כשמ', חייל בן 22, הפצוע הקשה ביותר בטיפול נמרץ ברמב"ם שהיה מאושפז שם חודש חסר הכרה, התעורר לפני כשבוע וביקש כוס מים קרים, צוות המחלקה היה מרוגש והמום כאחת. אחרי שההתרגשות שככה והוא הועבר להמשך טיפול בשיקום במרכז לוינשטיין, התברר שהוא טופל בין היתר באמצעות EyeCon, כלי חדשני שפותח במעבדה לנוירופיזיולגיה יישומית בראשותו של ד"ר גודד שחף מרמב"ם, ובשיתוף פעולה עם בית החולים השיקומי רעות, שמיועד לקדם את יכולת התקשורת של מטופלים במצב של חוסר הכרה מסיבות שונות. צפו בשיחה עם ד"ר שחף ועם רעייתו ד"ר דנה בר און שחף מנהלת היחידה להרדמה הנוירוכירורגית ברמב"ם על הפיתוח החדש:
שיחה עם ד"ר דנה בר-און שחף וד"ר גודד שחף
(מיקי שמידט)
"המטרה של הטכנולוגיה שמבוססת על אלגוריתמיקה מתקדמת של גלי EEG, היא לזהות את מצב הקשב שבו החולה נמצא ולקדם אותו צעד אחרי צעד לכיוון שיקום הכרה. אנחנו משתמשים בה בחולים שנמצאים במצב כרוני של חוסר הכרה, גם כאלה שנמצאים חמש, עשר, 15 שנים במצב של חוסר הכרה או במצב של ירידה ברמת ההכרה וחוסר תקשורת, וגם בחולים שנמצאים בטיפול נמרץ על מנת לקדם תקשורת איתם", מספרת ד"ר בר און שחף.
בשנה האחרונה טופלו ברמב"ם באמצעות הכלי החדשני (בשילוב עם בני משפחה שהפעילו אותו) כמה פצועים שהוגדרו כחסרי הכרה ובמצב קשה מאוד – חיילים פצועים שאת הצעדים הראשונים לחזרה להכרה ביצעו עם הכלי, פצועי תאונות דרכים קשות ועוד. המערכת שנמצאת בשימוש רחב בבית החולים רעות בארבע שנים האחרונות ובטיפול נמרץ ברמב"ם, הפכה לזמינה לאחרונה גם למטופלים במוסדות אחרים ובאשפוז ביתי.
בני הזוג מספרים, שהשימוש בכלי הטיפולי הזה, "הוא עבודה קשה שצריך לעשות עם המשפחה ועם המטופלים, אבל יש תוצאות מאוד משמעותיות. אנחנו מנסים לשקם את יכולות התקשורת של המטופלים. אנחנו עושים את זה במצמוצים באמצעות מכשיר שמודד את הפעילות המוחית, ובודק את הפעילות החשמלית של המצמוץ. אנחנו מנגנים להם בשלב הראשון מוזיקה שהם אוהבים ואז ההנחיה היא, שאם הם רוצים רוצה להמשיך את המוזיקה, אז צריך למצמץ".
ד"ר בר און שחף וד"ר שחף: "באמצעות הטכנולוגיה הזאת אנחנו יכולים להתחיל ללמד את החולים שלב אחרי שלב איך לסמן בעזרת העיניים מה הם רוצים, כל אחד בהתאם לרמתו. ממישהו ששכב ללא יכולת לזוז, ופתאום הוא מסוגל לסמן שהוא מעוניין לשמוע מוזיקה, לראות טלוויזיה או לצאת החוצה, זה לשנות לחלוטין את העולם שלו"
הכלי הטיפולי מדגים ביעילות את מה שהוכח במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב הרפואי המוביל New England Journal of Medicine, שסקר מדגם של 353 מטופלים בשישה מרכזים רפואיים בינלאומיים, אשר נמצאים במצב של הכרה ירודה מסיבות רפואיות שונות ("צמח" או ב"קומה").
במחקר, שניסה לברר בעזרת טכנולוגיות מקובלות של EEG ושל MRI כמה מהם נמצאים בהכרה, נמצא כי לפחות 25% מהחולים הראו תבניות מובהקות של הכרה. יתרה מכך, המחקר הציע שככל הנראה, בדיקות חוזרות לאורך זמן, מעלות משמעותית את אחוז המטופלים שמדגימים תבניות של הכרה.
המחקר הגדול חוזר למעשה על ממצאים בהיקף מצומצם יותר, הידועים מזה שנים ארוכות ולפיהם חלק ניכר מהמטופלים הללו ששוכבים בבתי החולים, לעיתים במשך תקופות ארוכות, נמצאים ברמת הכרה גבוהה מזו המאובחנת אצלם בבדיקה הקלינית, אך אינם מצליחים להביע את יכולותיהם ולתקשר עם סביבתם.
כך פועלת הטכנולוגיה
הכלי הטיפולי שנקרא EyeCon, הוא מערכת המבוססת על עיבוד אותות מתקדם של גלי המוח ותנועות שרירי הפנים. המערכת מורכבת מארבעה חלקים:
1. סרט (כמו סרט ראש שעונדים שחקני טניס) שקולט פעילות של גלי המוח ואת עוצמת כיווץ השרירים סביב העיניים.
2. תוכנת מחשב שמודדת את רמת הקשב ואת מצמוצי העיניים ומכילה אלגוריתם טיפול מובנה בתוכה.
3. בן משפחה או סועד שמפעיל את התוכנה ועובד עם המטופל.
4. הנחיה מרחוק של איש צוות.
בשלב הראשון הכלי מודד את רמת הקשב של המטופל. לאחר מכן, באופן אוטומטי מופעלת מוזיקה שהמטופל אהב לשמוע לפני שנפגע. המוזיקה מפסיקה לאחר 30 שניות והמטופל מונחה על ידי בן המשפחה למצמץ כדי להפעיל את המוזיקה שוב. התוכנה האוטומטית מופעלת שוב ושוב, ומאפשרת למטופל לתרגל את הפעולה הבסיסית ביותר של תקשורת והיא לסמן "כן" בעזרת תנועת המצמוץ של העיניים.
באמצעות הימנעות ממצמוץ בתגובה לגירויי רעש, המטופל לומד גם לסמן "לא", ובעזרת תגובות אלו של מצמוץ והימנעות ממצמוץ, המטופל עובר הערכות קוגניטיביות ומתקדם לשימוש בלוח תקשורת שבו הוא בוחר מסרים להבעה ברמות שונות של מורכבות.
המערכת נועדה, כאמור, לעבודה של המשפחה ומאפשרת לה להיות מובילה של תהליך השיקום, מאשר להיות מובלת. באופן הזה, המערכת מאפשרת לתרגל עצמאית, מבלי להיות תלוי באיש ריפוי בעיסוק/ קלינאי תקשורת שיגיע פיזית למטופל שנמצא בהכרה ירודה.
ניטור ה-EEG במערכת מייצר מדדי קשב מיידיים, שמאפשר למטפלים להבין האם המטופל רתום לתהליך, האם כואב לו, או האם הוא סובל כרגע ממחלה חריפה שעוד לא נתנה את אותותיה בבדיקות רגילות, ושעשוייה לעכב את התרגול. בדרך זו ניתן לכוונן את התרגול באופן אפקטיבי.
לדברי ד"ר בר און שחף וד"ר שחף, אחרי שהנמטפלים לומדים למצמץ, הם מעשירים את הפרוטוקול של התקשורת לכל מיני שאלות שבודקות את המצב הקוגניטיבי שלהם ומאפשרים להם לבחור לתקשר דרך לוח תקשורת. "הם בוחרים אופציה, ממצמצים ואז נפתחות עוד אופציות וכן הלאה. יש מטופלים, המתקדמים ביותר, שמגיעים אפילו לאיית בעצם בעזרת לוח תקשורת".
ד"ר שחף: "אנחנו נותנים למשפחה חבל הצלה. אנחנו רואים שהרבה מאוד מטופלים שהיו מיועדים לאשפוז סיעודי בלי שיקום משמעותי, עוברים למסלול של שיקום משמעותי ויכולת תקשורת"
"באמצעות הטכנולוגיה הזאת אנחנו מגיעים לשינוי עצום, ממישהו ששכב ללא יכולת לזוז, ופתאום הוא מסוגל לסמן שהוא מעוניין לשמוע מוזיקה, לראות טלוויזיה או לצאת החוצה עם המטפל שלו. זה לשנות לחלוטין את העולם שלו", הם מסבירים.
ד"ר שחף מסכם: "לצערי בשנה האחרונה יש הרבה מאוד חיילים במצבים האלה. כשאנחנו רואים שהם במצב של הכרה ירודה או בחוסר תקשורת, אנחנו נותנים למשפחה כלי לטפל בו, ואז לאט לאט הם חוזרים אלינו. זה לגמרי לתת לבני המשפחה חבל הצלה. אנחנו רואים שהרבה מאוד מטופלים שהיו מיועדים לאשפוז סיעודי בלי שיקום משמעותי, עוברים למסלול של שיקום משמעותי ויכולת תקשורת".
