רינאט זופריק במחלקה לשיקום
(צילום: אורן יזרעאל)
"התעוררתי מהניתוח ושמעתי פיצוצים, נבהלתי ופחדתי. הייתי מבולבל ולא הבנתי מה הולך לקרות. רציתי הביתה", כך מתאר רינאט זופריק (13) מקייב את הרגע שבו התעורר מניתוח גב מורכב שעבר, ביום שבו פרצה המתקפה הרוסית באוקראינה. את יום הולדתו ה-13 הוא חגג בחודש אפריל האחרון, במחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית.
קראו עוד:
אימו של זופריק, ילנה, לא תיארה לעצמה שכך תיראה ההתאוששות של בנה. ב-23 בפברואר השנה, יום לפני שפרצה המלחמה באוקראינה, עבר זופריק ניתוח מורכב בעמוד השדרה, במשך שמונה שעות בבית החולים בקייב. בארבע לפנות בוקר כבר החלה המהומה. "זה היה מאוד מפחיד. לא הבנו בהתחלה מה עושים ולאן הולכים היה בלגן וכולם רצו מסביב. ביום השני התחילו להפגיז קרוב. שמענו את הפיצוצים ולא יכולנו לרדת למרתף".
זופריק נולד עם בעיות בריאותיות ועיכוב בהתפתחות. "הכול היה אצלו מאוחר יותר, גם להחזיק את הראש וגם לשבת", מספרת אימו. "בגיל ארבע כבר הייתה לו עקמת והוא התחיל ללכת עם מחוך".
כשהיה בן תשע גילו הרופאים שיש לזופריק גידול בעמוד השדרה. את הניתוח הראשון הוא עבר בקייב ב-2019 ולאחריו החלה להתפתח אצלו עקמת שהחמירה עם הזמן. "בשלב מסוים הוא בקושי הצליח לרוץ כמו ילדים רגילים, כפי שעשה כשהיה קטן, וכבר היה לו גם קשה יותר ללכת, אז לפני שנה הוא עבר ניתוח נוסף בעמוד השדרה לטיפול בעקמת".
הניתוח השלישי היה, כאמור, יום שלפני תחילת המלחמה באוקראינה. בעקבות הקרבות החליטו להעביר אותם לבית חולים אחר במריופול, אבל גם שם זופריק לא היה בטוח, בשל החשש שבית החולים יופגז. "לא יכולנו לחזור הביתה", מספרת ילנה. "כל הזמן הזה רינאט היה בשכיבה בגלל הניתוח. הוא לא ידע איך ולאן נוסעים והוא פחד לנסוע כי הוא היה מוגבל בתנועה. ניסיתי להרגיע אותו, הוא היה גיבור". אחרי כמה ימים נוספים עברו רינאט ומשפחתו למערב אוקראינה, כשזופריק שכוב כל זמן הנסיעה על רצפת הרכב. הם שהו אצל משפחה שאירחה אותם מספר ימים.
מאוקראינה לשניידר
ביום התשיעי לניתוח ילנה ראתה פוסט ברשתות החברתיות על קבוצה של ילדים, חולים אונקולוגיים מבית החולים בקייב שם נותח בנה, שמתארגנת לטוס לטיפול בבית חולים בישראל – וביקשה לצרף את בנה לקבוצה.
זה היה מבצע חילוץ פורץ גבולות. צוות של מרכז שניידר לרפואת ילדים יצא לגבול רומניה-אוקראינה, במטרה לחלץ ולהביא ארצה עשרה ילדים החולים במחלות מורכבות, שנזקקו לטיפול רפואי דחוף ומציל חיים. "כשראיתי את הפוסט על הקבוצה לישראל לא האמנתי שזה יקרה, שזה בכלל אפשרי", אומרת האם.
מבצע החילוץ מאוקראינה
(צילום: סטס קופולו)
הצוות הרפואי כלל שני רופאים ושתי אחיות דוברי השפה: פרופ' עירית קראוזה, מנהלת מחלקת ילדים ג'; ד"ר אביחי וייסבך, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ; יוליה ניקיטין, אחות במחלקת ילדים ג'; ונטליה סירוטה, אחות טיפול נמרץ. המבצע, בשיתוף משרדי הממשלה, בהם משרד החוץ ומשרד התחבורה, התאפשר הודות לעשרות אנשים פרטיים וחברות שנרתמו על מנת להוציאו לפועל.
