מחלות כליה כרוניות נחשבות לאחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, ואחד מגורמי התמותה הבודדים ששיעורם דווקא גדל בהתמדה בעשורים האחרונים. מה אנחנו יודעים עליהן, ועד כמה אנחנו בכלל מודעים לתפקיד של הכליות בגופנו?
הכליות הן איבר חיוני בגוף האדם ומהוות את מערכת הסינון וניקוי הרעלים של הגוף. ללא כליות מתפקדות, הצטברות חומרים ורעלים שונים בגוף לא תאפשר את המשך תהליכי החיים.
בכל כליה יש למעלה ממיליון יחידות סינון מיקרוסקופיות הנקראות "נפרונים", שבהן מבוצע תהליך הסינון של הדם. כל נפרון מורכב מ-"פקעית" של כלי דם קטנים, שבה מבוצע סינון הדם וממנה יוצאת מערכת צינורות הקרויות "אבובית". באבובית מבוצעת ספיגה מחדש של חומרים חיוניים שעברו סינון, ואליה מופרשים רעלים שונים באופן פעיל על-ידי מערכת משאבות ותעלות. במהלך כל יום נוצר תסנין בפקעית בנפח של כ-180 ליטר, אולם מרביתו נספג חזרה למחזור הדם, ובסופו של דבר מופרשים רק ליטרים בודדים של שתן מדי יום.
קראו עוד:
עבודת הסינון של הכליה משמרת מאזן קבוע של נוזלים ומלחים בגוף, ותורמת לסילוק רעלים שונים, חלקם תוצרים של תהליכי חילוף החומרים בגוף. בנוסף, לכליות תפקיד חיוני באיזון לחץ הדם, בשמירה על בריאות העצמות, ובשליטה על קצב יצור תאי הדם האדומים במח העצם. תהליכים אלו חיוניים לעבודה תקינה של מערכות הגוף ולקיום החיים.
6 צפייה בגלריה
ללא כליות מתפקדות, הצטברות חומרים ורעלים שונים בגוף לא תאפשר את המשך תהליכי החיים
(צילום: shutterstock)
בקרב אנשים הסובלים ממחלות כליה כרוניות, תפקידים אלו נפגעים בהדרגה. מחלות כליה כרוניות, מעידות על נזק מבני ותפקודי ממושך בכליה אשר ברובו הוא בלתי הפיך. למעשה, מדובר במחלה מתקדמת המחמירה לאורך הזמן. מחלות כליה כרוניות נחשבות, כאמור, לאחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, כשבארצות הברית שיעור התמותה השנתי המיוחס למחלות כליה כרוניות גבוה יותר משיעור התמותה המיוחס לסרטן השד או לסרטן הערמונית.
על פי רוב, בשלבים המוקדמים של המחלה, לא יופיעו תסמינים. אולם כשיש אובדן תפקודי משמעותי יותר, יידרש טיפול תרופתי על מנת לתקן את ההפרעות המטבוליות השונות. בשלבים מתקדמים של מחלת הכליות, יהיה צורך בטיפול מורכב יותר כמו השתלת כליה או טיפולי דיאליזה, כדי לסלק את הרעלים שהכליה החולה לא מפנה ולאפשר את המשך החיים.
תפקידו העיקרי של הנפרולוג, הרופא המטפל במחלות כליה, הינו לפעול להאטת קצב התקדמות המחלה, ולדחות ככל הניתן את ההגעה לטיפול כלייתי תחליפי. מאחר שמחלות כליה כרוניות נחשבות לגורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, הרי שאבחון וטיפול מוקדמים יסייעו גם במניעת סיבוכים אלו ויורידו את התחלואה והתמותה הנלווית להם.
ד"ר יובל הורוביץ לרגל יום המודעות הבינלאומי למחלות כליה, הנה שישה מיתוסים נפוצים על מחלות כליה כרוניות.
מיתוס #1 מחלות כליה כרוניות הן נדירות
לא נכון. מחלות כליה כרוניות הן שכיחות מאוד. יותר מעשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מכך - כ-800 מיליון איש בעולם. על פי הערכה, למעלה ממיליון ישראלים סובלים ממחלת כליות, כשלאחד מכל שמונה בני אדם יש מחלת כליה כרונית בדרגה כלשהי.
מיתוס #2 מי שסובל ממחלת כליה מודע למחלתו
לא נכון. כ-90% מהחולים במחלות כליה אינם מודעים כלל למחלתם. גם בקרב מי שסובל ממחלות כליה בדרגת חומרה משמעותית יותר, כ-40% לא מודעים לכך. לכן, לא פעם המחלה מכונה גם "הרוצח השקט".
הסיבה לחוסר המודעות למחלה היא מפני היותה כמעט נטולת תסמינים במרבית שלביה. למעשה, התסמינים של מחלות הכליה מתגלים בדרך כלל רק בשלבים מתקדמים, כאשר המטופל מתקרב לצורך בטיפול כלייתי תחליפי. בשלבים אלה, היכולת להאט ולמנוע את התקדמות המחלה פחותה בהרבה.
