ט"ו באב שנחגג השבוע היה גם יום חגם של הזוג בניהו זרביב (26) ועינב פחה (30), אך בשונה מרוב סיפורי האהבה הרגילים, הזוג הצעיר לא הכיר בטינדר, גם לא בשיחה אקראית במסיבה, בבר או ברחוב, אלא במקום מפתיע למדי. סיפור אהבתם קרם עור וגידים דווקא במחלקת אשפוז יום פנימי בבית החולים הדסה עין כרם, והפך לנושא המדובר והמרגש ביותר בקרב צוות המחלקה, שמלווה ומכיר את שניהם כבר שנים. על ההיכרות חתום לא אחר מהאח עיסא מועלם שטיפל בשניהם. מאז הם לא נפרדים, ובעוד חודש יעמדו תחת החופה: "במקום הכי קשה ומורכב שלנו, מצאנו זה את זו", הם אומרים.
כבר יותר מ-12 שנים שבניהו זרביב, המאובחן עם CIDP (מחלת שרירים כרונית), פוקד את מחלקת אשפוז יום פנימי בהדסה עין כרם. בין מסדרונות המחלקה הוא מקבל טיפול שמחזק את גופו ועוזר לו לתפקד. "CIPD היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את עצמו ומחליש את השרירים", הוא מסביר, "המחלה גורמת לחולשה רבה. גילו לי אותה לאחר שסבלתי מחולשה משמעותית בכל הגוף. הייתי נופל או מפיל דברים מהידיים. לאחר בדיקות ממושכות אובחנתי בהדסה ואושפזתי לאורך זמן".
לאחר טיפול ותקופת שיקום חזרה המחלה בשנית. "אז הובהר לי שמדובר במחלה כרונית", הוא מוסיף. "בכל חודש אני מגיע לאשפוז יום שנמשך שלושה ימים רצופים, שבהם אני מקבל אימונוגלובולינים: אלה בעצם 'נוגדנים טובים' שמטרתם היא לחזק את מערכת החיסון. בלי הטיפול אני יכול להגיע למצב שאני לא יכול ללכת. החיים עם המחלה מגבילים. אני נחלש מהר יותר, לא יכול לטוס לזמן ארוך, לא יכול לרוץ או לעשות דברים באופן ספונטני מדי, אבל אני חי את החיים, חי עם זה ומסתדר"
עקב הטיפולים הממושכים שנמשכים זה כבר שנים רבות, מכיר זרביב את כל הצוות הרפואי והסיעודי במחלקה, והוא מרגיש שם כבן בית של ממש. "אני מכיר את כולם הכי טוב ומקרוב, ותמיד כשאני מגיע הצוות מקבל אותי הכי יפה שיש. עיסא, האח הראשי של המחלקה, הוא החבר הכי טוב שלי פה ועל כל מה שהוא עושה עבורי אין לי מספיק מילים כדי להודות לו. משפחה ממש".
עינב פחה: "בניהו נכנס לחיים שלי בתקופה הכי קשה ומורכבת שלי.לא ידעתי מה הולך להיות איתי מבחינה רפואית והוא הגיע כמו מלאך שומר שעזר לי בכל השהות בבית החולים ובהתמודדות עם המחלה. הוא גם סוחב לי את עמוד האינפוזיה לכל מקום"
בשנה האחרונה החלה גם עינב פחה, מחנכת מירושלים, להגיע לטיפולים יומיומיים במחלקה לאחר צנתור שעברה עקב מחלת פוליארטריטיס נודוזה שממנה היא סובלת. "זו מחלה רב-מערכתית שתוקפת את כלי הדם ופוגעת בעורקי הדם הקטנים והבינוניים. כלי הדם בגוף מייצרים דלקת באופן כרוני, מה שמפריע למעבר סדיר של הדם", היא מספרת.
"הכל התחיל מכאבים לא ברורים שהתחילו ברגל שמאל ועברו בהמשך גם לרגל ימין. בבדיקות שעברתי התגלו 'נודולות' על העור שלי והראומטולוגית הקבועה שלי בהדסה הפנתה אותי לבירור במחלקת עור, שם אבחנו המומחים את המחלה הנדירה שאיתה אני מתמודדת. כמובן לא פשוט לחיות עם המחלה וזו התמודדות יומיומית, אבל זה החלק שלי, והופכים אותו לטוב כדי שתהיה אפשרות לחיות הכי טוב ונכון שאפשר".