בסוף חודש מרץ הגיע הצוות לגבול רומניה ונפגש עם הילדים ובני המשפחה המלווים, שהגיעו אחרי 40 שעות בדרכים מאזורי הקרבות, ביצע הערכה קלינית ראשונית במקום, והעלה אותם עם הציוד הרפואי הנדרש על טיסה לישראל.
בין הילדים שהגיעו למחלקה לרפואה דחופה של מרכז שניידר, היו כאלו שנזקקו לטיפולי דיאליזה או לטיפולים במחלת הסרטן, ומשם השתבצו למחלקות השונות. ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, סיפרה: "צוות בית החולים מרגיש חובה מוסרית לעזור לכל הילדים באשר הם, ואנחנו עושים כל מאמץ על מנת לדאוג לצורכיהם הפיזיים והרגשיים כאחד".
לחזור לצייר ולבנות בלגו
עם הגעתו של זופריק לשניידר, נמצא כי יש צורך לטפל בהשלכות הנוירולוגיות של הגידול הראשוני, שנבעו מהטיפולים ומהניתוח שעבר. הוא הועבר לשיקום במחלקת הילדים והנוער של לוינשטיין כשהוא סובל מחולשה ומתנייד בכיסא גלגלים. שם הוא מקבל עדיין טיפול רפואי, סיעודי, פיזותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי וגם נמצא במרכז החינוכי-שיקומי.
"רינאט הגיע אלינו בסוף חודש מרץ על כיסא גלגלים והיה צריך עזרה בכל דבר, אם זה במקלחת ועוד. יש לו החמרה בהליכה, במוטוריקה ובתחושת המצב שזו התחושה האחראית על איך שאנחנו מזהים את הגוף שלנו במרחב", מסביר ד״ר האשם חליפה, הרופא שמטפל בזופריק במחלקה לשיקום ילדים ונוער של לוינשטיין.
"רינאט הגיע אלינו בסוף חודש מרץ על כיסא גלגלים. היום הוא כבר הולך עם הליכון. התאמנו לו נעל אורתופדית מיוחדת שקיבל בתרומה ונותנת לו יציבות. הוא מצליח להתלבש לבד, יש לו שיפור ברגליים, התאמנו לו גם מכנסיים מיוחדים שמאפשרים לו להרגיש את הגוף יותר טוב"
בלוינשטיין עובדים עם זופריק על משטחים שונים ומתרגלים את המנח כדי לשפר אצלו את התחושה ברגליים ולטפל בוויסות החושי. "היום הוא כבר הולך עם הליכון. התאמנו לו נעל אורתופדית מיוחדת שקיבל בתרומה ונותנת לו יציבות. היום הוא מצליח להתלבש לבד, יש לו שיפור ברגליים, התאמנו לו גם מכנסיים מיוחדים שמאפשרים לו להרגיש את הגוף יותר טוב. יש שיפור משמעותי. אנחנו מספקים לו שיקום מקסימלי כדי שיוכלו להיות עצמאי ובתפקוד כמו כולם. כך שהלקויות שיש לו לא יגרמו לו למוגבלות", מסביר ד״ר חליפה על הטיפול.
טניה קרוליצקי, מרפאה בעיסוק במחלקה לשיקום ילדים ונוער, מוסיפה: "בריפוי בעיסוק אנחנו עובדים עם רינאט בעיקר על חיזוק הידיים, שנחלשו עקב מצבו הרפואי והניתוחים שעבר. המטרה היא שיוכל להיות כמה שיותר עצמאי בתפקודי היום-יום וליהנות מפעולות כמו כתיבה, ציור, שהוא אוהב מאוד, והרכבת דגמי לגו מורכבים, בדומה לשאר הילדים בגילו. תוך כדי התרגולים, רינאט מספר לי על חייו באוקראינה, המדינה ממנה עליתי כשהייתי קטנה, ואפילו מלמד אותי לדבר אוקראינית".
