"שחיקת סחוסים" הן צמד מילים שמעורר בעיקר חששות ופחדים. התופעה הזו, שמוכרת גם בשמה הלועזי אוסטאוארטריטיס (Osteoarthritis), קיימת באזורים רבים בגופנו, בעיקר במפרקי הברכיים והירכיים ובחוליות עמוד השדרה, והיא הסיבה השכיחה ביותר לדלקת ברמת רקמות הסחוס והמפרק. בארצות הברית דווח כי יותר מ-30 מיליון בני אדם סבלו ממנה, ונראה שהמספר גדול אף יותר, שכן רבים לא מגיעים לרופא ולא ידוע עליהם.
קראו עוד:
לא מעט מיתוסים ועובדות לא נכונות צמחו סביב שחיקת הסחוסים, הסיבות להיווצרותה ובעיקר דרך הטיפול בה. רבים חושבים, למשל, שבעת שחיקת סחוסים בברכיים יש להימנע לחלוטין מתנועה ומהפעלת כוח על הרגליים, ושכל עומס על הברך יכול לייצר נזק למפרק: זה פשוט לא נכון, וזה לא המיתוס המופרך היחיד. הכנתי רשימה של שבעה מיתוסים ידועים – חלקם שגויים לגמרי, חלקם פשוט לא מדויקים – שיעזרו לנו להבין איך צריך להתמודד עם התופעה, ומהו הטיפול המתאים.
מיתוס 1: כל אדם מבוגר יסבול משחיקת סחוסים
עם העלייה בגיל, הגוף עובר שינויים ניווניים – חלקם בולטים יותר, חלקם פחות. שיער מאפיר, נשירת שיער וקמטים בפנים הן תופעות חיצוניות מוכרות. לצדן מתרחשים גם שינויים פנימיים, שחלקם נתפסים כמשהו מסוכן ומכאיב: בלטי דיסק בגב התחתון, קרעים ניווניים במיניסקוס בברך, הסתיידות בגידי הכתף – וכן, גם שחיקת סחוסים במפרקים.
התופעות הללו הן תוצאה של שינוי במבנה הרקמה עקב תהליכי שחיקה ובלאי טבעיים, ובדרך כלל אין להן השלכה קלינית נוספת. כלומר, הן מגיעות ללא כאב ולא יוצרות מגבלה משמעותית. את שחיקת הסחוס נהוג להגדיר כתופעה בעלת מאפיינים הדמייתיים: התגלה ממצא של שחיקת סחוס בצילום רנטגן, ולצד זה הייתה תלונה של המטופל על כאב ומגבלה. אדם שיימצא אצלו איבוד עובי הסחוס בברך, למשל, אבל לא יתלונן על כאב כלשהו, לא יוגדר כסובל משחיקת סחוסים המצריכה התערבות (פיזיותרפיה, מתן כדורים וזריקות או ניתוח).
רבים חושבים שאין דרך למנוע משחיקת הסחוסים לשבש את שגרת היום-יום – וזה כמובן לא נכון. כל תרגיל חיזוק לשרירים הסובבים את מפרק הברך, למשל, יכול לשפר משמעותית את המצב
בגלל המיתוס הזה רבים חושבים שאין דרך למנוע משחיקת הסחוסים לשבש את שגרת היום-יום – וזה כמובן לא נכון. כל תרגיל חיזוק לשרירים הסובבים את מפרק הברך, למשל, יכול לשפר משמעותית את המצב (אם סובלים מכאב באזור או מירידה תפקודית).
מיתוס 2: לא ניתן למנוע שחיקת סחוסים
אז ברור שאין גלולת קסם שמונעת מאיתנו להתבגר ולהזדקן, אבל ניתן להוריד סבירות לשחיקת סחוסים עם תסמיניה הקלאסיים (כאב, מגבלה, פגיעה תפקודית) על ידי שמירה על שגרה של פעילות גופנית שמותאמת ליכולות של כל אחד ואחת. פעילות כזו עוזרת לשמור על מסת שרירית טובה ותקינה שתשמש קו הגנה יעיל על מפרקי גופינו השונים. לצד שמירה על כושר גופני תקין, יש לשאוף למשקל גוף תקין ולא גבוה.
מהלכים אלו יכולים למנוע שחיקת סחוסים על תסמיניה הלא רצויים. ואם כבר יש לך שחיקת סחוסים, כושר גופני ומשקל גוף תקין יוכלו לייצר התמודדות טובה עם התופעה. בנוסף, ניתן להתייעץ עם פיזיותרפיסט על בניית מערך תרגילים ועם דיאטן קליני על תזונה נכונה, וכמובן לפנות לרופא המשפחה ולאורתופד לצורך החלטה על אפיקי טיפול נוספים, לפי הצורך.
