הודות להתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות, צוותים רפואיים מצליחים להציל כיום את חייהם של פגים שנולדים במשקלים נמוכים מאוד. ברוב המקרים, הסביבה כלל לא תוכל לנחש שנער או נערה שנולדו בשבוע ה-36 להיריון ואף מוקדם יותר החלו את חייהם מחוץ לרחם כיילודים זעירים באינקובטור. עם זאת, הורים רבים לילדות וילדים שנולדו כפגים, מגלים שילדיהם מתמודדים עם קשיי למידה וריכוז.
בדרך כלל כשחושבים על יכולות למידה ומיקוד קשב, מתמקדים בקליפת המוח - השכבה החיצונית העוטפת את המוח הגדול - שמידת התפתחותה מייחדת את המוח האנושי. בראשית ההתפתחות, מהירות הלמידה ויעילותה עצומות, ועם זאת התפתחות קליפת המוח אורכת שנים רבות. על כן חשוב להבין איך בכל זאת מתאפשרת למידה אצל תינוקות אנושיים - אילו מסלולים מבשילים מוקדם ותומכים ביכולתנו ללמוד על העולם?
המעבדה הנוירופסיכולוגית התפתחותית בראשותי, הממוקמת במרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת את המנגנונים התומכים בראשית התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית של תינוקות וילדים. לשם כך פיתחנו כלי הערכת תקינות מסלולים עצביים הממוקמים בגזע המוח והשפעותיהם ארוכות הטווח על יכולות אלה.
מחקר חדש שערכנו בשיתוף עם חוקרים מניו יורק, ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Child Development, עקב אחר פגים ופגות מלידה ועד הבגרות המוקדמת (גיל 17) והתמקד בגורמים התומכים בהתפתחות יכולות למידה אצל תינוקות שנולדו פגים שאצלם איתרנו פגיעה בגזע המוח. המסקנות תורמות להבנת מנגנונים מוחיים ותפקודם – גם אצל מי שנולד בזמן. במחקר נמצא שבשלות גזע המוח ותקינותו בינקות, קשורות להתפתחות היכולת למקד קשב במהלך הילדות המוקדמת. יכולת זאת קשורה בתורה להתפתחות שפה בגיל הפעוט.
פרופ' רוני גבעצילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילןמטרת מחקר האורך, שנמשך 17 שנה (מלידת משתתפי המחקר ועד שסיימו את התיכון), הייתה לבחון במה תלויה היכולת האנושית ללמוד וליהנות מלמידה. במחקר נבדקה תקינות הפעילות העצבית של המסלול העצבי השמיעתי מהגנגלגיון (צביר תאי עצב) של העצב השמיני האחראי על יציבה ושיווי משקל, ועד צאתו מגזע המוח למוח התיכון, הממוקם בחלקו העליון של גזע המוח ואחראי בין היתר על עיבוד מידע קולי, ואינטגרציה ראשונית של אותות חישה. הבדיקה בוצעה בקרב 180 תינוקות, בנים ובנות, שנולדו פגים.
בחרנו לעבוד עם פגים בשל העובדה שכ-30% מהם מאובחנים במהלך ילדותם עם קשיי למידה. לכן, משפחותיהם של הילדים והילדות שהחלו את חייהם בפגיית תל השומר הוזמנו להשתתף במחקר מעקב ארוך טווח.
למידה של קשרים חדשים
במחקר נמצא כי בחלקו האחרון של ההיריון מבשילות בגזע המוח של העובר מערכות עצביות האמונות על איזון תפקידים פיזיולוגיים חיוניים ועיבוד חושי. מערכות אלה מאפשרות לתינוק או לתינוקת להסתגל לעולם שמחוץ לרחם וללמוד את הנדרש כדי לשרוד ולשגשג בו. לדוגמה, תינוקת לומדת לקשר בין מגע בגוף האם וצליל קולה בעודה שואלת "רוצה לאכול?", לבין התחושה הנעימה של יניקת חלב והתאמת תנועות השפתיים.
הבשלתם של מסלולים אלה, המאפשרים אינטגרציה בין תפקודי פיזיולוגים בסיסיים כמו תחושת רעב ובין מידע רב-חושי ראשוני, נפגעת לעיתים בעקבות תהליכים המובילים ללידה מוקדמת. מעקב אחר התפתחות תינוקות המתמודדים עם פגיעה מוחית מסוג זה מאפשר להעמיק את הבנת תפקודן של הרשתות העצביות הקשורות ליכולת האנושית ללמוד.
פיתוחים טכנולוגיים חדישים מאפשרים לבחון את השפעתם של מסלולים עצביים הנמצאים בעומקו של המוח על יכולות למידה. המחקר, התמקד, כאמור ביילודים שאובחנו על ידי צוות המחקר עם פגיעה בגזע המוח בעקבות לידה מוקדמת. הצוות בחן את השפעתם של מסלולים עצביים בגזע המוח, באמצעות הפקת פוטנציאלי פעולה (דחף עצבי) מהמסלול השמיעתי.
