מספר המאומתים לקורונה בישראל הגיע אתמול (ג') לכ-40 אלף, אבל פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, סבור שהמספר הרבה יותר גבוה. "להערכתי, כבר עברנו את 100 אלף הנדבקים ליום", הוא אומר היום (ד') בריאיון לאולפן ynet. "לפי מחקרים שנערכו בלונדון, מספר הנדבקים בכל מדינה גבוה פי שלושה-ארבעה ממספר המאומתים, כך שיכול להיות שאחד מכל 15 אנשים בישראל כיום הוא נדבק ומידבק. בשיא התחלואה יידבקו, להערכתי, שני מיליון ישראלים, ובסך הכול יידבקו בין שניים לארבעה מיליון".
קראו עוד:
כשנשאל פרופ' סגל על לוח הזמנים הצפוי, השיב: "אני מעריך שבתוך שבוע-שבועיים נגיע לשיא התחלואה, ומשם היא אמורה לרדת. יכול להיות שבשבוע הקרוב נגיע למצב שבו אחד מכל עשרה אנשים, אולי אפילו שמונה, יהיה מידבק. המסר הכי חשוב: כמובן, להתחסן, ולצמצם מגעים עד כמה שניתן, במיוחד בקבוצת הסיכון, כי אנחנו רואים עלייה משמעותית בתחלואה הקשה".
פרופ' סגל נשאל לדעתו על הרעיון להטיל הגבלות חדשות, והשיב: "צריך לנקוט פעולות שיהיו יעילות ואפקטיביות. ההתקהלויות והמופעים מהווים אחוז אחד עד שני אחוזים מכלל המגעים במדינה. על מנת להוריד 10% או 20% מהמגעים, צריך לנקוט פעולות מאוד דרמטיות - שלא לומר, ללכת לכיוון של סגר.
"אנחנו מדברים על נגיף שהוא מאוד מידבק ורואים שיאי תחלואה שלא ראינו בגלים הקודמים. אנחנו גם צופים עלייה משמעותית בתחלואה הקשה. קשה לומר בדיוק לאן נגיע, אבל אני מעריך ומקווה שלא נעבור את שיאי התחלואה הקשה שהיו בגלים הקודמים. בגל השלישי היו יותר מ-1,200 חולים קשים בבתי החולים, ואני מקווה שלא נעבור את המספר הזה".
"צריך לנקוט פעולות שיהיו יעילות ואפקטיביות. ההתקהלויות והמופעים מהווים אחוז אחד עד שני אחוזים מכלל המגעים במדינה. על מנת להוריד 10% או 20% מהמגעים, צריך לנקוט פעולות מאוד דרמטיות - שלא לומר, ללכת לכיוון של סגר"
ובתוך כך, חוקרים באוניברסיטה העברית פרסמו גם הם תחזית לגבי מצב התחלואה: להערכתם, בעוד כשבועיים צפוי שיא של בין 800 אלף לשני מיליון חולי קורונה פעילים בישראל, לצד 1,000 עד 2,000 מאושפזים במצב קשה - שניים עד חמישה אחוזים מהם ילדים עד גיל 11. הם הוסיפו כי בין ה-25 ל-30 בינואר התחלואה צפויה להתחיל לרדת.
לפי החוקרים, "עומסי התחלואה הגבוהים צפויים ליצור עומס גבוה על המשק ומערכת הבריאות". הם המליצו על הגבלת התקהלויות, לצד טיוב ההנחיות בנושא בדיקות האנטיגן וכן ייזום מבצעי סקר שיסייעו בצמצום קצב ההדבקה והקטנת העומס הנקודתי.
"אף מדינה לא מצליחה למנוע את גלי התחלואה האלו באומיקרון", הוסיף פרופ' סגל, "אבל אפשר להוריד את מספר החולים הקשים. זה הזמן לעבור לעבודה מהבית ולצמצם עד כמה שניתן את הפעילויות ואת המפגשים. זה הזמן להיזהר. זהירות יכולה להוריד משמעותית גם את התחלואה הקשה. זאת לא גזירת גורל".
שלוש מחלקות קורונה בשלושה בתי חולים: "כל המחוברים לאקמו - לא מחוסנים"
עוד התראיינו לאולפן מנהלי מחלקות הקורונה, ולדבריהם התמונה היא חד-משמעית: "החולים הקשים הם הלא-מחוסנים, כל מי שמחוסן יש לו מחלה קלה", מעיד פרופ' יעקב ג'ריס, מנהל מחלקת קורונה בבי"ח איכילוב, שנפתחה לפני שבוע.
שלא כמו בגלים הקודמים, פרופ' ג'ריס אומר כי הפעם הפרופיל האשפוזי במחלקה שונה מהותית: "רוב המאושפזים במחלקה בגל הנוכחי הם חולים עם מחלה אחרת, כמו אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות או אי ספיקה נשימתית, ויש להם קורונה. מאושפזים בגלל מחלת קורונה עם פגיעה ריאתית, שצריכים טיפול לזה, הם מעטים יחסית".
במחלקת הקורונה של ביה"ח וולפסון אושפזו אתמול עשרה מטופלים חדשים, ומנהל המחלקה, ד"ר ישראל גרינבלט, מדווח על מצב דומה: "רוב המטופלים הם לא חולי קורונה טיפוסיים אלא חולים שבמרכאות כפולות נדבקה אליהם הקורונה. רוב החולים הם חולים קלים שאנחנו משתדלים להחזיר לקהילה בשביל לא ליצור את העומס בבית החולים. לחולים הקשים יותר, אנחנו ממליצים מאוד לקבל את התרופות נגד הקורונה, במיוחד הפקסלוביד, היא בפירוש עובדת".
בביה"ח סורוקה המצב מעט שונה. פרופ' לאוניד ברסקי, מנהל פנימית וקורונה בבית החולים, מספר כי במחלקת קורונה פנימית מאושפזים 20 חולים, 13 מהם המצב קשה, ועוד ארבעה בטיפול נמרץ קורונה. "מה שאופייני לדרום, זה שעדיין הדלתא נמצאת כנראה במקום מאוד מכובד באוכלוסייה הבדואית ויש לא מעט חולים עם דלתא, כך שאנחנו מקבלים לא מעט חולים עם תמונה קלינית של קורונה אמיתית".
כמה חולים מחוסנים מחוברים במחלקות שלכם כרגע לאקמו?
פרופ' ג'ריס: "אפס".
ד"ר גרינבלט: "אני חוזר על אותו מספר, אפס"
פרופ' ברסקי: "אצלנו יש חולי אקמו בטיפול נמרץ בלבד, כרגע אין לנו אקמו במחלקה".
ויש גם תרופות חדשות לקורונה, שעשויות לשנות את כללי המשחק: