הבוקר (שבת) פתחו ארגוני הטרור בעזה במתקפה משולבת: חדירות מחבלים וירי רקטות כבד - כולל גוש דן, השרון וירושלים. נוסף לעשרות ההרוגים ולמאות הפצועים בגופם, יש לא מעט נפגעי חרדה. איך להתמודד עם החרדה ומתי לפנות לעזרה מקצועית?
"פחד הוא מצב נורמלי שכולנו חשים והוא מאפשר לנו לשרוד בעולם", מסבירה ד"ר עינת מדר, מומחית לרפואה פנימית ולפסיכיאטריה מהמרכז הרפואי העמק בעפולה, "הפחד תמיד קשור לטריגר מסוים. במצבים קיצוניים הפחד הופך לחרדה ואז אנו חווים אותו גם בגופנו: הזעה, קוצר נשימה, דפיקות לב, תחושת יובש בפה, הרגשת חנק ואף חוסר תפקוד".
לדברי ד"ר מדר, כשהחרדה מתמשכת ופוגעת ביכולת לתפקד גופנית, קוגניטיבית וחברתית, ומשבשת את היכולת לקבל החלטות, המצב מוגדר כהפרעת חרדה: "החרדה עלולה להופיע בעטיו של כמעט כל טריגר ולעתים גם ללא טריגר כלל באופן בלתי נשלט" מסבירה ד"ר מדר, "במקרה כזה גם הגוף מגיב ביתר שאת ונפגע. בין היתר עלולים להופיע רעד, ירידה במשקל, שלשול ואיבוד מלחים, עילפון, נשירת שיער עד למצבי קיצון כמו הפרעה בחומציות הדם. מצב כזה ודאי שאינו מגן על הגוף אלא פוגע בו ישירות".
מה אפשר לעשות כדי להירגע?
ד"ר מדר: "כדי להפחית את התקף החרדה, כדאי להשתמש בידע זמין לנו ממצבי דחק בעבר, ולא לתרגל דברים חדשים. הידע שיש לנו יכול לכלול טכניקות הרגעה שעזרו לנו בעבר כמו מדיטציה או דמיון מודרך, שיחות עם חברים, הגעה לבני משפחה עוטפים, או אפילו נטילת תרופות הרגעה שנרשמו לנו על ידי רופא בעבר ועזרו לנו במצבי דחק. חשוב לשמור על שיגרה ככל הניתן - עבודה, פעילות פנאי, טיפול בילדים כדי לשמור על השליטה שלנו בחיינו ככל הניתן ולא לאפשר להתקפי החרדה לנהל אותנו. חשוב לשמור על תזונה ושינה ככל הניתן גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים".
מה קורה אם זה לא עוזר?
ד"ר מדר: "כשאנחנו מרגישים שכל הכלים העומדים לרשותנו אינם משרתים אותנו, שאנחנו מתעייפים מהמאבק בחרדה, נפגעים ופוגעים באחרים- זה הזמן לפנות לרופא. גם אם אנחנו לא בטוחים שאנחנו זקוקים לעזרה כדאי לפנות לרופא בכדי שייתן אבחון מדויק ומקצועי ולא פחות חשוב מכך, שתהיה לנו כתובת למעקב ולפנייה. זה כשלעצמו גורם מווסת ומרגיע והרבה פעמים מפחית את מפלס החרדה. התורים לפסיכיאטרים עלולים להיות ארוכים, אבל אפשר לפנות לרופאי המשפחה שמיומנים בטיפול הראשוני בחרדה, וגם למוקדי הסיוע הטלפוני בכל עיר".
בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני, המליץ דני לוטן, מנהל המערך הפסיכולוגי מבית החולים לילדים שניידר: "חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר הורים משדרים בטחון ושליטה לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה".
לוטן ממליץ עוד לאפשר לילדים לשאול שאלות ולהעלות חששות לגבי המצב, לשדר ששאלות ופחדים הם לגיטימיים ולהראות שההורה לא נלחץ מהן. יש לזכור שילדים קולטים יותר את הטון שבו המבוגר עונה להם ופחות את המסר המילולי. יש להימנע מצפה של דיווחי חדשות תמונות ופרשנויות: "כמובן שאין צורך להסתיר מילדים את המצב, אך חשוב להימנע מחשיפה מתמשכת וילתי פוסקת של ידיעות מדאיגות ומראות קשים בכלי התקשורת.
איך כדאי להעביר את המצב לילדים?
לוטן: "במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות, הנדרשות מהמצב הנוכחי נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה. אם הילד חרד במיוחד - חשוב לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה עלול לגרום ללחץ נוסף. יש להסביר שכרגע כולם נמצאים במתח מסוים ושהמצב נבדק כל הזמן על ידי ההורים והגורמים המתאימים.
ומהן ההמלצות לבני הגיל השלישי?
ד"ר שי בריל, הגריאטר הראשי של כללית, אומר כי "המצב הביטחוני גורם באופן טבעי להגברת המתח, החרדה והדאגה בקרב כולנו, צעירים כמבוגרים. ניסיון החיים מאפשר לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים להתמודד טוב יותר עם אי-ודאות ומצבי לחץ כמו מלחמה.
אני ממליץ על כמה פעולות פשוטות להקלת המתח בקרב האזרחים הוותיקים:
- ראשית, להרבות בשיחות עם בני משפחה וחברים קרובים
- במישור המעשי: מומלץ לפנות את הדרך לממד או לאתר המיגון ולוודא שהדרך מוארת
- להקפיד לזכור לקחת את התרופות
- להקפיד לשתות ולאכול ארוחות קלות
- לבצע פעילות גופנית במסגרת הבית
- ולבסוף, מומלץ לנסות לצמצם צפייה ממושכת באמצעי התקשורת
במידת הצורך, מומלץ לא להסס ליצור קשר עם מוקדי קופות החולים ומרכזי הסיוע הנפשי הלאומיים".
לאן תוכלו לפנות לסיוע טלפוני?
שירותי בריאות כללית פתחו מוקד תמיכה וסיוע נפשי במספר 037472010.
מכבי שרותי בריאות מפעילה קו סיוע לתמיכה נפשית המאויש על-ידי עובדים ועובדות סוציאליים בטלפון *3555.
מבוטחי לאומית יכולים לקבל סיוע נפשי במוקד אחיות 507*. מוקד לאומית זמין בטלפון 1700507507.
מבוטחי מאוחדת יכולים ליצור קשר עם מוקד *3833.
עמותת ער"ן פועלת במתכונת חירום וזמינה עבור כל אזרחי ישראל בקווי הסיוע בטלפון 1201 ובאתר, בצ'ט ובוואטסאפ.
אלו מרכזי החוסן בדרום:
אשקלון - 2452* ברחוב הפרדס 18
מועצה אזורית חוף אשקלון - 08-6775598
אשכול - 08-9965264
שדרות - 08-6611140
שער הנגב - 077-9802755
שדות נגב - 08-9941091
אמ"ן - מערב הנגב - 055-30063863
רח' סמילו 10, נתיבות
מרכז חוסן הבדואי - 0722212788
מרכזי חוסן ביהודה ושומרון:
עציון - 058-3989550/ 02-9939378 ברחוב בועז 1, אפרת.
בנימין - 02-5848600, שער בנימין במרכז גוונים.
שומרון - 055-2779285/ 09-79403, רחוב רחבעם זאבי, קניון קרני שומרון.
יהודה - 02-9969560/ 055-9534177 בקריית ארבע.
מוקדי חירום בבתי החולים:
המרכז הרפואי סורוקה – 12-55-177
המרכז הרפואי ברזילי – 1255171
ביה"ח הציבורי אסותא אשדוד – 1255182
המרכז הרפואי קפלן – 1255181
המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא - 1255188
המרכז הרפואי וולפסון - 1255135
המרכז הרפואי שיבא - 1255131
בית החולים איכילוב- 1255-133
המרכז הרפואי הדסה עין כרם - 1255122
המרכז הרפואי שערי צדק - 02-5645024
מוקד חירום לקהילת החירשים
Sign Now IO - קהילת החירשים בעוטף עזה ובכלל במדינת ישראל מוזמנים להיכנס לשיחה מיידית עם מתורגמן לשפת הסימנים לכל שיחת חירום.
לשיחת חירום היכנסו ללינק הבא: - https://www.sign-now.io
