"אנחנו אוהבים אותך מאוד ולא נשכח אותך, אתה תישאר איתנו, ומה שהכי משמח אותי זה שהלב שלך ימשיך לפעום. המוות שלך נושא מסר של אהבה והתקרבות בין הדתות", כך אמרה השבוע סמר מחאמיד, אמו של פואד בן השלוש מהיישוב מעאוויה שבוואדי עארה, שנדרס למוות לפני כשבועיים סמוך לביתו ומשפחתו הסכימה לתרום את איבריו להצלת שישה ילדים ובני נוער, ערבים ויהודים.
האב, מג'ד מחאמיד: "אלה הרגעים הכי קשים בחיי כשראיתי את הילד שלי מדמם ומאבד את נשמתו, בלי שאני יכול לעשות כלום. התחלתי לעצור את הדימום ולקחתי את הילד שלי ברכב של חבר לכיוון צומת אום אל פחם, כדי למסור אותו למגן דוד אדום, ובדרך המשכתי בפעולות החייאה. בהמשך ידעתי שהוא מת"
מג'ד, אביו של פואד, הוא מוסלמי ואמו נוצרייה. המשפחה הקימה שתי סוכות אבלים, שלושה ימים במעאוויה ושלושה בנצרת. לצד הכאב הרב במשפחת מחאמיד, מספרים בני המשפחה על הנחמה בהחלטה לתרום את האיברים של בנם, ובמיוחד לילדה שקיבלה את ליבו של פואד. "התרומה שימחה אותנו ונתנה לנו תקווה".
מג'ד הוא חובש ולאחר התאונה ניסה להציל את פואד. "אלה הרגעים הכי קשים בחיי כשראיתי את הילד שלי מדמם ומאבד את נשמתו, בלי שאני יכול לעשות כלום. התחלתי לעצור את הדימום ולקחתי את הילד שלי ברכב של חבר לכיוון צומת אום אל פחם, כדי למסור אותו למגן דוד אדום, ובדרך המשכתי בפעולות החייאה. בהמשך ידעתי שהוא מת".
"פואד היה מלא מרץ וחיים, והוא תמיד חייך. כל מי שהכיר אותו אהב אותו, כי הוא היה ילד מיוחד", אומרת סמר ומספרת על הרגעים האחרונים שלה עם בנה: "חזרנו מסיני לאחר טיול בן עשרה ימים, ובאותו יום נחנו, ולאחר שהתעוררנו פואד התקלח פעמיים, כי הוא יצא מהבית. אחר כך אכלנו ארוחת צהריים בבית של סבא שלו, ושם הוא ביקש לשחק עם בני דודים שלו. ביקשתי שילווה אותי לקנות דברים לבית הספר ולגן אבל הוא סירב. זה היה המפגש האחרון שלנו. הוא תמיד היה אומר לי: 'אמא, יש לי שרירים חזקים'".
האם סיפרה על תגובת בתם קמר, לאחר שנודע לה כי אחיה כבר לא יחזור. "לא הסתרתי את האמת מהילדה, אבל היא לא הסכימה להיכנס לבית, ורצתה להיות במקום רחוק. לאחר טיפול הצלחנו להרגיע אותה ולחזור הביתה".
"ההחלטה לתרום הגיעה לאחר שהרגשנו את הכאב"
על תרומת האיברים אמר האב: "זהו צעד נועז מאוד עבור אמו. אני מעריך את הסכמתה לתרום איברים של ילד שגידלה, ליוותה וטיפלה בו מעומק לבה. ברוך השם, התרומה שימחה אותנו ונתנה לנו תקווה. ההחלטה שלנו לתרום הגיעה לאחר שהרגשנו את הכאב, מה שגרם לנו להבין כמה יש כאלה שצריכים חיוך על הפנים ומחכים שמישהו יציל את חייהם. החלטנו לתרום על מנת להציל חיים של אחרים ולהחזיר להם את החיוך. אני אומר לילד שלי - אוהב אותך ואתה גיבור במעשיך".
סמר: "אני עובדת עם ילדים ואני תמיד מדברת על אנושיות בעבודה שלי ומבטאת אותה, אבל הביטוי הכי גדול הוא כשקיבלנו את ההחלטה לתרום. אם רואים אותנו צוחקים ומחייכים, זה בגלל שעדיין יש לי תקווה. אין יותר טוב מהתחושה הזו"
מבית החולים רמב"ם נמסר: "ההסכמה האצילית של משפחת מחמיד לתרום את אברי הבן, זכרונו לברכה, יכולה להציל חייהם של שלושה ילדים ובני נוער שיזכו בחיים חדשים. ברמב"ם אנו מתרגשים בכל פעם מחדש כשפוגשים משפחות אצילות, שמבינות שכאשר מדובר בהצלת חיי אדם - לא שמים גבול מגזרי, שיוך לאומי או עדתי, וכולם תורמים עבור כולם, מתוך הבנה שכך ניתן להציל חיים אחרים. אנו, כבית חולים, מקדישים כל מאמץ אפשרי לסייע, עם מתאמי השתלה שעובדים מסביב לשעון, כמו גם צוותי חדרי ניתוח, עם רופאים, אחיות טכנאים שנרתמים למשימה החשובה הזו, בכל יום או שעה שידרשו לכך".