ראשית נבדקה השפעת המסלולים המדוברים על התפתחות קשב ולמידת שפה בגיל הצעיר. בהמשך, וכאן החידוש המשמעותי, נבחנה ההשפעה על יכולות קשב ממוקד ולמידה בכלל, גם של תכנים שאינם מילוליים, יצירתיות והנאה מלמידה בגיל ההתבגרות. המחקר השווה בין פגים עם פגיעה בגזע המוח ובין פגים שנולדו ללא פגיעה כזאת, וכך התאפשרה הבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי להתפתחות למידה אצל תינוקות אנושיים בראשית החיים ולאורך כל תקופת הילדות.
פרופ' רוני גבע: "הממצאים חשובים להבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי של למידה אנושית, לטיפוח מודעות הורית לחשיבות התפתחות הקשב בינקות, ועבור פיתוח עזרים לטיפוח יכולות קשב בינקות בילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות בעת הצורך כדי להבטיח למידה תקינה, הנאה מלמידה ויצירתיות לקראת הבגרות"
הקשר בין קשב לבין יצירתיות והנאה מלמידה
הרעיון היה שהמסלולים העצביים האחראיים על יצירת הקישור בין תחושות פיזיות בסיסיות לבין חוויות חושיות, המתאפשר כבר סמוך ללידה באמצעות מסלולים העוברים בגזע המוח, חיוני לפיתוח קשב ממוקד ולחשיבה יצירתית, שכן חשיבה כזו מחייבת פתיחות ליצירת קשרים חדשים בין גירויים, ומכאן גם להנאה מלמידה.
ההנחה שהנחתה את המחקר היא שהיכולת להפנות קשב לעבר גירוי כדי ללמוד חשובה, אך לא די בה. רובנו מפנים מבט לעבר מישהו שמדבר אלינו, אבל לא בהכרח מקשיבים כדי להבין מה נאמר ולמה זה נאמר כעת. לשם כך חיונית היכולת למקד את הקשב ולרכז משאבים מנטליים ברמה מספקת במה שחשוב בגירוי ולסנן את המידע החשוב. רק כך ניתן להבין לאיזה ממד נוסף בסביבה קשור הגירוי המעסיק אותנו ואז ללמוד ממנו משהו חדש.
לדוגמה, כדי ללמוד מילה חדשה יש להתרכז בתנועות הפה של הדובר, בהרכב הגירוי השמיעתי שהופק והגיע אל אוזנינו ובאובייקט שאליו כיוון הדובר את המבט, כדי להבין שכך קוראים לאובייקט שאליו הוא מתייחס. אינטגרציה חושית ראשונית המתרחשת ברום גזע המוח מסמנת אילו גירויים התרחשו בו-זמנית ומאגדת אותם, ולכן היא תחנה חיונית בדרך ללמידת מילה חדשה ולהנאה מרגע הגילוי.
מאחר שקצב הלימוד דרמטי ביותר בראשית החיים, נבדקה ההנחה שמסלולים העוברים בגזע המוח ומקדימים להבשיל כבר לקראת תום ההיריון, יהיו קריטיים לפיתוח יכולת הקשב הממוקד הנדרשת ללמידה. מסלולים אלה ישרתו את אחת מגולות הכותרת של הלמידה האנושית, למידת השפה אצל הפעוט, ויהוו בסיס ליעילות יכולת הלמידה ולהנאה מלמידה לאורך שני העשורים הראשונים לחיים.
לשמחתנו הצלחנו לאתר מתת-מדגם של בני ובנות 17 שנה מתוך קבוצת המחקר ההתחלתית. החוקרות והחוקרים אספו דיווחים מתת המדגם והעריכו את יכולות הקשב והיצירתיות של הנבדקים הבוגרים באמצעות כלי הערכה חדש שפיתחו, The Cutlery test. מהממצאים נראה שבהמשך החיים, היכולת השפתית והיכולת למקד את הקשב משפיעות על יצירתיות, יעילות למידה והנאה מלמידה.
אור בורשטייןצילום: דורית פרי בורשטייןהממצאים חשובים להבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי של למידה אנושית, לטיפוח מודעות הורית לחשיבות התפתחות הקשב בינקות, ועבור פיתוח עזרים לטיפוח יכולות קשב בינקות בילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות בעת הצורך כדי להבטיח למידה תקינה, הנאה מלמידה ויצירתיות לקראת הבגרות.
צוות המחקר, הדוקטורנט אור בורשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף ד"ר ג'ודית גרדנר וד"ר ברנרד קרמל, חוקרים מהמרכז למחקר בסיסי של מדינת ניו יורק, ואני מודים מקרב לב למשפחות שהיו ועודן בקשר עמנו זה שני עשורים.
המחקר מוקדש בראש ובראשונה למשפחות ולתינוקות הרכים הנולדים בימים אלה לעולם מורכב ומאתגר במיוחד. דלת המעבדה פתוחה למשפחות של תינוקות שנולדו במהלך השנה הכה מערערת הזו להשתתפות במחקר וליווי התפתחותי. עתידנו כחברה תלוי ביכולת הלמידה של התינוקות הנולדים כעת וברווחת משפחותיהם.
הכותבת היא פרופ' במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
