בשיתוף גיליאד
המקום האחרון שבו חיים שפירא, נהג אוטובוס במקצועו, תיאר לעצמו שיבלה את יום הולדתו ה-65 היה בית החולים בילינסון. "שלושה חודשים לפני כן התחילו לי כאבים ברגל ונפיחות באזור המפשעה", הוא מספר. "הרופא שלי שלח אותי לכל מיני בדיקות, ולא הצלחנו להבין מה בדיוק קורה. כשהכאבים הפכו לבלתי נסבלים ולא יכולתי לדרוך יותר על הרגל, הגעתי למיון. משם נשלחתי למרכז דוידוף ולא עברה שעה עד שקיבלתי את האבחנה - יש לי סרטן".
הביופסיה שעבר שפירא בבית החולים איששה את החשש של הרופאים, והראתה שהוא לוקה בלימפומה מסוג נון-הודג'קין, גידול סרטני של תאים לימפוציטיים גדולים מסוג B. "ישבתי שם בבית החולים וחשבתי לעצמי 'אלוהים ישמור, לא לזה ציפיתי'. זה פטיש של מאה קילו שיורד לך על הראש, ועוד בשבוע של יום ההולדת שלי", נזכר שפירא. "לקח לי רגע להבין מה קורה. אני לא אדם חולה, אף פעם לא חליתי במשהו כזה, וביקשתי מהרופא שיהיה איתי אמיתי ויגיד לי לאן זה הולך. אמרתי לעצמי שהגיע הזמן להילחם, אין ברירה, זה הגורל ואני חייב לצאת ממנו".
במשך שלושה חודשים שפירא עבר טיפולים כימותרפיים והקרנות, אך דבר לא עזר והמחלה לא נסוגה. ולמרות זאת, הוא לא ויתר. "ניסיתי לא להיכנס לכל הדקויות כדי לא לדעת, לנסות להמשיך את החיים. המשכתי לעבוד, הייתי מסיים בצהריים את הכימותרפיה, עולה על האוטבוס ויאללה לעבודה, לא נתתי לעצמי לוותר. אבל אחרי כל טיפול כזה שאתה מגיע אליו ואומרים לך שהוא לא עוזר, משהו מתחיל להישבר, ואתה אומר לעצמך 'וואו, אני לקראת הסוף'.
"שלושת הילדים שלי היו שם איתי, תמכו בי נפשית לאורך כל הדרך והיו כל הזמן לידי. החלטתי שאני שם את האמון המלא שלי בצוות הרפואי. ראיתי בהם מלאכים, לא חשבתי על כלום ופשוט הקשבתי להם. עוד טיפול ועוד טיפול לא עבד, ואז הם אמרו לי שיש משהו חדש שנקרא CAR-T שיכול לעזור לי. לא ידעתי במה מדובר, אבל סמכתי עליהם במאה אחוז. הטיפול הזה הציל את חיי".
"רותמים את מערכת החיסון להילחם בסרטן"
"את חיים פגשנו לפני יותר משנתיים, כאשר הוא אובחן בלימפומה אגרסיבית מאוד שבה אנחנו מטפלים באינטנסיביות כדי להגיע לריפוי", מספרת ד"ר ליאת שרגיאן, רופאה בכירה ביחידה להשתלות מח עצם בבלינסון ואחראית על תחום ה-CAR-T, הטיפול החדשני, פרי פיתוח ישראלי, שהוביל לריפויו המלא של שפירא. "מדובר במחלה שלרוב מגיבה היטב לטיפולים, אבל לצערנו כ-30 אחוזים לא יגיבו לטיפול. במקרה של חיים, מדובר היה במחלה עמידה לשני קווי טיפול שקיבל, והיה ברור לנו שיש פה מטופל עם מחלה אגרסיבית ועמידה מאוד. עד לפני ארבע שנים, חולים כמו חיים, שלא הגיבו לקו טיפול שני היו עם סיכוי נמוך מאוד להירפא, חולים לגמרי אבודים, אבל הטיפול החדש בטכנולוגיית CAR-T שינה את כללי המשחק ומהווה הזדמנות עבורם לקבל את חייהם מחדש".
הטיפול המהפכני לחולי סרטן מסוג לוקמיה ולימפומה CAR-T, נכנס לסל הבריאות בישראל בשנת 2019. מאז, הוא משנה לא רק את גורלם של חולים שלא היה ניתן לטפל בהם, אלא גם את דרך ההסתכלות על טיפול בסרטן מסוגים שונים. "מדובר בטיפול שהוא לגמרי ביולוגי, בניגוד לטיפולים המוכרים לנו שהם מבוססי כימותרפיה", מסבירה ד"ר שרגיאן. "CAR-T הוא למעשה טיפול שבו אנו רותמים את מערכת החיסון של החולה כדי להילחם במחלה הממארת. הטיפול מבוסס על תאים לימפוציטיים, תאים לבנים שתפקידם לזהות ולהילחם בתאים הזרים לגוף".
"הטיפול מתרחש כשאוספים מהמטופל את אותם לימפוציטים מסוג T, אותם לתאים לוחמים, במכונה שמסננת את דם המטופל ומחזירה אותו לגופו, בצורה די דומה לדיאליזה", מסבירה ד"ר שרגיאן על ההליך. "איסוף תאי הלימפוציטים נמשך בין ארבע לחמש שעות, ואותם שולחים למעבדה בחו"ל שמייצרת מהם את תאי ה-CAR-T, שאפשר לקרוא להם בצורה עממית 'סופר-לימפוציטים'. באמצעות הנדסה גנטית, מוחדרים ל-DNA של תאי הלימפוציטים מקטע חלבון מסוים שמורה להם לייצר קולטנים שמכוונים ספציפית נגד תאי המחלה. כשהם חוזרים לגוף המטופל, הלימפוציטים האלה גורמים לתגובה הרבה יותר אינטנסיבית כשהם נפגשים עם תאי המחלה, וסחופים אחריהם עוד תאים מסביבם שמסייעים להילחם בגורם הזר".
ד"ר שרגיאן מתארת את התאים המהונדסים גנטית כ"מכונת לחימה משודרת". "כל תא כזה הוא תא חכם מאוד, ואנחנו מקבלים עבור כל חולה כ-2 מיליון תאים שכאלה, שהם תאים משודרגים של המטופל עצמו, ולכן לא זרים לגופו. הם חוזרים אלינו מחו"ל אחרי כחודש, כשהם קפואים בחנקן נוזלי, ומאוחסנים עד שהחולה מתאשפז ומתחיל את הטיפול. ההליך עצמו נמשך בין שלושה לארבעה שבועות נוספים".
בזמן שהחולה ממתין בארץ לחזרתם של תאי ה-CAR-T, הוא מקבל "טיפול מגשר" שמטרתו למנוע מהמחלה להתקדם. "לימפומה היא מחלה שיכולה להתפשט גם בשלושת השבועות האלה, ולכן אנחנו ממשיכים במהלך ההמתנה במתן כימותרפיה או טיפולים מבוססי קרינה. הכל במטרה למנוע התקדמות של המחלה בגוף ולצמצם את מסת המחלה לקראת הטיפול".
100 איש מדי שנה שמקבלים את הטיפול
מאז שנכנס הטיפול בתאי CAR-T לסל התרופות בישראל ב-2019, מטופלים בטכנולוגיה 100 בני אדם בשנה, המתחלקים בין מרכזי הטיפול הגדולים בארץ. "יש היום מערך שלם בבית החולים בילינסון שמקדיש את תשומת הלב שלו לטיפול הזה, שפשוט מציל חיים של חולים שלפני כן היו לגמרי אבודים", מספרת ד"ר שרגיאן. "היו לא מעט טיפולים אימונותרפיים עד עכשיו, אבל הם היו הרבה פחות אפקטיביים, ו-CAR-T הוכיח את עצמו בחולים עם מחלה מאוד מתקדמת שפשוט לא היה לנו מענה עבורם בעבר.
"מבין המטופלים שקיבלו את הטיפול כקו טיפול שלישי הושגו 50 אחוזי הצלחה, ומי שכבר משיב הפוגה קרוב לוודאי שמדובר בהפוגה לאורך שנים וריפוי מלא. מדובר באחוזים מדהימים. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד פעילה של הטיפול הזה, שבה הטכנולוגיה הזאת נבדקת גם לטיפול במחלות אונקולוגיות אחרות, אבל ההצלחה הטובה ביותר היא במחלות המטולוגיות, כמו לימפומה. הסיבה לכך היא שדווקא במחלות הללו, תאי המחלה זמינים יותר למערכת הדם ונגישים לטיפול.
