטטוס החברתי", הוסיפה צ'רנוי. "אני מאמינה שכל ילד נכה שיעשה ספורט, ולא משנה איזה ספורט הוא יבחר - זה יפתח לו ביטחון עצמי. ספורט זה בעצם הדרך לחזק את הביטחון והנפש, וכל ילד נכה צריך להיות חשוף לספורט כזה או אחר". היא סיפרה כי לראות אנשים צעירים על הפודיום "זה דבר מחזק", והוסיפה קריאה להורים: "לפעמים צריך לשחרר את הילד ולסמוך עליו. הרבה פעמים הורים של ילדים עם מוגבלויות מגוננים יתר על המידה, ומונעים מהם דברים במקום מסוים. הספורט משחרר, הוא מחזק וזה מאוד חשוב. החלום שלי זה לראות כמה שיותר ילדים בספורט".
"אני לא לבד"
על הטיפולים עם ד"ר אלון ראובני, מנהל מכון הכאב בבית החולים השיקומי רעות בתל אביב, סיפרה כי "מדובר באדם שהוא מעבר לרק רופא. הכרנו לפני כמה שנים, והוא תמיד הפגין אכפתיות ויצירתיות בטיפולים שהם היו מעל ומעבר. הוא מסתכל על הכאב באופן כולל - והוא יודע למצוא את הפתרון".
היא הוסיפה: "ד"ר ראובני התאים לי תוכנית טיפולים שמתאימה לעשייה שלי בצורה הטובה ביותר, וזה פשוט מדהים. אני תמיד אומרת כשאני מתכוננת למשחקים, כשדגל ישראל מונף שם אנחנו מוסיפים לניצחון של המדינה, וכל אנשי הצוות שלי והרופאים - הם חלק מהמאמץ הלאומי פה. אני לא לבד, ואני לא יכולה לעשות את זה לבד. מה שאני עושה וכל ההצלחות שהיו לי הם בעזרת המאמן, הפיזיותרפיסט, רופא הכאב, המאמנת המנטלית - ועוד המון אנשי צוות, וכמובן גם המשפחה, החברים וכל המעטפת, אי-אפשר לעשות את זה לבד".
6 צפייה בגלריה
"כל אנשי הצוות והרופאים - הם חלק מהמאמץ הלאומי". צ'רנוי בביה"ח השיקומי רעות בת"א
(צילום: דוברות ביה"ח שיקומי רעות ת"א)
ד"ר ראובני סיפר כי צ'רנוי מטופלת ברעות כבר כמעט ארבע שנים. לדבריו, "היא סובלת מכאב כרוני ותסמונת כאב, ואנחנו מטפלים בה בשיטה מולטי-דיסציפלינרית. אנחנו עושים לה טיפולי פלזמה, טיפולי בלוקים תחת הדמייה, אולטרסאונד ושיקוף, וכמובן בגלל תסמונת הכאב, שמלווה בעייפות כרונית ומגבלות נוספות, אנחנו נותנים לה אינפוזיות, עירויים של דברים שונים, בהם ויטמינים ומגנזיום".
הוא הסביר כי צ'רנוי מטופלת בשגרה אחת לשבועיים-שלושה, אך לפני תחרויות מגיעה לטיפול "בוסט משולש", שבו למעשה היא מקבלת את שלושת הטיפולים ביחד, PRP, בלוקים תחת שיקוף ועירויים במטרה להגיע לתחרות עם פחות כאבים. "בתחום שלה היא יורה למטרה, וכל העומס נופל בעיקר על כפות הידיים", הסביר ד"ר ראובני. "כיוון שהיא סובלת מעייפות כרונית, אז היא צריכה טיפולים שייחזקו את הגוף שלה.
"לפני התחרויות אנחנו עושים טיפולים בעיקר בכפות הידיים כדי למנוע כאבים", הוסיף. "מדובר בטיפולים מעוררי אנרגיה, וכמות האינטנסיביות שלהם עולה לפני תחרויות. זה קריטי מאוד להעניק לה מעטפת של תמיכה ושיפור גופני לפני התחרות. בסופו של דבר זה מסייע לה להתרכז ולהחזיק את הנשק, בלי זה התחרות תלווה בכאבים ועייפות - וזה ישפיע על התוצאות".
ד"ר ראובני הבהיר כי "אם צ'רנוי לא תבצע את טיפולי התחזוקה באופן שוטף המצב שלה ידרדר, אבל הבוסטרים שניתנים לה לפני התחרויות דוחפים אותה לקצה, לשיא שלה, וזה קריטי מאוד". לדבריו, "כאב מחליש את הגוף ומוריד את הריכוז - והוא משפיע על הכול. ברגע שיש פחות כאבים יש לך יותר סבילות, אתה נח יותר, ישן יותר טוב, ואתה יכול להשתמש באיברים יותר טוב - ואז התוצאה טובה יותר".
