מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר הותירה מדינה שלמה במשבר. לא פחות מכך, מדובר באירוע חסר תקדים בישראל מבחינת כמות הנפגעים הגדולה שעומדת על עשרות אלפים, והן מבחינת אופי הפגיעות השונות. בדיון מעקב שנערך השבוע בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי נחשפו פערים משמעותיים בטיפול בשורדים ובמשפחותיהם. שורדי הטבח ובני משפחותיהם הביעו תרעומת ותסכול מהמצב הקיים.
רוני כץ, אם לשניים ששרדו את הטבח, שנסעה להחזיר את בנה מתאילנד לאחר התקף פסיכוטי שעבר שם, סיפרה מדם ליבה: "לא הכירו בנו כנפגעי פעולות איבה. ניגשתי לרווחה ביישוב שלי ואני לא היחידה, יש כל כך הרבה הורים כמוני שעזבו מקומות עבודה, שומרים על הילדים כדי שלא ימותו. אני רועדת פחד מוות, אני לא ישנה בלילות, שמתי בייבי סנס מתחת למיטה שלו. אני פוחדת לצאת מהבית". צפו בדבריה של כץ בדיון:
רוני כץ אימו של שורד מסיבת נובה בוועדה לענייני ביקורת המדינה
(צילום: דוברות הכנסת)
על רקע דברים אלה, ynet עושה סדר בזכאויות, בסכומים ובדרכי השיקום לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, וכן למשפחות שכולות ומשפחות הנעדרים והחטופים שהוחזרו מהשבי. כך תוכלו למצות את כל הזכויות שמגיעות לכם.
שלומי מור, המשנה ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, מסביר שכל הזכויות של נפגעי המלחמה זהות לאלה של חיילי צה"ל ומשפחות השכול. "במקרה זה הזכאויות על פי חוק הן אותן זכאויות, אך מי שמטפל בהן הוא הביטוח הלאומי", הוא אומר, "לשם כך פעלנו גם לשם הנגשת המידע, בין אם באמצעות חוברות זכויות דיגיטליות ופיזיות, אתר ייעודי שניתן להיכנס אליו ולעבור על הזכאות שלך, כולל מחשבונים פרטניים של זכויות, ובין אם זה קו חירום למתן מענה מיידי וסיוע בזכויות המגיעות לתושבי מדינת ישראל - 02-6269999. עשינו עבודה רבה כדי להגיע לאוכלוסייה, ואת התוצאות אנחנו רואים גם בנתונים וגם בתשלומים".
נפגעי פעולות האיבה
"7 באוקטובר לא היה סתם עוד אירוע מבחינת ביטוח לאומי. הוא היה 'גיים צ'יינג'ר', לא רק מבחינת כמויות הנפגעים, אלא גם מבחינת מורכבות הפגיעות, ודברים שביטוח לאומי היה צריך לתת להם מענה בפעם ראשונה", מסביר מור. "עד 7 באוקטובר דיברנו על 9,000 נפגעי פעולות איבה, ומ-7 אנחנו מדברים על עוד 65,000 נפגעי פעולות איבה – רובם אמנם בנפש, אבל מדובר בפגיעה שיכולה ללוות את האדם ולהשפיע באופן משמעותי ביותר על התפקוד שלו לאורך הרבה מאוד שנים".
8 צפייה בגלריה
עשרות אלפים הצטרפו למעגל נפגעי פעולות האיבה. צומת באזור שדרות ב-7 באוקטובר.
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
לפי מור, כל נפגע פעולות איבה שנקבעו לו אחוזי נכות זכאי למעטפת מלאה של טיפולים בגין פגיעותיו. "אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לפשט את התהליך עבור הנפגעים", הוא מציין, "פעם כל התהליך הזה היה מחולק לשלבים, עכשיו הבירוקרטיה מאוד התקצרה".
בביטוח לאומי מסבירים שכדי להבטיח את הסיוע המתאים ביותר לעשרות אלפי הנפגעים, הם מתבססים על מידע רפואי קיים. אין צורך לשחזר את מה שקרה, אלא לספק להם את המידע הבסיסי כדי להתאים את העזרה. "למשל, אנחנו יודעים שיש חשש מהגעה פיזית לוועדה רפואית, ולכן אנחנו מאפשרים לנפגעים לבחור את הדרך שהכי מתאימה להם", אומר מור. "אם מישהו רוצה להגיע פיזית, שיראו אותו ואת מצבו – אפשרי, אם הנוכחות בוועדה מלחיצה אותו או אותה - יש אפשרות לקיים ועדה על בסיס מסמכים רפואיים, או להיות במקום שבו מרגישים בטוחים ולנהל את הוועדה באופן דיגיטלי בווידאו צ'אט".
הוא מוסיף: "הוועדה הרפואית היא הליך קריטי להמשך הסיוע, כיוון שמעבר לאפשרות לקצבה היא מאפשרת סיוע וליווי מעתה ולאורך כל החיים שניתן להסתמך עליו, ומשם כבר ניתן להתחיל את הטיפול. חשוב לנו להתאים את הטיפול לפגיעה, כי כל אדם הוא אדם ומלואו וכל פגיעה היא אירוע: יש פגיעה נפשית, יש פגיעה פיזית, יש פגיעה פיזית או נפשית חמורה, ויש שילוב של השניים. הכול יכול לקרות".
שלומי מור מביטוח לאומי: "כאשר אדם מוכר כנפגע פעולות איבה, בשלב הראשון נבחנת זכאותו לתגמול טיפול רפואי. מדובר בתגמול שניתן לו בהתבסס על העובדה שהוא צריך להיות בטיפול רפואי, להחלים והוא אינו מסוגל לעבוד. זה אומר שבחודשים הראשונים, עוד לפני שנקבעים לו אחוזי הנכות, עומדת לרשותו גמלה המסייעת בתגמול שוטף"
"מדובר בכל הטיפולים הרלוונטיים לאדם ולפגיעתו, ללא יוצא מהכלל. החל כמובן מהאשפוז הראשוני, ובהמשך בניתוחים או טיפולים שוטפים דרך קופות החולים, וכלה בטיפול נפשי", אומר מור ומפרט: "כאשר אדם מוכר כנפגע פעולות איבה, בשלב הראשון נבחנת זכאותו לתגמול טיפול רפואי. מדובר בתגמול שניתן לו בהתבסס על העובדה שהוא צריך להיות בטיפול רפואי, להחלים והוא אינו מסוגל לעבוד. זה אומר שבחודשים הראשונים, עוד לפני שנקבעים לו אחוזי הנכות או שהוא מגיע לוועדה רפואית, עומדת לרשותו גמלה המסייעת בתגמול חודשי שוטף.
"נפגע שלא עבד קודם פגיעת הטרור יקבל סכום שלא יפחת מ-7,000 שקלים, ואם עבד – התשלום יהיה ממוצע של שלוש המשכורות האחרונות. החלק הזה הוא אינדיבידואלי לכל נפגע איבה ויכול להמשיך תקופה מסוימת - כל עוד הנפגע עדיין נמצא בשלב הטיפול הרפואי ואין לו יכולת לחזור לעבודתו ולהשתכר".
שלומי מורצילום: דוברות ביטוח לאומיבשלב השני יגיע הנפגע לוועדה רפואית שבה ייקבעו אחוזי הנכות. "זו ועדה רפואית שנדרשת לפי חוק, בדומה למשרד הביטחון, אך אנו מודעים לרגישויות ועושים הכול כדי להקל על התהליך המחויב למציאות", מוסיף מור, "תפקיד הוועדה הוא לקבוע את אחוזי הנכות, פיזיים או נפשיים, לפי החוק 10%-19% נכות מזכים במענק חד-פעמי בגובה של בין 225,000-59,000 שקלים, ומי שנקבעו לו 20% אחוזי נכות ומעלה יהיה זכאי לקצבה שוטפת: נפגעים המוכרים ב-20% נכות יקבלו קצבה של כ-1,100 שקלים לחודש, ומי שהוכר עם 100% נכות יקבל כ-5,500 שקלים מדי חודש. בנוסף, על קביעת הנכות מתווספות הטבות, סיוע גם בשווי ערך כספי לא מבוטל וכן ליווי וזכאות לשיקום מקצועי, בהתאם לסוג הפגיעות וחומרתן".