"ההצלחות הראשוניות הן אצלנו, אבל עולם הרפואה מתקדם במרץ לעבר ניצול של הטיפול החדשני לטובת מלחמה בסרטן בכלל. יותר מכך, לפני חצי שנה פורסמו מחקרים מאוד מרשימים על מתן CAR-T כטיפול קו שני במקום טיפולי הכימותרפיה המקובלים. מדובר עדיין בתוצאות ראשוניות והטיפול עוד לא נכנס לסל הבריאות בישראל ולכן יקר, אבל עשוי בהחלט לשנות את מהלך הטיפול בחולי לימפומה וליצור מהפך בטיפול בסרטן בכלל".
ד"ר שרגיאן מסבירה כי תופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מהטיפול ב-CAR-T הן גם פחותות מאשר בטיפולים מסורתיים, ולכן ניתן גם להנגיש אותם למטופלים מבוגרים. "הגיל הממוצע של החולים במחלה סובב סביב גיל 70-60, כלומר שבעבר מחצית מהחולים שחלו בלימפומה מהסוג הזה לא יכלו להתמודד עם הטיפולים שהיו זמינים עד עכשיו. ה-CAR-T פתח עבורנו אפשרויות טיפול אדירות גם בקרב אותם חולים מבוגרים".
ומהן תופעות הלוואי?
"תופעות הלוואי של CAR-T הן מאוד ייחודיות לטיפול. אחרי מתן עירוי תאי ה-CAR-T לגוף המטופל, אנו צופים שבועיים של תופעות לוואי שאנו יודעים להתמודד איתן ולשלוט בהן. הראשונה היא סערת ציטוקינים שנגרמת כתוצאה ממלחמת התאים בגורם המחלה, שבה המטופל עשוי לחוות חום גבוה, ירידה בלחץ הדם וקוצר נשימה. עם זאת, לתופעה הזו יש תרופת נגד שאנחנו נותנים, שמרגיעה את הסערה הזו מאוד מהר. תופעת הלוואי השנייה כוללת תופעות נוירולוגיות שמתבטאות בכאבי ראש, ישנוניות או אי-שקט, בלבול ועצבנות או קושי בדיבור. תופעות אלה לרוב קלות, מטופלות בסטרואידים והפיכות".
"לא הייתה לי ברירה אלא להילחם"
כיום, שנה וחצי אחרי שסיים את הטיפול ב-CAR-T וניצח את הסטטיסטיקה, שפירא מרגיש שזכה בחייו מחדש. "המחלה הזאת לא דופקת בדלת ושואלת אם היא יכולה להיכנס", הוא מספר. "רק כשהתחלתי את הטיפולים הבנתי מה זה להיות חולה בסרטן, וחלק חשוב במחלה היה שלא נתתי לעצמי לוותר, והרגשתי שהצוות הרפואי סביבי והמשפחה שלי לא וויתרו עליי בשום שלב.
"הרגשתי שלא הייתה לי ברירה אלא להילחם. כולם נכנסים באותה הדלת לבית החולים, אבל לא כולם יוצאים ממנה. בבית החולים ישבתי וראיתי את האנשים סביבי - גם מבוגרים וגם ילדים - והבנתי שמדובר במשהו שלא נתקלתי בו מעולם. אני יכול לומר שעברתי בחיי הרבה, עברתי מלחמות, איבדתי חברים וקרובים, דברים קשים, אבל משהו במחלה הזאת היה שונה. לא פחדתי, אני לא טיפוס פחדן, אבל המחלה ישבה לי בראש כל הזמן".
אחרי הטיפול ב-CAR-T, שפירא מתאר שבוע קשה בטיפול נמרץ שאחריו הגיעה הבשורה שחיכה לה יותר מכל - הטיפול הצליח והסרטן נסוג. "במשך חודש הייתי בהשגחה בבית החולים ואז אמרו לי שזה הצליח. היום אני מרגיש מצוין וממשיך לחיות את חיי. המשכתי הלאה, אבל אין ספק שאני מעריך יותר את החיים שלי ואת ההזדמנות לחיות אותם שוב".
נכתב באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור
בשיתוף גיליאד
