חיסון פייזר יעיל גם בעידן האומיקרון, אבל פחות: שתי מנות של החיסון מעניקות הגנה של 70% מפני אשפוזים בדרום אפריקה בשבועות האחרונים. כך עולה ממחקר רחב היקף שבדק את ההשפעה הפוטנציאלית של החיסון על הווריאנטים השכיחים נכון לעכשיו.
המחקר, שנערך בשיתוף חברת הביטוח הרפואי הגדולה בדרום אפריקה, Discovery Health, כלל מעל 211 אלף בדיקות חיוביות לנגיף הקורונה שנערכו בין 15 לנובמבר ל-7 בדצמבר. על פי ההערכות, כשליש מהן מיוחסות להדבקה בזן האומיקרון, אך לא בוצע לכולן ריצוף גנטי שקובע חד משמעית כי אכן מדובר בווריאנט זה.
בהתבסס על ניתוח הנתונים, המדענים מצאו כי שתי מנות של חיסון פייזר נתנו הגנה של 70% בפני אשפוזים, ו-33% מפני הידבקות. מדובר בצניחה של ההגנה לעומת המצב בו דלתא היה הזן השולט, אז עמדה רמת ההגנה מפני הידבקות על 80% ועל יותר מ-90% מפני אשפוזים. יחד עם זאת, החוקרים ציינו כי רמת ההגנה עדיין גבוהה גם בעידן האומיקרון, והיא עומדת מעל דרישות הסף של ה-FDA להגנה של לפחות 50% מפני תחלואה קשה ומוות.
ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה קשה
הנתונים הראו עוד כי ההגנה מפני אשפוזים נשמרה בכל קבוצות הגיל, החל מגיל 18 ועד 79. עם זאת, בקרב אוכלוסיית הקשישים נצפתה ירידה קלה של רמת ההגנה. החוקרים מצאו עוד כי ההגנה נותרה עקבית גם בקרב הלוקים במחלות כרוניות ונמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלה קשה, ובהם חולי סוכרת, יתר לחץ דם, בעלי רמות כולסטרול גבוהות ומחלות לב.
החוקרים מצאו עוד כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה קשה מקורונה בגל הנוכחי: נמצאה עלייה של 20% בסיכון מוגבר לאשפוז ולסיבוכי הקורונה כעת, בהשוואה לגל התחלואה הראשון. החוקרים סיכמו כי קיים סיכון גבוה להידבקות בקורונה במהלך הגל הנוכחי בהשוואה לגלים קודמים.
עד כה מדענים באפריקה אישרו כי 550 דגימות שעברו ריצוף גנטי נמצאו מתאימות לווריאנט האומיקרון, וכי הזן ככל הנראה הופך לדומיננטי יותר מהדלתא, ואף נמצא כמידבק יותר מכל זני הקורונה עד כה. דרום אפריקה מחסנת את תושביה בשני סוגי חיסונים: פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון. עד כה ניתנו 20 מיליון מנות חיסון של פייזר לתושבים. בתוך כך מסרה נשיאת הקונסוליה למחקר רפואי בדרום אפריקה, כי לא נרשמו מקרי תמותה מאומיקרון במחקר של חיסוני ג'ונסון אנד ג'ונסון. לדברי הקונסוליה מדובר בבשורות טובות, המצביעות על כך שהחיסון יעיל נגד תחלואה קשה ותמותה.
חיסון מעודכן: בעוד כחודשיים
לפני כשבוע הודיעו חברת פייזר ומפתחת החיסון שלה BioNTech כי בדיקות המעבדה הראו שמנת הבוסטר יוצרת אפקט מנטרל נגד וריאנט האומיקרון, וכי בתוך חודשיים וחצי החברות יוכלו לספק חיסון מעודכן. בחברה הרגיעו כי יכולת הייצור של ארבעה מיליארד מנות חיסון, כמתוכנן ל-2022, לא תיפגע גם אם יהיה צורך לעדכן את החיסון.
בהצהרה רשמית מסרו פייזר ו-BioNTech כי בדיקות המעבדה הראו ששתי מנות חיסון הביאו ליצירת נוגדנים מנטרלים ברמה נמוכה, אך מנה שלישית הגדילה את רמת הנוגדנים המנטרלים באופן משמעותי.
במחקר של פייזר נלקחו דגימות דם מאנשים שקיבלו חיסון שלישי, והממצאים הראו כי האומיקרון נוטרל ביעילות הדומה לזו שהתגלתה מול נגיף הקורונה המקורי, אצל מי שחוסנו בשתי מנות. כלומר, המנה השלישית של החיסון נגד האומיקרון יעילה כמו שתי מנות חיסון נגד נגיף הקורונה הראשון.
הבעיה: מוטציות בחלבון המעטפת
באומיקרון נמצאו לפחות 50 מוטציות, מתוכן 32 בחלבון המעטפת, "ספייק פרוטאין". זה החלבון שמתחיל את תהליך ההדבקה ולפיכך עורר דאגה רבה מפני עמידות לחיסון. על פי הערכות קודמות, הווריאנט הדרום אפריקני מתפשט במהירות גבוהה יותר ב-500% מנגיף הקורונה המקורי.
הבעיה המרכזית במוטציות מעטפת האומיקרון היא זו שהובילה מאות חוקרים ברחבי העולם להתחקות אחר מעטפת הנגיף: המעטפת מאפשרת לנגיף להיצמד לתא האנושי, לחדור לתוכו ולהתרבות במהירות עצומה. וכך זה קורה: בניגוד לחיידקים, שיש להם חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם בכדי להדביק תאים נוספים.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה לעבר גרעין התא ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם - ה-DNA המצוי בגרעין.
המוטציות שנמצאו באומיקרון מדאיגות במיוחד, שכן שינוי במעטפת הווריאנט עלול להשפיע גם על יכולת הנוגדנים שיוצר החיסון "להכיר" את נגיף הקורונה ולבלום אותו. שינוי מעטפת הווריאנט משפר את יכולתו של הנגיף להיצמד במהירות לתא ולהשתכפל. על פי הידוע עד כה, חרף רמת ההדבקה הגבוהה - האומיקרון אינו גורם למחלה קשה יותר מווריאנטים קודמים.