כבר לפני עשר שנים בוצע מחקר גדול, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicin, ושבחן את הקשר בין מיומנויות מוטוריות של רופא מנתח לבין תוצאות הניתוח שהוא ביצע. המחקר התמקד בניתוחים לקיצור קיבה שבוצעו בשיטה של פולשנות מינימלית: בשיטה זו נמנעים הרופאים מליצור חתך גדול בדופן הבטן שחושף את כל האזור בפני המנתח, ובמקומו מבוצעים מספר חתכים קטנים, שבאחת מהם מוחדרת מצלמה המאפשרת מבט על אזור הניתוח. בחתכים האחרים מוחדרים אמצעי הניתוח הדרושים לקיצור הקיבה.
3 צפייה בגלריה
הכיוון הוא לפתח כלים לאנליזה ולמשוב שיתמכו ברופאים במהלך העבודה בחדר הניתוח – לא במקומה
(צילום: shutterstock)
קראו עוד:
לצורך המחקר שלחו 20 רופאים בכירים ממדינת מישיגן שבארצות-הברית צילומי וידאו המייצגים את עבודתם, וכל וידאו נצפה על ידי עשרה רופאים בכירים אחרים. הצופים בחנו יכולות טכניות כמו קואורדינציה, תפעול נכון של הכלים הכירורגיים ויעילות התנועה ונתנו ציון ליכולותיו של כל מנתח. החוקרים בדקו גם את הסיבוכים שהתפתחו בעקבות הניתוחים שביצעו הרופאים המצולמים, ומצאו שיש התאמה בין היכולות הטכניות של הרופאים לכמות הסיבוכים לאחר הניתוח. כל הנבדקים היו רופאים בכירים, וכמות הסיבוכים הייתה קטנה יחסית, ובכל זאת התברר באופן מובהק שרופאים עם יכולות טכניות טובות ביצעו ניתוחים שהסתבכו פחות.
ד"ר שלומי לויפרצילום: ניצן זוהר צילום והפקותכירורג טוב חייב להוכיח מגוון יכולות, בהן הבנה רפואית, קבלת החלטות בתנאי לחץ ואי-ודאות וניהול צוות בשגרה ובמצבי חירום. כל זה, בנוסף למיומנויות מוטוריות מורכבות. עם התפתחות הטכנולוגיה יש עלייה בשימוש בסימולטורים לצורך אימון הרופא המתמחה בפיתוח יכולות מוטוריות, כמו גם בקבלת החלטות. עם זאת, ההכשרה העיקרית של המתמחה מתבצעת בחדר הניתוח, שם הוא משמש כשוליה ופועל תחת עינו הפקוחה של המומחה. את המשוב הוא מקבל לא רק על תוצאת הניתוח אלא גם על תהליך הביצוע. המחקר שהוזכר כאן הדגים שאפשר להשתמש בצילומי וידאו כדי להעריך מיומנות טכנית של רופאים, אבל זה דורש שרופאים בכירים יסכימו להשקיע זמן ולהתפנות לכך.
בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכת האינטליגנציה המלאכותית (AI), שהגיעה גם לתחום הראייה הממוחשבת. הפיתוחים שנעשו בתחום מאפשרים ללמד את המחשב להבין מה הוא רואה בווידאו, והם נמצאים בשימוש לצורך סיוע לנהגים, פיתוח נהיגה אוטונומית, אבחון מצבים במערכות אבטחה ועוד.
הטמעה של ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית בסימולטורים רפואיים יכולה לשנות תהליכי הכשרה של רופאים: היא תאפשר למתמחים להתאמן על מגוון יכולות באופן עצמאי ולקבל משוב מדויק, ללא חשש מפגיעה בחולה
במעבדת סקלפל שבפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות של הטכניון, אנחנו בודקים אם אפשר ללמד את המחשב לבחון את מה שהוא רואה בסימולטורים הרפואיים, ולפתח מערכות אוטונומיות שייתנו משוב לרופאים על טיב עבודתם. כך יוכלו המתמחים להתאמן באופן עצמאי בסביבה בטוחה של סימולטורים לפני שהם מתחילים לטפל בחולים אמיתיים.
בשלבים הראשונים ערכנו מחקר שבו צולמו רופאים שנמצאים בתחילת ההכשרה שלהם לצד רופאים מנוסים: אלה ואלה ביצעו מול המצלמה משימות כירורגיות בסיסיות, כגון החדרת מחט לרקמות בעלות התנגדות שונה ותפירתן. המערכת כללה מצלמת פשוטה ומחשב עם מעבד גרפי (כמו בכל מחשב גיימינג), ובעזרת רופאים בכירים פיתחנו מגוון מדדים שבחנו את ביצוע המטלות. מדדים אלה כללו היבטים כלליים כמו קואורדינציה ויעילות תנועה, לצד היבטים יותר ממוקדים כמו דרך האחיזה של הכלי הכירורגי בשלבי העבודה השונים. לאחר מכן לימדנו את המחשב לזהות את הפעולות באופן אוטומטי.
מצאנו כי המחשב מסוגל להבחין בין עבודה של רופא מתמחה לזו של רופא בכיר. יתרה מכך, הוא הצליח לזהות אלמנטים ספציפיים שמעידים על יכולות טכניות ולספק משוב מדויק שיכול לעזור לרופאים. הממצאים פורסמו ב-International Journal of Computer Assisted Radiology and Surgery - כתב עת מוביל בתחום הכירורגיה בעזרת מחשב.
אין ספק שהטמעה של ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית בסימולטורים רפואיים יכולה לשנות תהליכי הכשרה של רופאים: היא תאפשר למתמחים להתאמן על מגוון יכולות באופן עצמאי ולקבל משוב מדויק, ללא חשש מפגיעה בחולה. מכיוון שסימולטורים אינם יכולים לחשוף מתמחים לכל המורכבויות של החולים, הכיוון הוא לפתח כלים לאנליזה ולמשוב שיתמכו ברופאים במהלך העבודה בחדר הניתוח – לא במקומה.
הכותב הוא מרצה בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
