ככל שמתארכים חודשי המלחמה, פרופ' עידו וולף, נשמע מודאג יותר. מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, מהמומחים הבכירים בישראל לסרטן, וראש בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מדבר על חשש אמיתי מחרם זוחל נגד ישראל. "בחצי השנה האחרונה, כבר מזהים היטב את הנזק. אם בעבר חברות תרופות חיזרו אחרינו, היום אנחנו נאלצים להילחם מולם כדי להיכלל בניסוי. גם כתבי עת מדעיים, שפרגנו לנו ופרסמו מאמרים שלנו, דוחים אותנו באמתלות שונות. אני מדבר על מציאות חדשה ומאיימת, שלא הכרנו בעבר ובוודאי שלא בנפח הזה".
בריאיון עם פרופ' וולף שהתקיים במשרדו בבית החולים, הוא הביע חשש לעתיד המחקר בישראל שהיה עד לא מזמן בחוד החנית העולמי ולמעמדה של ישראל שעדיין נחשבת למוקד של מצוינות ברפואה. "שואלים אותי לא פעם אם בעקבות המלחמה אני מרגיש שעושים חרם על הרפואה ועל רופאים בישראל ואני עונה שלא. אין חרם גלוי. כי לחרם נלווית אמירה בוטה וגסה ומעשים בפרהסיה, הפגנות למשל. אבל מה שאי אפשר להתעלם ממנו הוא החרם הזוחל, הסמוי, התת-קרקעי, שמלבינים אותו בתירוצים לגיטימיים והוא מתחפש למשהו נסבל ונסלח, אבל הוא מסוכן שבעתיים מחרם מובהק שיודעים איך להיאבק נגדו או שהוא נגמר מאליו. לעומתו, אין שום דרך, אמצעי ויכולת להילחם במשהו חמקמק ונזיל שמייצר חרם תת-קרקעי. ואני חותם על זה שככל שתתארך המלחמה, הרפואה בישראל תאבד את ההובלה המדעית שלה בעולם".
פרופ' עידו וולף: "אם בעבר חברות תרופות חיזרו אחרינו, היום אנחנו נאלצים להילחם מולם כדי להיכלל בניסוי. גם כתבי עת מדעיים, שפרגנו לנו ופרסמו מאמרים שלנו, דוחים אותנו באמתלות שונות. אני מדבר על מציאות חדשה ומאיימת, שלא הכרנו בעבר ובוודאי שלא בנפח הזה"
רק לפני ימים אחדים פרסמנו כאן ב-ynet על אודות מחקר מפתיע שבוצע בהנחיית פרופ' וולף ובו התברר שצ'אט GPT עקף רופאים במבחני ההסמכה לרישיון מומחה. מחקר זה, שפורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine AI, אינו בודד במערכה. רופאים ישראלים חתומים על מחקרים ומאמרים פורצי דרך שמפורסמים בכתבי עת יוקרתיים. החשש הוא שכל זה עומד להשתנות.
אז כיצד בא לידי ביטוי אותו חרם סמוי שעליו אתה מדבר?
"אתחיל מההרגשה שנותנים לנו: 'מה פתאום מחרימים את הרפואה הישראלית? על איזה חרם אתם מדברים בכלל? רק שלא בא לנו לעבוד איתכם יותר. אתם לא באים לנו בטוב'. זו תחושה שאי-אפשר להדוף אותה ומאידך, קשה מאוד לקבל. זה מורכב יותר מיש/אין חרם. מדע בנוי ומתקיים על שיתופי פעולה בין רופאים ומדענים ממדינות שונות ברחבי הגלובוס, חופש אקדמי, פתיחות וחילופי דעות. בלי שיתופי פעולה פוריים, רציפים ופתוחים, נשמט הבסיס הרחב למדע על כל נגזרותיו: ברפואה, בחקלאות, בצבא, בפיתוחים לתחומים שונים. בהיעדר כל תנאי הסף האלה שציינתי, ישראל המפותחת והמובילה, לא רק עלולה אלא נמצאת ממש בסיכון לאבד את מעמדה המוביל בעולם, כמעצמת היי-טק ורפואה מתקדמת".
"אין שום דרך, אמצעי ויכולת להילחם במשהו חמקמק ונזיל שמייצר חרם תת-קרקעי. ואני חותם על זה שככל שתתארך המלחמה, הרפואה בישראל תאבד את ההובלה המדעית שלה בעולם"
ענפי מדע שונים בישראל כבר סבלו בעבר מחרמות. למה הפעם אתה מודאג יותר?
"אני מכוון לשנה וחצי אחורה, לימי המהפכה המשטרית, שהיו מצע הצמיחה להתחלת ההתנערות מישראל. אני זוכר שלכל כנס שאליו הגעתי, כמרצה או כשומע, חזרו ושאלו אותי 'מה קורה בישראל? מה מצב הדמוקרטיה אצלכם? החופש האקדמי? זכויות אזרח'? ומצאתי את עצמי בעמדת התגוננות. אבל השאלות האלה, שנשאלו בכנסים, נשארו בכנסים ולא פגעו בשיתופי הפעולה הפוריים שלנו עם המרכזים הרפואיים המובילים בעולם. בחצי השנה האחרונה, כבר מזהים היטב את הנזק".
יש לדעתך סיבות נוספות לסחף האנטי הזה כלפי הרפואה הישראלית?
"דבר הוביל לדבר וכל חוליה בשרשרת, שהולכת וסוגרת עלינו, הוסיפה סיבה לאנטי. מלחמות הרי כבר עברנו והן חלק אינהרנטי מהמציאות הישראלית, שאותה מכירים העמיתים שלנו בעולם. אבל אף פעם לא חווינו מלחמה מתמשכת שגוררת אחריה את המניעים שלא להגיע לישראל - מהכי בנאליים בגלל ביטולי טיסות ועד גזענות ואנטישמיות. עד לפני 7 באוקטובר, כשהמציאות הייתה שפויה יותר והשמיים היו פתוחים יותר, אירחתי בכל שבוע משלחת אחרת".
פרופ' וולף מביט קדימה בדאגה, גם על המשמעויות המעשיות של אותו חרם זוחל על הרפואה הישראלית על כל אחת ואחד מאיתנו, "במקום שבו את יושבת, חיזרו אחריי נציגים בכירים של חברות פארמה, הגיעו מדענים ורופאים מובילי דעה מרחבי העולם, להתרשם מהרפואה הישראלית המפותחת וליזום איתנו עשייה מחקרית משותפת. המציאות הזו נשמטת לנו מתחת לרגליים. מדענים חוששים להגיע למדינה במלחמה, חברות התרופות המסחריות מנהלות את תחשיבי ההון-סיכון שלהן ואני לא מייחל ליום שהן יחליטו לצמצם את הקשרים איתנו כי למה להן להסתכן? ואז, אין תרופות ניסוי. אין מחקר וחולים ניזוקים".
"חיזרו אחריי נציגים בכירים של חברות פארמה, הגיעו מדענים ורופאים מובילי דעה מרחבי העולם, להתרשם מהרפואה הישראלית המפותחת וליזום איתנו עשייה מחקרית משותפת. המציאות הזו נשמטת לנו מתחת לרגליים"
המצב שאתה מתאר חמור ומדאיג. האם לדעתך יש דרך לשפר את מעמד ישראל בקרב הקהילה המדעית הבינלאומית?
"אני לוקח אותך שלוש שנים אחורה, למגפת הקורונה. בגלל מחקרים ראשוניים שעשינו בישראל, היינו מופת ודוגמה לעולם המדעי. עשינו ניסויים שהוכיחו את עצמם, הובלנו בכל פרמטר בהתמודדות מול הנגיף. מדענים ורופאים מתחומים שונים נשאו אלינו עיניים, העריצו ורק שמענו אמירות כמו 'כל הכבוד לכם, איזה גדולים אתם'. היינו על האולימפוס המדעי. בחצי שנה האחרונה צנחנו בדעת הקהל הרפואית העולמית מהכי גבוה לנמוך עד שאנחנו מוצאים את עצמנו במדרון חלקלק. מה שפעם הלך לנו בקלות, כמו הובלת מחקר או השתתפות במחקר בינלאומי, הפך היום קשה ומסובך. הקהילה המדעית הישראלית ממש נאבקת להוכיח לעולם שלמרות מצב המלחמה אצלנו, אנחנו עדיין עובדים על מחקרים וניסויים. יש לזה ערך הישרדותי. כי אם לא ניכלל בשיתופי פעולה יסגרו לנו את הברז ואם לא נשתתף ונקדם כנסים, ניפול למציאות של 'לא היית - נשכחת".
האם החרם הסמוי, פוגע גם בהתמקצעות של רופאים ישראלים ברחבי העולם?
"אני יודע על מקומות בארה"ב שלא הסכימו לקבל להתמקצעות רופאים מישראל. ולכן בענף האונקולוגיה למשל, אני נעזר בעמיתים-חברים שרכשתי משיתופי פעולה איתם במהלך השנים. והם חברי אמת ושולחים לי מסרונים מודאגים. כולם בעמדות מובילות ורק חלקם יהודים. הם קולטים או דואגים להמשך ההתמקצעות של הרופאים הישראליים .אחרי הכול, הכול אישי וקשרים שנוצרו הם בין מדען למדען ולא מדינה מול מדינה. ככל שנוצר קשר מדעי מתקיימת בחלק נכבד מהפעמים גם ידידות וחברות. טבעי שנרצה להמשיך לעבוד יחד. אבל הברור מאליו כבר לא כזה ברור. אנחנו נרתמים למאמץ לשמר קשרים עם מי שהיו חברים שלנו. כיום, חלקם פחות מתגאים להגיד שהם חברים של רופא חוקר מישראל".
כרופא בכיר בתחומו, מהבכירים בעולם, וכחבר באיגוד האמריקני לחקר הסרטן (AACR) ובאיגוד האמריקני לאונקולוגיה קלינית (ASCO), השתתף פרופ' וולף בכנסים רבים ברחבי הגלובוס. בימים אלו חשים רופאים ישראלים רוח צוננת מעמיתים בעולם, לכן גם טסים פחות לכנסים. "ייצגתי בגאווה את התפתחות האונקולוגיה אצלנו ולא זכורה לי תקופה, מראשית הקריירה שלי, שלמעלה מחצי שנה לא השתתפתי באף כנס. זה המקום, בכנסים, לפגוש את כל המקבילים והבכירים בחקר הסרטן ובטיפול בו. המפגשים הבינאישיים האלה, ההיכרויות שנוצרות, הם המפתח לכל השקעה. אם המעמד הנחשב שלנו בכנסים עדיין בתוקף נדע רק ביוני, בכנס האונקולוגי השנתי שמתקיים בשיקגו שנחשב לגדול, למשמעותי ולמוביל באונקולוגיה, שמשתתפים בו יותר מ-25 אלף מדענים אונקולוגים מרחבי העולם. האם גם השנה נתקבל שם בחום ובאהדה? אני לא יודע להגיד, אבל מה שברור לי כבר מהרגע שהתחילה המהפכה המשפטית, שכל משתתף ישראלי ייאלץ לסנגר על ישראל".