כנס עולמי הגדול לניתוחי לב בארץ פרופ' רפי ביאר
(צילום: משי בן עמי)
תחום רפואת הלב משופע בטכנולוגיות פורצות גבולות: מסטנטים זעירים המוחדרים לגוף ומשנים את צורתם על-פי הכוונת המנתח ועד שימוש במודל תלת-ממד של הלב עצמו שהמנתח יכול "להחזיקו" בידו בזמן הניתוח. אלא שאחד הפיתוחים מהזמן האחרון, שמבטיח לזהות מבעוד מועד הידרדרות במצבם של חולי אי-ספיקת לב, מבוסס על לא אחר מאשר הטלפון הנייד שיש לכל אחד מאיתנו בכיס.
הפיתוח הזה, כמו רבים אחרים בתחום, מגיע מישראל. חברת "קורדיו" מאור יהודה, אותה הקים הפרופ' חיים לוטן, קרדיולוג בכיר, ששימש בעברו כמנהל מערך הלב בבבית החולים הדסה עין כרם. לוטן, בשיתוף קבוצת רופאים ומדענים מקומיים, הצליח לייצר תוכנה שמנתחת את קולו של החולה באי-ספיקת לב ויכולה לנבא הידרדרות במצבו כשבוע לפני שהחולה מגיע למצב בו הוא נזקק לאשפוז חוזר בבית החולים. כל זאת בעזרת אפליקציה במכשיר הטלפון של החולה, בעזרתה הוא מקליט את עצמו אומר משפטים קבועים מדי יום. הבינה המלאכותית שמנתחת את קולו של החולה מצליחה לזהות שינויים במצב החולה, ולמעשה יכולה למנוע את אשפוז החולה עקב הידרדרות מצבו.
חולי אי-ספיקת לב אחראים לכ-25% מכלל האשפוזים החוזרים בבתי החולים, כך שאם יוכנס הפיתוח של "קורדיו" לשימוש קופות החולים, המדינה עשויה לחסוך מיליארדים רבים על אשפוזים שייחסכו.
אי ספיקת לב היא המחלה הכרונית הנפוצה בעולם. למעלה מ־20 מיליון בני אדם בכל העולם סובלים מאי־ספיקת לב. במדינות המערב - ובהן ישראל - עומד שיעור הסובלים מהתסמונת הזאת על כ־2%. המשמעות של נתון זה: כ־180 אלף ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב. מדי שנה מצטרפים אליהם כ־12 אלף מאובחנים חדשים. כ־2,500 ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב מתקדמת, ומצבם מוגדר "קשה".
"מדובר במחלה שנפוצה בדרך-כלל אצל אנשים מבוגרים, והיא בעלייה גם בגלל תוחלת החיים שעלתה וגם בגלל העלייה הגדולה במחלת הסוכרת, שהיא אחד הגורמים לאי-ספיקת לב", מסביר פרופ' חיים לוטן, "כרגע, כ-25% מהאשפוזים החוזרים בבתי החולים הם של חולי אי-ספיקת לב, מדובר בעלות מטורפת של המדינה. לכן היה צורך מאוד גדול בזיהוי אותם חולים שמצבם מדרדר, הרבה לפני שהוא מגיע למצב בו נדרש אשפוז חוזר".
היו ניסיונות של חברות אחרות בתחום?
"בהחלט, הרבה חברות מנסות את מזלן בתחום הזה עם שלל פתרונות טכנולוגיים, בין השאר מתקנים שמושתלים בלב ואמורים לזהות הידרדרות שכזו, או מדבקות ומוצרים לבישים אחרים. הניסויים האלו עשו רושם שהם מוצלחים, אבל היענות החולים להשתמש באמצעים הללו היתה מאוד קטנה, לכן היה לנו ברור שצריך לתקוף את הבעיה מכיוון שונה לגמרי".
1 צפייה בגלריה
קולו של החולה מנותח בעזרת מערכת אינטליגנציה מלאכותית, הנתונים מועברים לרופא המטפל על בסיס יומי
איך למעשה עובדת השיטה שלכם בזיהוי קולו של החולה?
