איך מקום המגורים והמעמד הסוציו-אקונומי משפיעים על הבריאות שלכם? דוח חדש שמפרסם הבוקר (ב') המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (המלב) מגלה שבאופן דרמטי למדי. בין השאר, עולה מהדוח, שבשכבות החלשות מעשנים יותר, חולים יותר בסוכרת לא מאוזנת ונבדקים פחות לגילוי מחלות סרטן. פערים דמוגרפיים נמצאו גם בתחום בריאות הנפש.
הדוח המלא של מדדי מיקוד לפערים בבריאות לשנת 2021, נערך במסגרת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. בראש מנהלת התוכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.
הדוח כולל 12 מדדי איכות בתחומים שונים, ביניהם: טיפול בסוכרת; השמנת יתר בקרב ילדים, בני נוער ובוגרים; היפגעות ילדים; שיעור מעשנים; תמותת תינוקות; זמני המתנה בבריאות הנפש, מיטות אשפוז, איכות הטיפול בשבץ מוחי; ובדיקות סיקור לסרטן.
קראו עוד:
השמנת יתר: המשקל כבד יותר בירושלים ובנצרת
מהדוח עולה כי בשנת 2021 צומצמו הפערים בהשמנה, "אך הדרך למיגור המגפה הזו עוד ארוכה", אומרת פרופ' קלדרון-מרגלית, "מכיוון ששיעורי ההשמנה גדלים בכל המדינה והדבר ניכר בכל שכבות האוכלוסייה. מניעה וטיפול בהשמנה היא יעד לאומי ואיננה באחריותו הבלעדית של הרגולטור, כך שנדרש טיפול רב מערכתי במדדי ההשמנה".
עלייה בהשמנה נמצאת בכל שכבות הגיל: בתל אביב שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר – בירושלים ונצרת סובלים הכי הרבה מהשמנה. בנוסף, נרשמו הבדלים משמעותיים בין השכבות הסוציו-אקונומיות השונות.
בשנת 2021 שיעורי ההשמנה בקרב השכבות הנמוכות (אשכולות 1 ו-2) עמדו על 35.8% - עלייה בהשוואה לשנת 2015 (24.1%). בשנת 2021 שיעור ההשמנה בקרב השכבות הגבוהות (אשכולות 9 ו-10) עמדו על 15.3% - עלייה בהשוואה לשנת 2015 (13.9%).
השמנת ילדים ונוער: רזים יותר ברמת גן, שיעור גבוה של השמנת יתר בנצרת
עלייה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים: מהדוח עולה שהקבוצה עם שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר כאן היא דווקא קבוצת הילדים מהמעמד הכלכלי-חברתי הבינוני. בהתייחס להשוואה גיאוגרפית: השמנת יתר נמצאת בעיקר בילדים בני שבע באזורי הגולן (9%), עכו (9.2%), חיפה (10%) ואשקלון (9.1%). מנגד, ברמת גן (5.5%) נמצאו שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר בגיל זה.
עלייה בשיעורי ההשמנה בקרב הנוער:
גם בקרב נערים ונערות בגילאי 15-14 נצפית עלייה בשיעורי השמנת היתר עם השנים. בקרב בני הנוער ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שיעורי ההשמנה עמדו על 15.6% בשנת 2021, ובקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שיעורי ההשמנה עמדו על 7.5% בשנת 2021. בקרב בנות 15-14 ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שיעורי ההשמנה עמדו על 10.5% בשנת 2021, לעומת 6.7% בקרב בנות הנוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.
השמנת יתר בנערות: בקרב בנות, שיעור ההשמנה הארצי עומד על 10.3%, ובהשוואה גיאוגרפית: שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נמצאים במחוזות צפת (12.4%), אשקלון (12.1%) ובאר שבע (12%), ושיעורי השמנה נמוכים נמצאים בתל אביב (8.5%), רמת גן (8.4%) ויהודה ושומרון (8.3%).
השמנת יתר בנערים: בקרב בנים, שיעור ההשמנה הארצי הוא 13.3%, ובהשוואה גיאוגרפית : שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נמצאו בעיקר במחוזות עכו (17.4%), נצרת (18.1%), חדרה (15.3%), באר שבע (14.6%) ואשקלון (14.5%). שיעורי ההשמנה הנמוכים ביותר נמצאו ביהודה ושומרון (9.3%).
שיעורי העישון: נשים עשירות וגברים עניים מעשנים הכי הרבה
מהדוח עולה כי בין השנים 2016-2021 חלה עלייה בשיעורי העישון בכל השכבות באוכלוסייה. עם זאת, העלייה המשמעותיות ביותר חלה בקרב השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות.
הדוח מצא כי ישנם פערים גדולים בעישון בין גברים לנשים בשכבות השונות: גברים מהשכבות החברתיות הנמוכות מעשנים כמעט פי שניים וחצי יותר בהשוואה לאלו מהשכבות הגבוהות (40.2% לעומת 16.5%). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים מהשכבות הגבוהות מעשנות יותר מנשים בשכבות הנמוכות (7.2% לעומת 11.5%, שכבות נמוכות וגבוהות, בהתאמה).
ממוגרפיה: פערים בין נשים עשירות לנשים עניות
"בשנת 2021 חלה ירידה בשיעורי הבדיקות בקרב נשים מהשכבות הנמוכות. ביצוע נמוך ניכר במיוחד באזור ירושלים, צפת והגולן, לעומת שיעורי ביצוע גבוהים במיוחד במרכז הארץ", היא מוסיפה.
בשנת 2015 ההבדלים בשיעורי ביצוע הממוגרפיה בין נשים משכבות כלכליות-חברתיות נמוכות לנשים משכבות כלכליות-חברתיות גבוהות היו נמוכים יחסית (70.8% לעומת 66.1%). במרוצת השנים, שיעורי ביצוע בדיקות הסקר ירדו אצל נשים מהשכבות הנמוכות ועלו בנשים מהשכבות הגבוהות (78.1% לעומת 62%). למעשה, בשנת 2021 שיעור הנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה שביצעו ממוגרפיה היה גבוה פי 1.26 בהשוואה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
בהתייחס לחלוקה גיאוגרפית: שיעורים נמוכים במיוחד נמצאו בירושלים (64.6%), בגולן (67.3%), ובצפת (66.4%). שיעורים גבוהים נמצאו בתל אביב (74.3%), רחובות (75.7%), רמלה (75%) ופתח תקווה (75.9%).
סרטן המעי הגס: בירושלים נבדקים הכי פחות
גם בסרטן המעי הגס קיימים פערים בדיקות סקר לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס (דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה) בקרב בני 50-74 ממעמד סוציו-אקונומי גבוה למעמד סוציו-אקונומי נמוך (70.4% לעומת 59.1%).
מבחינה גאוגרפית, באזורים עם יישובים ערביים נמצאו אחוזים גבוהים של ביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: רמלה (66.8%), גולן (66%), עכו (67.8%), נצרת (62.7%), יזרעאל (66.8%), חיפה (65.7%). בירושלים שיעור הבדיקות היה הנמוך ביותר (59.5%).
סרטן צוואר הרחם: נשים עשירות נבדקות פי שניים יותר
בארבע השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ביצוע בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם בקרב נשים בגילים 25-54 מכל שכבות האוכלוסייה. בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נרשמה עלייה מ-51.3% בשנת 2018 ל-66.8% בשנת 2021. בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נרשמה עלייה מ-21% בשנת 2018 ל-30.3% בשנת 2021.
סוכרת: שיעור החולים הכי גבוה בנצרת, הכי נמוך – בתל אביב
שיעור התחלואה הארצי של סוכרת בגילאי 18 ומעלה הוא 9.8%. בין השנים 2015-2021 התרחבו הפערים בין השכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות לשכבות הגבוהות משיעור של פי 2.19 לפי 2.39.
בהתייחס להשוואה גיאוגרפית של נתוני התחלואה: קיים דמיון רב בין השמנה לסוכרת בפיזור הגיאוגרפי. הימצאות גבוהה של מחלת סוכרת נרשמה באזורים הבאים: נצרת (14%), גולן (12.1%), עכו (11.9%), עמק יזרעאל (10.3%), חדרה (12.4%), באר שבע (10.9%) ואשקלון (10.3%). שיעורים נמוכים של מחלת הסוכרת נרשמו באזורי יהודה ושומרון (8.3%), פתח תקווה (8.7%), רמת גן (8.3%) ותל אביב (7.2%).
על פי הדוח, גם בשכבות הכלכליות-חברתיות הנמוכות ביותר וגם בגבוהות ביותר נרשמה ירידה בחוסר איזון הסוכרת (17.5% בשנת 2015 לעומת 14.1% בשנת 2021 בשכבות הנמוכות ו-6.3% בשנת 2015 לעומת 5.2% בשת 2021 בשכבות הגבוהות).
בריאות הנפש: באזור חיפה, תל אביב ובאר שבע יש יותר טיפולים
בדוח נבדקו שיעור המפגשים הטיפוליים עם אנשי בריאות הנפש בקהילה תוך 14 יום ממועד השחרור מאשפוז פסיכיאטרי ממושך ונמצאו שיעורים דומים בין השכבות הכלכליות-החברתיות השונות- בין 45% ל-47%. שיעורי הביקורים הגבוה ביותר היה בתל אביב (56.5%), באר שבע (54.2%) וחיפה (57.2%). האזורים שבהם שיעור הביקורים היה מהנמוכים ביותר הם בגולן (30.3%), יזרעאל (38.4%), פתח תקווה (39.9%), רמת גן (39.8%) ויהודה ושומרון (37.8%).
מחברי הדוח: הפערים התרחבו
"מדובר בדוח ראשון מסוגו המציג את מדדי הפערים בבריאות שנבחרו לתוכנית הלאומית למדידת פערים", מציינת פרופ' קלדרון-מרגלית. "מטרתו היא לתת תמונת מצב אשר תניע לפעולה את משרד הבריאות, קופות החולים, משרדי הרווחה והחינוך לצמצום הפערים. המשך המדידה ישקף את הצלחת הפעולות שיינקטו. יש לציין, כי כבר לפני שנים הציב לעצמו משרד הבריאות יעד לצמצום הפערים בבריאות, וכעת לראשונה אנחנו יכולים לדווח על מגמות בפערים אלה".