בשיתוף אלי לילי
משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - כבד שומני
הכבד השומני הפך למגפה של ממש בעולם המודרני. אכילה מופרזת, ירידה בפעילות גופנית וחוסר הקפדה על תזונה בריאה מובילים לכבד שומני, מצב שהפך נפוץ מאוד באוכלוסייה בכלל ובקרב חולי סוכרת בפרט.
בחלק מהמקרים, הכבד השומני גם מלווה בדלקת. השומן גורם לתהליכים דלקתיים, וכתוצאה מהדלקת נוצרת לעיתים קרובות צלקת (פיברוזיס).
צלקת זו יכולה לגרום לנזק משמעותי לכבד עד כדי שחמת, ומעלה משמעותית את הסיכון לסרטן הכבד. החדשות הטובות הן שניתן לשלוט במצב.
"50 אחוז מהאנשים עם כבד שומני, וכ-35 אחוז מהם במצב מתקדם מאוד"
כדי להבין את הסיכון והדרכים להתמודד עם הכבד השומני, הזמינו דנה רון ופרופ' איתמר רז לפודקאסט שלהם "משחקי בריאות" את פרופ' ריפעת ספאדי, מנהל מכון הכבד בהדסה עין כרם.
האזינו לפודקאסט:
מה הופך את הכבד לשומני?
"אני שמח שסוף סוף כולם מכירים במחלת הכבד השומני", אומר פרופ' ספאדי, ומסביר: "הרבה שנים אחורה היינו צריכים לשכנע שקיימת בכלל מחלה כזו. כולם ראו את אנזימי הכבד עולים מעט או את המרקם השומני של הכבד בהדמיות ואמרו שזה כלום, שלכולם יש את זה. נכון, לכולם יש כבד שומני, אבל לוקח זמן לכבד השומני להתפתח, זה לא מיידי. כשזה קורה, זה גורם לבעיות. לכן יש לנו את הזמן לתקן".
מהם הגורמים לכבד שומני?
"אורח החיים הוא כמובן המפתח", מסביר פרופ' ספאדי. "אורח חיים לא בריא שמוביל להשמנה, שמתבטא בירידה בפעילות גופנית, איכות מזון לא טובה ובכמויות שאינן תקינות – כל אלה מובילים לתסמונת המטבולית".
לדבריו, "תסמונת זו כוללת את התנגודת לאינסולין והסוכרת, את הכולסטרול הגבוה בדם, יתר לחץ דם וכדומה, וגם הכבד השומני הוא חלק ממנה".
גורם נוסף הוא האלכוהול. "כשמדברים על אלכוהול מדובר על כמות נטו של צריכה יומית – עד 30 גרם אצל גברים ועד 25 גרם אצל נשים ליום", הוא מציין. מדובר בערך במנת וויסקי, שני בקבוקי בירה או כוס יין. "כל כמות שעוברת את הגבול היומי גורמת לנזק גופני, גם לכבד, ולאחרונה רואים עלייה בצריכת האלכוהול", אומר פרופ' ספאדי.
"עד גיל 18, כ-20 אחוז מהילדים והמתבגרים סובלים משומן בכבד"
תרבות הבילוי המפותחת מגדילה את כמות המאובחנים בכבד שומני. "יש גידול בכבד שומני מאלכוהול וגם בכבד שומני שאינו אלכוהולי. זה קורה בקרב ילדים ומתבגרים.
"עד גיל 18, 15%-20% מהם סובלים משומן בכבד, בין אם בגלל תזונה לא נכונה או בילויים. יש בהחלט עלייה בהיקף התחלואה וירידה בגיל", הוא מוסיף.
כיצד נפגע הכבד?
פרופ' ספאדי מסביר שהגוף מתחיל לתקוף את השומן בכבד, וכתוצאה מכך עלולות להיווצר צלקות. ישנן צלקות שניתן לתקן, אך כשזה מגיע לשחמת, הדרך היחידה המוכרת לתיקון היא ניתוח קיצור קיבה.
"היום יש בדיקת אולטרסאונד מיוחדת, שבה תוך חמש דקות יודעים את המצב. יש קרוב ל-50% מהאנשים עם כבד שומני, ומתוכם 30%-40% במצב מתקדם מאוד", הוא אומר בצער, ומציין שגם ירידה דרסטית במשקל לא תמיד עוזרת.
"אנחנו מחלקים את הצלקות לפי מדרג: אפס זה מצב תקין, 1 זה מצב קל, 2 זה מצב מתקדם, 3 זה מצב מתקדם אך עדיין אינו שחמת, ו-4 זו שחמת שאינה בת תיקון ודורשת התערבות אינטנסיבית.
"יש לנו את מכשיר הפיברוסקאן (Fibroscan), שמבצע בדיקה פשוטה ונותן שני פרמטרים: חומרת הצלקת וחומרת השומן בכבד, מבלי לבצע ביופסיה חודרנית כפי שעשינו בעבר", הוא מסביר.
מהם הסימפטומים לזיהוי המחלה?
"הבעיה היא שלא מרגישים כלום. אפשר לזהות רק בבדיקות דם, שגם הן יכולות להטעות, בהדמיות או בפיברוסקאן. לכן חשוב לדעת מי נמצא בקבוצת סיכון", אומר פרופ' ספאדי.
"ישנם פקטורים גנטיים שיכולים לגרום לצלקות להיווצר מהר יותר, ויש תרופות שמגדילות את הנזק לכבד כמו סוגי אנטיביוטיקה שונים. גם הטיפול המניעתי לנשים עם זיהום בדרכי השתן יכול לגרום לכך, כמו גם תרופות לאקנה. מרבית התרופות הללו תלויות מינון והפסקתן מסייעת במניעת המחלה".
בשיתוף אלי לילי