יהלומה פדידה, הפיזיותרפיסטית האחראית במחלקה לשיקום ילדים ונוער: "רינאט הגיע למחלקה בכיסא גלגלים כשהוא מסוגל ללכת עם הליכון אמות למרחק של עשרה מטרים בלבד, בשל עייפות גדולה. בהדרגה, הוא השתפר בסיבולת ובתפקוד. רינאט נער נבון, משתף פעולה באופן מלא ומתרגל גם מעבר לשעות הטיפול על מסילת הליכה, עמידון או פדלים".
במרכז הרפואי גילו כי זופריק סובל גם מבעיה של שליטה בסוגרים, מה שהקשה עליו להרגיש עצמאי. "עד היום אף אחד לא בדק לו את מערכת השתן והעצבים שמושפעת מחוט השדרה", אומר ד״ר חליפה. "הוא היה יכול להיות בסכנת חיים כי לא הסתכלו על הכליות שלו. השלפוחית שלו הייתה כל הזמן מלאה ולא מתרוקנת וזה היה יכול לפגוע בכליות. עוד כמה שנים הוא היה יכול לפתח אי ספיקת כליות".
רינאט זופריק: "אני לא יודע איך לתאר את ההרגשה, אני מאוד מתגעגע וזה לא משנה באיזה מצב אני אהיה - אני אחזור הביתה"
היום, כשהוא כבר עמוק בתהליך השיקום, זופריק ממשיך גם לנהל חיי שגרה בבית החולים, המרכז החינוכי-שיקומי בלוינשטיין מאפשר לילדים המאושפזים בו המשך התפתחות מיטבית, באמצעות שמירה על הרצף החינוכי במהלך תקופת האשפוז, תוך התייחסות לצרכים הקוגניטיביים, הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. הפעילויות הלימודיות, החינוכיות ותוכניות ההעשרה בבית הספר, נועדו לעזור לילדים להתמודד עם מצב של חולי ושיקום מתמשך. באמצעות חיזוק ושיקום המיומנויות שנפגעו, חיזוק הביטחון העצמי, קבלת השונות וחזרה לתפקוד תקין ככל שניתן.
"במסגרת האשפוז בלוינשטיין, רינאט לומד במרכז החינוכי-שיקומי הפועל כחלק אינטגרלי מהמחלקה לשיקום ילדים ונוער", מסבירה דפנה מנס, מנהלת המרכז החינוכי-שיקומי בלוינשטיין. "עם קבלתו אלינו, בנינו לרינאט תוכנית לימודית המותאמת אישית לתפקודו ולרמתו ובהתאם לנלמד בבית ספרו שבאוקראינה. בנוסף, רינאט שומר על קשר עם המסגרת החינוכית שממנה הגיע באמצעות הזום ומשתתף בשיעורים הנלמדים עם כל חבריו בכיתת האם".
זופריק צפוי להיות בשיקום בישראל חודש נוסף ולהמשיך גם באוקראינה. "הילד ברח מארצו ואני חושב שהייתה לו הזדמנות טובה להשתקם אצלנו ולדעתי נוכל לעזור לו לשפר את התפקוד שלו", מסכם ד"ר חליפה. "אם הוא לא היה עובר תהליך שיקום, מצבו היה מחמיר אף יותר. הוא ילד מאוד חזק נפשית, נבון מאוד ואופטימי. אנחנו נותנים לו את הכלים להתמודד עם המגבלה לאורך חייו".
האם ילנה לא מסתירה את ההתרגשות שלה מההתגייסות וההירתמות לטובת בנה, החל מצוות החילוץ, דרך בית החולים שניידר ועד למרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, שהפך להם לבית בתקופה האחרונה.
"אני לא יודע איך לתאר את ההרגשה", אומר רינאט, שמחכה כבר לרגע שבו יוכל לחזור לביתו ואולי אפילו לרוץ שוב, כמו כולם. "אני מאוד מתגעגע וזה לא משנה באיזה מצב אני אהיה - אני אחזור הביתה".