לפני שנתיים הסתבך סיפור המחלה של פחה כשקיבלה מכה אקראית מכיסא שגרמה לזיהום ולנמק באצבע. במהלך הטיפולים שקיבלה להרחבת כלי הדם, הכירה את זרביב, אך סיפור האהבה לא ניצת באופן מיידי. "אני מגיעה בכל יום למחלקה, ולכן תוך כמה ימים כבר הכרתי את כל המטופלים ואת הצוות והפכנו לקרובים. את בניהו הייתי רואה כמה ימים ברצף, ופתאום הוא היה נעלם לכמה שבועות ואז חזר. לא הבנתי מה הסיפור שלו, הוא עניין אותי, והייתי חייבת לברר".
לבסוף היא אזרה אומץ. באחד מימי האשפוז של זרביב, היא ניגשה אליו בזמן שישב בפינת הקפה של המחלקה. "הופתעתי מאוד כשעינב ניגשה אליי. אני לא רגיל לזה, כי אני נמצא שם הרבה. לפעמים אני מוצא לי פינה שקטה לשבת עם עצמי, ופתאום היא הופיעה", הוא מתאר, "התחלנו לדבר, התחברנו אחד לשנייה והכל פשוט קרה. הקשר בהתחלה נשמר בסוד אבל לאט-לאט זה כבר היה ברור לכולם, וכל הצוות במחלקה וגם המטופלים שמחו בשבילנו", מספרת פחה בהתרגשות.
"באולם שלנו יהיה שולחן שלם לצוות"
בעוד כחודש, כשנה לאחר ההיכרות ששינתה את חייהם, יעמדו השניים מתחת לחופה. גם הם וגם הצוות במחלקה מתקשים להסתיר את ההתרגשות. "בניהו נכנס לחיים שלי בתקופה הכי קשה ומורכבת שלי", מספרת פחה. "לא ידעתי מה הולך להיות איתי מבחינה רפואית והוא הגיע כמו מלאך שומר שעזר לי בכל השהות בבית החולים ובהתמודדות עם המחלה. הוא גם סוחב לי את עמוד האינפוזיה לכל מקום".
גם זרביב לא חוסך במילים על בת זוגו. "אני נמצא כל כך הרבה שנים בטיפולים וזה הפך למעין שגרה שתופסת את כל תשומת הלב. לפני שעינב הגיעה, בכלל לא חשבתי על זוגיות, לא חשבתי שמישהי תוכל או תרצה להכיל את זה. ואז עינב נכנסה לחיי מהמקום הכי טוב שיכול להיות, ממקום של הבנה והכלה - וזה מרגיש הכי שלם שיכול להיות".
בניהו זרביב: "באולם שלנו יהיה שולחן שלם לצוות הרפואי והסיעודי במחלקת אשפוז יום פנימי בהדסה. הם חברים שלנו, חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ובמקום הכי קשה ומורכב שלנו הם היו שם לתמוך, לעודד ופשוט להיות שם עבורנו. זה היה מובן מאליו שהם מוזמנים"
זרביב ופחה מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, אך ביחד הם מרגישים הרבה יותר חזקים. כשתאריך החתונה נסגר, היה להם חשוב להגיע למחלקה, למקום שבו הכול התחיל, ולהודיע לכולם על מועד החתונה. "באולם שלנו יהיה שולחן שלם לצוות הרפואי והסיעודי במחלקת אשפוז יום פנימי בהדסה. הם חברים שלנו, חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ובמקום הכי קשה ומורכב שלנו הם היו שם לתמוך, לעודד ופשוט להיות שם עבורנו. זה היה מובן מאליו שהם מוזמנים. ככה זה עם משפחה", אומר זרביב, ואילו פחה מוסיפה: "הצוות במחלקה מדהים, אין לנו מילים להודות להם. לא משנה מתי תגיע או מה תבקש יש מי שיעזור לך ובחיוך. זה ממש לא מובן מאליו".
עיסא מועלם, האח הראשי במחלקה, מספר: "את בניהו אני מכיר 13 שנים מאז שהיה ילד קטן שהגיע למחלקה, עד שהוא כבר הפך לחבר. הוא משתף אותי בהמון דברים. גם לעינב יש לי קשר. היא הייתה מורה בבית הספר של הילדה שלי. כשהיא הגיעה, ישר ראיתי שיש איזשהו ניצוץ ביניהם אבל לא אמרתי כלום, נתתי לדברים לקרות והם אכן קרו.
"שניהם באים ממקומות שונים בחיים - הוא שומר מצוות והיא חילונית לחלוטין, וכל אחד מהם ויתר קצת. שניהם היו מספרים לי על הקשר ביניהם כמו איש סוד, על כל העליות והירידות, והם קיבלו ממני תמיכה. הצוות במחלקה כל כך מתרגש בשבילם. אנחנו תמיד נמצאים עבור המטופלים כשהם במצבים קשים ומורכבים מבחינה רפואית, ואנחנו כמובן נמשיך להיות שם עבור כל מטופל ומטופל. יהיה מרגש לחלוק ולחגוג איתם גם ברגע המשמח בחייהם".