מיתוס 3: כדי למנוע שחיקת סחוסים, יש לרדת במשקל באופן קיצוני
ירידה במשקל יכולה להוריד את העומס הכללי על המפרקים, בעיקר על אלו שנושאים את משקל הגוף (קרסול, ברך, ירך). בכך היא יכולה להוריד את פוטנציאל השחיקה ברקמות המקומיות, כולל שחיקת הסחוסים. עם זאת, אין צורך בירידה קיצונית במשקל הגוף: גם ירידה של מספר קילוגרמים מצומצם יכולה לעזור ולהפחית כאבים על רקע שחיקת סחוסים.
מדברים על יחס כללי של 1:4: כלומר, על כל ק"ג משקל שהורדנו, הפחתנו את העומס על הסחוס המפרקי בארבעה ק"ג. הנתון מבהיר את החשיבות שבשמירה על משקל גוף תקין.
מיתוס 4: ככל שנניע יותר את המפרקים, יעלה הסיכוי לכאב ולשחיקת סחוסים
המיתוס הזה עולה ממחשבה הגיונית, כביכול, שבבסיסה הרעיון שעומס גבוה על מפרק מוביל לנזק ולשחיקה שלו. אבל המחשבה הזו שגויה ביסודה, מפני שהיא לא לוקחת בחשבון את כל התהליכים שמתרחשים בעת מעמסה על מפרק.
עומס מדורג שמותאם ליכולות של האדם ולאותו מפרק, לא רק שאינו מייצר נזק, אלא מוביל לחיזוק השרירים העוטפים את המפרק, תהליך שמגן ומפחית פוטנציאל התלקחות של הרקמות המקומיות, לרבות הסחוס המפרקי. עומס על העצמות ועל רקמות מקומיות אחרות כגון גידים ורצועות, דווקא מיטיב עימן ומוביל ליצירת נוזל סינוביאלי שמשמש כמו נוזל סיכה בכך שהוא משמן ומסכך את המפרק. כל אלו מובילים לסבירות נמוכה יותר של שחיקת סחוסים ולפוטנציאל כאב ומגבלה נמוך יותר.
אם חשבתם שהפתרון לשחיקת סחוסים הוא לשבת או לשכב כל היום – אתם עושים את הדבר הגרוע ביותר למפרקי גופכם. הישארו פעילים, שימרו על גמישות נאותה וחזקו את השרירים
כך שאם חשבתם שהפתרון לשחיקת סחוסים הוא לשבת או לשכב כל היום – אתם עושים את הדבר הגרוע ביותר למפרקי גופכם. הישארו פעילים, שימרו על גמישות נאותה וחזקו את השרירים. אלו הכלים הטיפוליים הטובים ביותר למניעה של שחיקת סחוסים פעילה.
מיתוס 5: תרגילי חיזוק מסוכנים לסחוסים
זהו אחד המיתוסים העתיקים והמופרכים ביותר שקיימים בנושא זה. אין דבר יותר רחוק מהאמת. לא רק שתרגילי חיזוק לא יחמירו את המצב, אלא שביצוע תרגילים כמו סקוואט (קימה מישיבה לעמידה) ומכרעים יובילו תבניות תנועה יותר טובות ויחזקו את השרירים המשמשים אותנו לתפקודי בסיס – אותם שרירים שבדרך כלל נוצרים בהם כאבים בעת שחיקת סחוסים פעילה. תרגילים המבוצעים בהתאם ליכולות הם הטיפול ארוך הטווח היעיל ביותר לאדם הסובל משחיקת סחוסים מפרקית – יותר מכל כדור או זריקה.
כדי למצוא את התרגילים המתאימים, חשוב לפנות לאיש מקצוע – פיזיותרפיסט מוסמך או מאמן שעבר הכשרה בתחום השיקום.
מיתוס 6: שחיקת סחוסים נגרמת מ"קליקים"
בתור "קליקאי" בכיר, שנהנה לבצע קליקים מאצבעות ידיו ובמפרקים אחרים, זהו אחד המיתוסים האהובים עליי. אומנם, לא תמיד הסובבים אתכם ייהנו מהרעש היוצא מהמפרק המדובר, אבל כל עוד הקליק לא מלווה בכאב מקומי, בתחושת תקיעות ובאי-יכולת לבצע תנועה חלקה אחריו – אין לו שום פוטנציאל נזק וגם לא קשר לשחיקת סחוסים.
מיתוס 7: שחיקת סחוסים היא תופעה רצינית ומסכנת חיים
אומנם, לכל כאב ברך יש להתייחס ברצינות, אבל ברוב המקרים אין סיבה לדאגה. אחרי שחוצים את שלב הכאבים והמגבלות – אם בכלל היה כזה – אפשר לעבור לתהליכי ניהול כאב ודלקת, ליצירת סרגל מאמצים מושכל ולתרגול לחיזוק השרירים. כל עוד לא נתייחס לצילום, שחושף שחיקת סחוס במפרק כזה או אחר, אלא רק למה שרלוונטי לחיי היום-יום, נדע שאנחנו מייצרים את תהליכי המניעה וההתמודדות הטובים ביותר לשחיקת הסחוס.
הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, בפציעות ספורט ובשיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, למאמנים ולמטפלים בארץ ובחו"ל