יש קבוצות באוכלוסייה שנמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה כלייתית, כמו אנשים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם או השמנת יתר; מעשנים; אנשים הסובלים ממחלת לב; אנשים מעל גיל 60; או כאשר קיים סיפור רקע של מחלות כליה במשפחה.
מיתוס #3 אבחון מחלות כליה הוא תהליך מורכב
לא נכון. מחלות כליה כרונית ניתנות לאבחון בבדיקת דם ושתן פשוטות, שאותן ניתן לבצע בהפניית רופא המשפחה.
- בדיקת דם לריכוז קריאטינין בדם: בנתון זה מחשבים את קצב הסינון הכלייתי המשוער (eGFR) שמודד את איכות הסינון של הכליה.
- בדיקת שתן לקביעת כמות החלבון והאלבומין בשתן.
ככל שאבחון מחלת הכליה יתבצע בשלב מוקדם יותר, כך ניתן יהיה להשפיע באופן משמעותי יותר על התקדמותה, לדחות את קצב ההידרדרות באופן משמעותי יותר ולמנוע את סיבוכיה השונים, לרבות תחלואה ותמותה לבבית וצורך בהשתלת כליה או דיאליזה.
לאנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון לפתח מחלות כליה מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבצע בדיקות פשוטות אלו.
מיתוס #4 אם אתה בקבוצת הסיכון - אין דרך למנוע את התפתחות מחלות הכליה
לא נכון. לא כל מי שמשתייך לקבוצת סיכון יפתח מחלות כליה בהכרח. ניתן להגן על הכליות באמצעות שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, שתייה נאותה, פעילות גופנית, ירידה במשקל והפסקת עישון. איזון לחץ דם ושמירה על רמות סוכר תקינות בדם עשויים למנוע התפתחות מחלות כליה בעתיד. בנוסף, הימנעות מצריכה עודפת של תרופות העלולות לפגוע בכליות, כגון נוגדי דלקת למיניהם ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS).
צעדים אלו יסייעו בשמירה על בריאות הכליות ויקטינו את הסיכון להתפתחות מחלת כליות בעתיד.
מיתוס #5 לא ידוע מה גורם להתפתחות מחלות כליה כרוניות
לא נכון. הסיבות למחלות הכליה הכרוניות ידועות היטב. הסיבות השכיחות ביותר בעולם המערבי הינן סוכרת ויתר לחץ דם. גורמים נוספים שעלולים לפגוע בכליה כוללים מחלת לב, גלומרולונפריטיס (מחלה דלקתית הפוגעת בפקעית), וכן מחלות מולדות כגון מומים מולדים במערכת הכליה והשתן ומחלות תורשתיות.
6 צפייה בגלריה
סוכרת ויתר לחץ דם : הסיבות השכיחות ביותר בעולם המערבי למחלת כליות
(צילום: shutterstock)
מיתוס #6 הטיפול היחידי במחלות כליה הינו דיאליזה
לא נכון. זו מחלה כרונית המתקדמת על פי רוב באיטיות לאורך שנים. בשלבים המוקדמים, שינוי אורחות חיים, תזונה נכונה, ירידה במשקל, פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון, לצד טיפול תרופתי, עשויים להאט באופן משמעותי את קצב התקדמות המחלה, למנוע את סיבוכיה, ולאפשר למטופל ליהנות מאיכות חיים טובה ומאריכות ימים. הצורך בדיאליזה מגיע רק בשלבים המתקדמים של המחלה, כאשר הטיפול המועדף בשלבים אלו הוא דווקא השתלת כליה ולא טיפול כרוני בדיאליזה.
אי ספיקת כליות סופנית היא רק סיבוך אחד של מחלות הכליה. חלק מהסובלים ממחלות כליה כרוניות עלולים לפתח סיבוכים אחרים, כמו טרשת עורקים מואצת עם פגיעה בכלי הדם המזינים את המוח ושריר הלב, אשר עלולה להתבטא באירועים מוחיים והתקפי לב, וכן התפתחות אי ספיקת לב.
בשנים האחרונות נוספו תרופות חדשות, שמצליחות להאט את קצב התקדמות מחלות הכליה, דחיית ההגעה לדיאליזה או השתלה, מניעת סיבוכים, הורדת התחלואה הנלווית והפחתה בתמותה.
השורה התחתונה: מחלות כליה כרוניות שכיחות באוכלוסייה, אולם במרבית השלבים שלהן לא מופיעים תסמינים ועל כן שיעור המודעות אליהן נמוך. גילוי מוקדם, יאפשר מתן טיפול שיאט את התקדמות המחלה, ימנע את סיבוכיה והתחלואה הנלווית תוך שמירה על איכות חיים טובה, ויפחית את הסיכוי תמותה.
הכותב הינו מומחה בנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל המרפאה הנפרולוגית במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב
