בשיתוף סאנופי
כ-40% מכל הילדים – שניים מכל חמישה ילדים – יסבלו מהתקף אסתמה אחד לפחות עד שיגיעו לגיל שש. כמחציתם גם יסבלו מהתקפים חוזרים. "אסתמה, או דלקת כרונית של דרכי האוויר, היא מחלה נפוצה ביותר, בייחוד בילדות, ששכיחותה רק הולכת ועולה בעולם המערבי", כך מסביר ד"ר משה אשכנזי, רופא מומחה ריאות ילדים וסגן מנהל בית החולים ספרא לילדים. למרות השכיחות הגבוהה, הוא מוסיף, בישראל יש עדיין תת אבחון של אסתמה בילדים, וגם רבים מהילדים המאובחנים לא מקבלים את הטיפול האופטימלי שיאפשר להם להימנע מהתקפים.
"יש מקרים רבים של ילדים שמשתעלים כל הזמן, מתקשים במאמצים גופניים ועוד, ועדיין לא מגיעים לאבחון", מספר ד"ר אשכנזי. כיום, הטיפול הבסיסי באסתמה הוא טיפול מונע בעזרת משאפים שמכילים סטרואידים. "זהו טיפול בטוח ביותר. תופעת הלוואי העיקרית שלו היא פטרת בפה, וגם את הסיכוי שהיא תתפתח אפשר להפחית באופן משמעותי אם שותים מים לאחר השימוש במשאף כדי לשטוף את החומר מהפה. יש גם מחקרים מעטים שמראים כי שימוש קבוע במינונים גבוהים של משאפים לאורך שנים עלול להביא לירידה בממוצע של כסנטימטר בגדילה. אבל חשוב להדגיש שני דברים. הראשון – מדובר רק במיעוט מהמחקרים. והשני – גם במחקרים אלה רואים שלאחר הפסקה של כמה חודשים בשימוש במשאפים העיכוב בגדילה נעלם". לצד הטיפול במשאפים, ד"ר אשכנזי מדגיש כי גם פעילות ספורטיבית חשובה כדי למנוע התקפים. "אסור למנוע מילדים אסתמטיים לעשות ספורט. צריך לתת להם להתעמל כמו כל ילד אחר. לטווח הארוך, יש לכך תועלת משמעותית".
1 צפייה בגלריה
שימוש קבוע במינונים גבוהים של משאפים לאורך שנים עלול להביא לירידה בממוצע של כסנטימטר בגדילה
(צילום: shutterstock)
למרות הטיפול היעיל והבטוח, מחקרים מהעולם מראים שכ-60% מהילדים חולי האסתמה אינם מקבלים את הטיפול האופטימלי שלהם שיאפשר למחלה להיות בשליטה ולמנוע התקפים. "יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שילדים מקבלים משאפים במינונים לא נכונים, והשנייה היא חוסר היענות מספקת לטיפול", מסביר ד"ר אשכנזי. "אמנם אין נתונים מדויקים על המצב בישראל, אבל אפשר להעריך שהוא לא שונה משאר העולם".
הסיבה לחוסר הדיוק בטיפולים, מסביר ד"ר אשכנזי, היא שמרבית הילדים מאובחנים ומטופלים רק על ידי רופאי משפחה. "עבור רבים מהם זה מספיק. אולם אם הטיפול שרופא המשפחה ממליץ עליו לא מביא את הילד למצב שהוא יציב, כדאי לפנות לרופא מומחה ריאות, שיעשה אבחון מעמיק ויתאים את הטיפול באופן אופטימלי לצרכים של הילד", הוא אומר. "על ההורים לגלות ערנות, ילד לא אמור להשתעל למשך זמן ממושך".
ד"ר אשכנזי מסביר כי אצל מרבית הילדים שסובלים מאסתמה בילדות, המחלה מתחילה להיעלם בין הגילים שש לשבע. "מי שהמחלה לא נעלמת לו בגילים האלה כבר מוגדר כסובל מאסתמה של מבוגרים", הוא מוסיף. למרות זאת, גם אסתמה של מבוגרים היא מחלה שכיחה ביותר, וכ-10% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. "ישנם שלושה גורמי סיכון עיקריים שמשפיעים על כך שמי שסובל מאסתמה של ילדים ימשיך לסבול מאסתמה בגילים המבוגרים יותר: א. רקע גנטי – אם ההורים סובלים מאסתמה גם הם. ב. אם הילד סובל ממחלה נלווית כמו נזלת כרונית או דרמטיטיס אטופית ("אסתמה של העור"). ג. חשיפה לעישון פאסיבי – אם ההורים או בני המשפחה של הילד הם מעשנים".
עם העלייה בגיל, גם היצע המשאפים הזמינים לחולים הולך ומתרחב. למרות זאת, ד"ר אשכנזי מסביר כי גם עם טיפול אופטימלי, כ10% מחולי האסתמה לא ישיגו יציבות לאורך זמן. "אולי קצת פחות מזה אצל ילדים". לאחר שלילה של תחלואה נוספת שיכולה לגרום להימשכות ההתקפים למרות המשאפים, חולים אלה מוגדרים כסובלים מאסתמה קשה, שכוללת התקפים חמורים ואף מסכני חיים, וגם גורמת לנזקים ארוכי טווח. "אצל חולי אסתמה קשים שאינם מאוזנים, הריאות בגילים המבוגרים יותר נראות וסובלות מנזקים כמו אצל מעשנים כבדים. והמשמעות היא סיכון רב להתפתחות מחלות ריאה קשות בגיל המבוגר", הוא אומר.
סיכון נוסף שקשור באסתמה קשה ולא מאוזנת הוא התלות בטיפולי סטרואידים סיסטמיים – כאלה שמשפיעים על כלל הגוף וניתנים בכדורים או בסירופ (במקרה של ילדים קטנים). בניגוד למשאפים, לטיפולים אלה תופעות לוואי משמעותיות ולא רצויות, ולכן הרופאים מתאמצים לצמצם בשימוש בהם ככל הניתן. "בעבר, כדי להשתלט על מקרים של אסתמה חמורה היו אפילו מטופלים שנשלחו לקבל טיפולים כימותרפיים שמיועדים להחליש את מערכת החיסון ולמנוע את ההתקפים", מספר ד"ר אשכנזי.
כל זה השתנה לפני כ-15 שנה, כשהחלו להיכנס לשימוש התרופות הביולוגיות נגד אסתמה. "תרופה ביולוגית היא כמו טיל מונחה שפוגע ספציפית בנקודה מסוימת במסלול הדלקתי שפועל יותר מדי וגורם להתקפי האסתמה", מסביר ד"ר אשכנזי. "אלה תרופות יעילות ביותר, עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד. כיום, יש כשש תרופות ביולוגיות שונות שזמינות לחולי האסתמה בישראל, כל אחת מהן פועלת על נקודה אחרת במסלול הדלקתי, שמציעות ארסנל מעולה עבורנו רופאי הריאות כדי להילחם באסתמה הקשה".
ההתאמה של התרופה למטופל נעשית על ידי סדרת בדיקות ייעודיות, שכוללות איפיון של האסתמה בעזרת בדיקות דם, בדיקות של תגובה אלרגית ובדיקת תפקודי ריאות שבוחנת פליטה של סוג מסוים של גז מהריאות. "ואם תרופה ביולוגית אחת לא מועילה, אפשר להעביר את הילד לתרופה אחרת. אני לא מכיר מקרים של ילדים שטופלו בתרופות ביולוגיות ולא הצלחנו להביא אותם לאיזון", מסביר ד"ר אשכנזי בשמחה. התרופות הביולוגיות ניתנות לרוב בהזרקה תת-עורית קלה, בין פעם בשבועיים לפעם בחודשיים, תלוי בתרופה. "מטופלים רבים אפילו מזריקים לעצמם", אמר והוסיף כי "מספר גדול של תרופות ביולוגיות חדשות נמצאות כיום בפיתוח. אני אופטימי מאוד ובטוח שבעוד כמה שנים, אסתמה תהיה מחלה תחת שליטה מלאה".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
פורסם לראשונה: 08:00, 23.08.23