הוא מוסיף: "מי שלא יכול לחזור למקום עבודתו זכאי לשיקום מקצועי שבמסגרתו ניתן לממן לימודים או הכשרות מקצועיות כאלה ואחרות. במקרים מסוימים אנחנו מממנים שכר לימוד אוניברסיטאי. מעבר לכך ישנן זכאויות בכל מיני אספקטים נוספים: לדוגמה, מי שיש לו 50% נכות ומעלה זכאי לסיוע ברכישת רכב. יש סיוע בדיור וכן סיוע משפחתי במקרים שבן המשפחה לא יכול לסייע, ועוד. אני ממליץ להיכנס לאתר הביטוח הלאומי וכן לחוברות הזכויות הדיגיטליות שלנו שם אנו מעדכנים את גובה הזכויות ותנאי הזכאות כך שכל המידע מונגש לנוחיותו של מי שנפגע באופן הנהיר ביותר".
בהקשר של הטיפול הנפשי, אומר מור כי אופי אוכלוסיית הנפגעים דרש מהם לעשות גם התאמות בנושא זה. "חשוב להבין כי מדובר בסוג חדש של אנשים, המון חבר'ה צעירים שלעתים פחות מדבר אליהם לשבת מול הפסיכיאטר. יותר מדברים אליהם טיפולים אלטרנטיביים כמו טיפול באמצעות חקלאות או אומנות – כלים שמאפשרים להם לטפל בטראומה באופן אחר. מסיבה זו הרחבנו את הטיפולים לא רק לטיפולים פסיכיאטריים רגילים". בהתאם לכך, מציין מור כי גם בני המשפחה של נפגעי נפש זכאים לטיפול. "אם יש מישהו שמוכר כנפגע נפש, התובנה היא שהדבר משפיע גם על בני משפחתו, כך שגם הילדים, ובני ובנות הזוג זכאים לטיפול פסיכיאטרי מביטוח לאומי".
8 צפייה בגלריה
נציגי ביטוח לאומי מסייעים במיצוי זכויות באירוע של שורדי הנובה
(צילום: דוברות ביטוח לאומי)
משפחות השכול
אוכלוסייה שלמה נוספת שזכאית לתגמולים מביטוח לאומי היא משפחות השכול, שלמרבה הצער גדלו באופן משמעותי מאז תחילת המלחמה. "רק בשביל הפרופורציות, תוך ימים מעטים אנו מטפלים בעוד 693 הורים שכולים, עוד 177 אלמנות, עוד 631 יתומים, ו-1,355 אחים שכולים", מפרט מור. "כל האוכלוסייה הזאת – הורים, אלמנות, יתומים, אחים – זכאית למענה, ולצערנו מתווספים אליה עוד ועוד משפחות".
מדובר, כאמור, במצב מורכב מאוד. "בדרך כלל כשאנחנו פוגשים בעולם האזרחי את נפגעי פעולות האיבה ופצועי המלחמה אנחנו רואים סיפורים של משפחות שלמות עם מורכבויות אנושיות אחרות ממה שהכרנו. למשל אדם שהוא גם אח שכול והוא גם נפגע איבה בעצמו, כי הוא גם הלך לחפש את אחיו, והפך לנפגע טראומה. או במקרים שבהם, חלילה, יש כמה בני משפחה שנספו – הסבתא, הדוד, האח. יש פה מורכבויות משפחתיות-רפואיות שטרם הכרנו. לא חושב שבעולם הכירו דבר כזה".
"ברגע שקיבלנו מכוחות הביטחון את הידיעה שבן המשפחה נפל, מיצינו את הזכויות של המשפחה באופן אוטומטי באמצעות מאגרי המידע שלנו. העברנו לאלמנות את כל הזכויות שלהן: הן לא נדרשו להגיש תביעה, וכמובן שהן מלוות עד יום זה על-ידי עובדות סוציאליות שלנו לכל דבר ושאלה", מספר מור.
"המלחמה הציפה מורכבויות חדשות שגרמו לנו להבין שחייבים לתת להן מענה. החוק של צה"ל, שעליו אנו מתבססים, לא ידע להתמודד עם המורכבות הזאת", מרחיב מור. "הביטוח הלאומי, בין אם באמצעות פרשנות שלו ובין אם ועדות שהקים בנושא, עשה ניסיון בכל מקום שאפשר לתת מענה ייחודי גם בסיטואציות לא נורמליות, כמו לדוגמה במקרה שבו אם נהרגה והאחות שלה מטפלת בילדים קטינים או בגירים ולקחה אותם תחת חסותה. היא לכאורה לא זכאית לכלום לפי החוק הקיים, אבל היא מטפלת בהם".