"חולה באי-ספיקת לב שמדרדר, מעלה את כמות הנוזלים בריאות. עכשיו, ברגע שהריאות שלך מלאות בנוזלים, הקול שלך משתנה. לא ברמה שאוזן נורמלית יכולה לשמוע, אבל בהחלט ניתן לראות שינויים אם מנתחים את קולו של החולה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית. בתור רופא, יכולתי לא פעם להבחין בכך שקולם של החולים הקשים משתנה בגלל צבירת הנוזלים בריאות שלהם ככל שמצבם הדרדר, אבל כשאני הייתי מבחין בכך, זה כבר היה בדקה ה-90, כשמצבו של החולה כבר מדורדר. החוכמה היתה לנסות ולראות אם ניתן לגלות הדרדרות שכזו שבוע לפני שהחולה מגיע למיון. בגלל שראינו שהיענות החולים היתה נמוכה כשהיה מדובר בטכנולוגיות מסובכות, הבנו שאנחנו חייבים את הטכנולוגיה הכי פשוטה שיש, וכך הגענו לניטור קולו של החולה והיכולת לנתח אותו דרך אפליקציה פשוטה ונגישה".
הניסוי שהחל על חולי דיאליזה
את הניסוי הראשון ערכו אנשי "קורדיו" דווקא על חולי דיאליזה ב"הדסה", שגופם צובר נוזלים בכמויות גדולות, ולאחר הטיפול בדיאליזה, נוזלים אלו מפנים את מקומם מהגוף. "דגמנו את קולם של חולים אלו בכל השלבים - לפני הצטברות הנוזלים ובכל שלב בדרך כשגופם צובר נוזלים. לאחר ניתח מתמטי ממוחשב יכולנו ממש לראות את ההבדלים בקולם בכל שלב באמצעות גרפים שעלו, כשכמות הנוזלים בגופם היתה גדולה, וירדו - ככל שהתפנו נוזלים אלו", מוסיף לוטן.
בשלב הבא כבר נוסה הפיתוח על חולי אי-ספיקת לב בבית החולים רמב"ם בחיפה. "לקחנו חולים שהגיעו לבית החולים עם אי-ספיקת לב", מסביר לוטן, "דגמנו את קולם בכל יום עד שהשיגו שיפור במצבם. כך גם יכולנו להגיע לקולם הבסיסי, כשהם לא סובלים מהידרדרות במצב ומכאן יכולנו להשוות את קולם בכל עת ולזהות הידרדרות, כשהיא מופיעה. בכל יום הם אמרו משפט אחד או שניים לאפליקציה, וזהו. בניסוי הזה הצלחנו להגיע לרמת דיוק של 80-90% וממש זיהינו חולים רבים שהיו בכיוון של הידרדרות במצבם, הרבה לפני שזה קרה".
מה היתרון בלזהות הידרדרות שכזו לפני שהיא קורת?
"באמצעות האפליקציה שפיתחנו, הרופא המטפל מקבל את האינפורמציה על החולה שלו על בסיס יומי, הישר אל הטלפון או המחשב והוא יכול באופן מיידי לשנות לחולה את הטיפול, לסייע לו באמצעות מכשירים משקמים ובגדול - לייצב את מצבו ולא לגרום לכך שהוא יתאשפז. קיימים בקהילה הרבה מרכזים אמבולטוריים לשיקום הלב, שרק מחכים שחולים יגיעו. הקופות כמובן מרוצות כי זה חוסך להן את כספי האשפוז".
מתי הפיתוח ייכנס לשימוש בקופות החולים?
"אני מקווה שבקרוב. קיבלנו כבר את האישור האירופאי והישראלי, וה-FDA הכניס אותנו למסלול אישור מהיר כטכנולוגיה פורצת דרך. כעת אנחנו מגייסים כספים למחקרים שיערכו במרכזים רפואיים שונים בארצות-הברית לצורך האישור שם. אני מעריך שתוך שנה וחצי עד שנתיים נקבל את האישור".
אתה רואה בעתיד ניתוח קול לגבי מחלות אחרות?
"בהחלט, בעתיד אנחנו נוכל להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לשימוש בקרב חולים עם מחלות ריאה אחרות כמו אסתמה או COPD. הפיתוח הזה לא רק יאתר הידרדרות במצב וטיפול מיידי לפני שהחולה יהיה זקוק לאשפוז, הוא גם יחסוך למדינות מיליארדים על כל האשפוזים שייחסכו למערכת".
הפיתוח של "קורדיו", לצד עשרות פיתוחים חדשים בתחום הלב יוצגו ב-ICI, הכנס השנתי לחדשנות בקרדיולוגיה פולשנית שייערך בין התאריכים 5-7 בדצמבר 2021 בתל אביב בהשתתפות למעלה מ-1,500 רופאים, יזמים, חוקרים, נציגי חברות ענק, גופי מימון וקרנות הון הסיכון מרחבי העולם. זוהי השנה ה-27 שכנס זה מתקיים בישראל ובאמצעותו נחשפו מאות פיתוחים בתחום הלב, שזכו למימון והצלחה רבה ברחבי העולם. השנה יוענק בכנס פרס דה-האן בגובה 200,000 דולר, שיוענק לחברה המובילה בחדשנות.