עוד אחת מהאוכלוסיות שאותן מונה מור היא אוכלוסיית היתומים. "זו קבוצה שעד היום החוק נתן לה מענה לא מאוד רחב. ככלל, הם קיבלו קצבאות עד גיל 22 ולא ממש ניתן להם מענה ייעודי. אנו יודעים שיש ניסיון לקדם הצעה שתרחיב את הזכאויות שלהם גם באופן אישי – אפילו בטיפולים, וגם עם תגמולים כספיים בגילים יותר מאוחרים והביטוח הלאומי בעד קידום שינוי חקיקה עבורם. אין לי ספק שאם עכשיו נקפוץ בזמן חצי שנה קדימה נראה ש-7 באוקטובר הביא לשינוי דרמטי במה שניתן להם לעומת המצב של לפני המלחמה. אלה בהחלט אוכלוסיות שהפוקוס הוא עליהן עכשיו".
שלומי מור, היועץ המשפטי של ביטוח לאומי: "אנשים נוכחים דיגיטלית, שהיו ב-7 באוקטובר עם היקרים שלהם בטלפון במשך כמה שעות עד שהם שמעו שהוא נרצח - אין לי ספק שהם נפגעו מבחינה נפשית, אלא שהחוק ומשרד הביטחון לא מכיר בהם היום בהקשר הזה. יש מענה חסר ונדרש לראות איך נותנים מענה למעגלים היותר רחבים האלה"
לצד כל זאת, יש גם מי שהחוק טרם נתן להם מענה. "נושא שדובר עליו רבות הוא אנשים ממעגל שני ושלישי שהיו נוכחים דיגיטלית", מסביר מור, "אנשים שהיו ב-7 באוקטובר עם היקרים שלהם בטלפון במשך כמה שעות עד שהם שמעו שהוא נרצח. אין לי ספק שהם נפגעו מבחינה נפשית, אלא שהחוק ומשרד הביטחון לא יכול להכיר בהם ולא מכיר בהם היום בהקשר הזה. חסר מענה ונדרש לראות איך נותנים מענה למעגלים היותר רחבים האלה. משרד האוצר הקים ועדה שנועדה לבחון את כל הסיטואציות החריגות האלה, ומסקנותיה אמורות להיות מוגשות בזמן הקרוב".
לפי מור, משפחות שכולות (אלמנות/ים/ידועות/ים בציבור/הורים שכולים/יתומים/ות/ארוסות/ים) זכאיות לסל של הטבות. "ראשית מדובר בזכאות לקצבה חודשית שוטפת, כך למשל זכאים הורים שכולים לקצבה בסך 8,200 שקלים. אם ההורים פרודים יקבל כל אחד 6,600 שקלים. אלמנ/ה/ידוע/ה בציבור זכאי/ת לקצבה שוטפת בהתאם למספר היתומים שנמצאים בחזקתה/ו (עד גיל 22). למשל, אלמנה עם יתום אחד זכאית לקצבה שוטפת בסך של 12,300 שקלים. אלמנה עם 7 ילדים ומעלה - קצבתה החודשית תגיע ל-22,500 ש"ח. יתומים שאינם נמצאים בחזקת ההורה זכאים לקצבה נפרדת (יתום עצמאי) - בסך של כ-5,500 שקלים. מי שטרם נישאו, אך היו מאורסים - זכאים לקצבאות כשל אלמנה ללא ילדים למשך חמש שנים מיום הפטירה - כ-9,900 שקלים".
מעבר לכך, למשפחות השכול מוענקות הטבות ומענקים שונים. השתתפות בהוצאות אבל בסך של 8,000 שקלים. סיוע ראשוני בעקבות התאלמנות בסך של 5,700 שקלים. נשיאה בעלות הבאת בני משפחה שכולים מחו"ל, הסעות לאזכרות בבית העלמין, השתתפות בהוצאות הקבורה בסך של כ-12,500 שקלים, וסיוע ברכישת חלקת הקבר.
בנוסף, ניתנים מענקי הנצחה, השתתפות בהוצאות אזכרה, השתתפות באחזקת מקום הקבר, מענק הבראה שנתי של כ-3,700 שקלים (לאלמנות/ים/הורים שכולים), וסיוע ברכישת רכב, בלימודי נהיגה או ברכישת קלנועית אם יש בעיית ניידות בריאותית.
"יש גם סיוע ליתומים, להורים שכולים, ולבני זוג שהתאלמנו במענקים לרכישה או החלפת דירה, שיפוצים, הלוואות או עזרה בשכר דירה", מוסיף מור, "אם ההורים השכולים, היתומים או בני הזוג הגיעו למצב בריאותי כרוני – הביטוח הלאומי עשוי לתת מענים ועזרה והשתתפות בייעוץ רפואי, תרופות, החלמה אחרי אשפוז ואף סיוע במצבים של טיפולי פוריות או פונדקאות.
8 צפייה בגלריה
תופסים מחסה באזעקה במהלך הלוויה. העורף האזרחי ספג מכה במלחמת חרבות ברזל
(צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)
"לאחים השכולים, בהתאם כאמור לגיל שקבוע בחוק, יש אפשרות לקבל מימון לשיעורי עזר, מענק שכר לימוד או השתתפות בשכר לימוד אוניברסיטאי או לימודי מקצוע. ליתומים יש אפשרות להשתתפות בלימודים, חוגים, מימון אבחון לקויות למידה, הכשרה מקצועית והשכלה וכן מענקי בר/בת מצווה, חתונה ולידה".
חטופים ומשפחותיהם
הקבוצה השלישית היא קבוצת החטופים ובני משפחותיהם. "פה מדובר בשדה לא חרוש", מציין מור, "מדובר באוכלוסייה שהחוק במדינת ישראל לא ידע להתמודד איתה עד כה. לא היה דבר כזה. במקרה זה, היה שינוי חקיקה מהותי וקריטי בחודשים הללו והייתה תמיכה מאוד משמעותית במשפחות החטופים מבחינת הביטוח הלאומי:
"עוד בטרם כל שינויי החקיקה שהתווספו, נתנו להם (במסגרת הסדר מול אוצר המדינה) את הזכויות שניתנו למשפחות שכולות – כלומר, הם קיבלו גם את הקצבאות השוטפות וגם מענק משפחתי רבעוני של 90,000 שקלים. אלו, בתוספת קצבאות שוטפות לפי הרכב משפחה, יכולות להגיע עד ל-200,000 שקלים, שנועדו לסייע להם בכל ההוצאות הכרוכות בהשבת החטוף".
מור מסביר כי המשפחות זכאיות למעטפת זאת עד השבת החטוף. "אם אנחנו יודעים שהאהוב שלך נפטר אך הוא עדיין מוחזק בשבי, המצב שלך עדיין לא מאפשר לך לחזור לשגרה רגילה. החוק נותן מענה לסיטואציה והסיוע ממשיך עד השבת החטוף ארצה. מדובר כאן במצב חדש של "שכול עמום" אשר לא מסתיים לאחר שבעת ימי השבעה וגם לא לאחר שבעה חודשים. משפחות החטופים נמצאות במצב נפשי קשה שלא מאפשר חזרה לשגרה. מדובר בפגיעה שהיא תפקודית, נפשית ורפואית, ואנחנו כמובן מלווים אותם וממשיכים לטפל בהם".
ולמה זכאי חטוף ששב הביתה?
"ישנם שני חוקים העוסקים בחטופים – חוק נפגעי פעולות האיבה, וחוק פדויי השבי וחטופים ששוחררו. החטופים ששוחררו זכאים לזכויות מכוח שני החוקים", מסביר מור. "ראשית, חטופים שחזרו זכאים לזכויות השוות למי שנקבעו לו 50% נכות, וזה מבלי להגיע לוועדה רפואית. 50% נכות אלה מזכים בקצבה חודשית של כ-2,750 שקלים ובסל ההטבות של מי שנקבעו לו 50% נכות נפשית. מעבר לכך, מכוח חוק פדויי השבי וחטופים ששוחררו זכאים החטופים ששבו לתגמול ייחודי נוסף בגובה 3,300 שקלים. זאת אומרת שיחד הם מקבלים קצבה שוטפת מבלי לגשת לוועדות של כ-6,000 שקלים".
הוא מוסיף: "בנוסף, קיבלו החטופים ששבו עם חזרתם מענק חד פעמי בגובה 50,000 שקלים כדי להתאקלם ולהתאושש, ובשלוש השנים הראשונות מיום חזרתם הם זכאים למעטפת טיפול רפואי כוללת שלא רק נוגעת לפגיעות שנוצרו להם בעקבות החטיפה, אלא לכל ליקוי שהיה להם גם לפני שנחטפו ושאינו קשור לחטיפה. זאת מתוך ההבנה שהטראומה שהחטוף עבר משפיעה עליו בכל האספקטים ויש חשש מהחמרות כאלה ואחרות, ולכן הם זכאים לטיפול הוליסטי ומקיף למשך שלוש שנים. צריך לזכור שהמשמעות של קביעת 50% נכות באופן מיידי מקנה להם את כל הזכויות שציינו עד כה לנפגעי איבה, הכוללות מימון והשתתפות בטיפולים רפואיים, אלטרנטיביים, לימודים, הכשרות מקצועיות, שיקום, סיוע ברכב, בדיור וכיוצא בזה".
ממרכזי חוסן עד לקבוצות טיפוליות לאימהות שכולות
"מרכזי חוסן" הוא מושג שנשמע לא מעט מאז תחילת המלחמה בהקשר של טיפול בפגיעות נפשיות. עם העלייה הגדולה בביקוש לטיפול נפשי בקרב אזרחי המדינה בעקבות המלחמה המתמשכת, למור חשוב להדגיש לפנות אליהם במקרה הצורך.
"הבנו כבר לפני המלחמה שככל שאתה מקדים את הטיפול הנפשי לנפגע, אתה מצמצם את הנזק הנפשי שנגרם בטווח הארוך", הוא אומר. "מרכזי החוסן הם מרכזים שבהם אתה מקבל טיפול נפשי עוד לפני שהוכרת כנפגע פעולות איבה, ועוד לפני שפנית לביטוח הלאומי, רק מעצם העובדה שהיית חלק מאירוע טרור כמו נפילת טיל סמוך אליך או אזעקה, או חלילה אירועים יותר קשים.
"צריך לזכור שבמרכזים שנפתחו יש אנשים ייעודיים לפגיעות טראומה ולכן השלב ההתחלתי הוא להיעזר בהם. לפני 7 באוקטובר הזכאות הייתה 12-6 טיפולים נפשיים מבלי לפנות לביטוח הלאומי. לאור מאורעות 7 באוקטובר הרחבנו את הזכאות עד ל-36 טיפולים שאתה יכול לקבל שם מבלי לפנות לביטוח לאומי. נפגע האיבה לא צריך להסדיר את התשלום, והביטוח הלאומי ממן את השירותים באופן ישיר כך שכל שנותר לנפגע הוא להתרכז בטיפול ובהחלמה שלו".
גם בתחום השיקומי ניתן מענה רחב. "השיקום של ביטוח לאומי בעיקרו הוא תעסוקתי, במימון של תארים או תעודות מקצוע, אבל אנחנו גם מבינים שהאירוע פה הוא אחר", מוסיף מור. "אנחנו מוצאים את עצמנו פותחים פרויקטים ברחבי הארץ, למשל קבוצות של אימהות שכולות שנפגשות פעם בחודש בחווה טיפולית. ראינו שזה מאוד מוצלח ואנחנו מתחילים להרחיב את הדבר הזה. יש קבוצה נוספת של הורים שהם מהאוכלוסייה הדתית מאוד שנפגשים פעם בשבוע במסגרת של לימודים, אבל תוך כדי הפעילות המשותפת עוסקים השכול.
"יש כל מיני קבוצות ברחבי הארץ ואנו מתאימים את עצמנו לאוכלוסייה ולצורך. העובדים של הביטוח הלאומי אינם ב'מיקור חוץ', הם חלק בלתי נפרד מהארגון, מהקהילה. הם פוגשים את האנשים כל יום ויש לכך חשיבות אדירה בהתאמת הצרכים לאוכלוסיות השונות ולקשיים והמורכבויות שעולים מהשטח. אנו מנסים כל העת לתת להם מענה יצירתי ומותאם מציאות ככול האפשר".
עוד בנושא זה:
